אביתר דנגור על השליחות במקצוע שבחר: "זה בדיוק השינוי שאנחנו רוצים לראות"

כשאנחנו פוגשים את כוכב "חתונה ממבט ראשון" על המסך שלנו, הוא בעיקר מדבר על רומנטיקה ומערכות יחסים. אבל ביום-יום הוא בעל עסק עצמאי של סדנאות חינוך פיננסי לבני נוער - נושא שבוער בנשמתו. עד שנגלה מה עלה בגורל מערכת היחסים שלו ושל נוי איטח, החלטנו לשאול אותו מספר שאלות בתחום ׁ(פרק חדש הערב, ראשון, קשת 12).

האם אתה נתקל בהשפעה של הרשתות החברתיות (בעיקר טיקטוק) על בני נוער? איך אתה מתמודד עם האשליה שחלק מהתכנים ברשתות יוצרים שאפשר להתעשר מהר ובלי מאמץ?
"חד משמעית כן. יש היום תופעה שבה בני נוער נחשפים לסרטונים שמבטיחים עושר מהיר, מסחר, קריפטו, דרופשיפינג או כל טרנד אחר. הבעיה היא לא רק התוכן עצמו, שלא מציג את התמונה המלאה אלא העובדה שהם רואים רק את ההצלחות ולא את אלפי הכישלונות שלא מצולמים. אני לא בא להגיד להם שיזמות או השקעות הן דבר רע. להפך. אני רק מסביר שיש הבדל בין הזדמנות אמיתית לבין פנטזיה. כסף נבנה לאורך זמן, באמצעות ידע, התמדה וקבלת החלטות נכונות. מי שמנסה להתעשר מהר מדי, בדרך כלל עלול להפסיד מהר מדי".

חלק גדול מהנוער גדל לתוך סיטואציה כלכלית שבה הוריו חיים באוברדרפט קבוע ומסתמכים על סבא וסבתא כדי לשמר את אורח החיים שלהם. מה המסר שלך לבני הנוער בסיטואציה הזו?
"אי אפשר להשפיע על נקודת הפתיחה שלך, אבל כן ניתן להשפיע על נקודת הסיום שלך. זהו מסר שאנחנו גם מעבירים לתלמידים. אם גדלת בבית שלא התנהל נכון כלכלית, או שכסף היה נושא טאבו שלא מדברים עליו, אז היום יש לתלמידים גישה ואפשרות לשיח וללמידה. משהו שלא היה לדורות הקודמים. אפשר ללמוד להתנהל נכון, לחסוך, להשקיע ולהימנע מטעויות שחוזרות על עצמן כדי לבנות לעצמך עתיד כלכלי, וזאת הסיבה שחשוב לנו להעביר את הידע הזה לתלמידים כבר בגיל צעיר".

הפיתוי הכי גדול היום לבני נוער הוא לשלם בלי לראות את הכסף, בין שמדובר בכרטיסי אשראי או באפליקציות. אילו כלים אתה נותן לבני נוער כדי לשמור על אחריות פיננסית, ולא להוציא מעבר ליכולת הכלכלית?
"אני לא חושב שהבעיה היא כרטיסי אשראי או אפליקציות. הם רק הכלים. האתגר האמיתי הוא שבעולם של היום כל חברה נלחמת על תשומת הלב שלנו ומנסה לגרום לנו לקנות עכשיו. בני נוער גדלים לתוך מציאות שבה הצריכה היא כמעט אוטומטית. לכן, לפני שאני מלמד אותם על כסף, אני מלמד אותם לעצור. לשאול את עצמם: מי קיבל את ההחלטה הזו - אני, או שמישהו הצליח לשכנע אותי שאני חייב את זה? ברגע שמבינים את זה, כל ההתנהלות משתנה. הם מתחילים להבין שכל קנייה היא גם בחירה לוותר על משהו אחר בעתיד, ושכסף הוא לא רק אמצעי לצריכה - הוא כלי שמעניק אפשרויות וחופש. בסופו של דבר, חינוך פיננסי הוא לא ללמד בני נוער איך להוציא פחות. הוא ללמד אותם איך לקבל החלטות טובות יותר, כך שהכסף יעבוד בשביל המטרות שלהם, ולא רק בשביל הרצונות של הרגע. והכי חשוב איך מסתכלים על כסף כמערכת שלמה שיש לה חוקים ברורים ואיך מתנהלים בתוך העולם הכלכלי".

מנקודת המבט שלך בשטח, איפה בדיוק מערכת החינוך הממסדית נכשלת, ולמה יוזמות פרטיות או סדנאות חיצוניות כמו שלך נדרשות כדי למלא את החלל?
"קודם כל, אני חושב שההחלטה להכניס השנה חינוך פיננסי כחלק מתוכנית הלימודים בכיתות ט' היא צעד חשוב ומבורך. זו הכרה בכך שהתנהלות כלכלית היא מיומנות חיים, ולא נושא שאפשר להשאיר רק לבית או ללמוד 'תוך כדי תנועה'. אבל בעיניי, האתגר האמיתי מתחיל אחרי שמכניסים את המקצוע למערכת. השאלה היא לא רק אם ילמדו חינוך פיננסי, אלא מי ילמד אותו ואיך ילמדו אותו".

"כדי שהידע יהפוך להתנהגות, הוא חייב להיות פרקטי, רלוונטי ומחובר לעולם שבו בני הנוער חיים. כשאנחנו נכנסים לכיתות, אנחנו מדברים על הדילמות שהם פוגשים כבר היום - קניות באינטרנט, אשראי, עבודה ראשונה, תלוש שכר, חיסכון, השקעות, הונאות. אלה לא מושגים תיאורטיים, אלא החלטות שהם עומדים לקבל בשנים הקרובות. אני לא רואה ביוזמות פרטיות תחליף למערכת החינוך, אלא שותפות. למערכת יש את היכולת להגיע לכל תלמיד בישראל, ולגופים שפועלים בשטח יש את היכולת להביא ניסיון, דוגמאות מהחיים וכלים מעשיים. כששני הדברים עובדים יחד, הסיכוי שבני הנוער באמת יאמצו הרגלים כלכליים נכונים גדל משמעותית. הפער בין ילד שהבין את חוקי המשחק הכלכלי ובין ילד שלא הוא פער משנה חיים".

בני נוער היום שומעים כל הזמן ש"לעולם לא תהיה להם דירה" ושיוקר המחיה כאן בלתי אפשרי. זה מייצר אצל חלקם גישה של "אכול ושתה כי מחר נמות". איך נוטעים בהם תחושת מסוגלות ותקווה פיננסית במציאות כל כך מאתגרת כמו זו שיש היום בישראל?
"יוקר המחיה אמיתי, מחירי הדיור גבוהים, והאתגרים קיימים. אין טעם לייפות את המציאות. אבל לצד האתגרים, חשוב להבין שגם כלכלה חזקה ודינמית מייצרת הזדמנויות. ישראל היא מדינה עם חדשנות, יזמות, שוק עבודה מגוון ואפשרויות להתפתח מקצועית - יתרונות שלא קיימים בכל מקום בעולם. באותה מידה חשוב להזכיר לתלמידים שיש דברים שכן נמצאים בשליטה שלהם: המקצוע שיבחרו, רמת ההשכלה שלהם, כמה יחסכו, האם ישקיעו בעצמם, ואיך יתנהלו עם כסף לאורך השנים".

"אני משתדל להחליף את השאלה 'האם אצליח?' בשאלה 'מה אני יכול לעשות כבר השנה כדי להתקרב למטרות שלי?'. כשמפרקים יעד גדול לצעדים קטנים, תחושת חוסר האונים מתחלפת בתחושת מסוגלות, והתקווה הופכת לתוכנית עבודה. וכשיש תוכנית עבודה מסודרת ויעדים ברורים כבר מגיל צעיר פתאום מגלים שזה אפשרי. המטרה שלנו היא שהתלמידים יתחילו לחשוב וליישם את הצעדים לעבר המטרות שלהם כבר בגיל צעיר ולא יתעוררו בגיל מאוחר ויבינו שפספסו את הרכבת. עם צעדים נכונים ותוכנית עבודה מסודרת כבר מגיל עציר אפשר ליצור עתיד כלכלי".

איך אתה מודד את ההצלחה של הסדנאות שלך? יש דוגמה לנערה או נער שעברו תהליך ושינו את ההתנהלות שלהם עם כסף?
"הצלחה מבחינתי היא לא שתלמיד יזכור מושג כלכלי למבחן. הצלחה היא שהוא יגלה סקרנות, שהוא יתחיל לחשוב אחרת. אנחנו שומעים לא מעט מתלמידים שחזרו הביתה, פתחו שיחה עם ההורים על כסף, התחילו לחסוך מהמשכורת הראשונה שלהם, או ויתרו על קנייה אימפולסיבית כי פתאום הבינו את המשמעות שלה, או אפילו התחילו לבקש מההרים שלהם ללמוד עוד על השקעות. אני זוכר תלמיד שבא אליי בסוף אחת הסדנאות ואמר שהוא תמיד היה בטוח שכסף הוא נושא של 'מבוגרים'. כמה חודשים אחר כך הוא שלח לי הודעה וסיפר שהוא התחיל לנהל את ההוצאות שלו, הציב לעצמו יעד לחיסכון מהעבודה הראשונה שלו והצליח לעמוד בו. לא בגלל שאמרנו לו מה לעשות, אלא כי הוא הבין שיש לו שליטה על ההחלטות שלו. מבחינתי, זה בדיוק השינוי שאנחנו רוצים לראות".

"אם הצלחנו לגרום לנער או לנערה לקבל החלטה אחת טובה בגיל צעיר, יש סיכוי טוב שהיא תשפיע על עשרות ואפילו מאות החלטות שהם יקבלו בהמשך החיים. זו מבחינתי הצלחה אמיתית. כסף זה עולם רחב ויש גבול לכמה ידע אנחנו יכולים להעביר בסדנה. המטרה שלנו היא לא ללמד הכל, אלא לתת כלים פרקטיים ולגרות את שריר הסקרנות, שמשם התלמידים יתחילו להתעניין ולחקור את העולם הזה שנקרא כסף".

איך הגעת לרעיון הזה של ללמד חינוך פיננסי במסגרות חינוכיות?
"החלטתי לשלב את שני העולמות שאני הכי אוהב: כלכלה וחינוך. אחרי כמה שנים שעבדתי במערכת החינוך הבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות אבל על חינוך אני לא מוכן מוותר. כך מצאתי את הדרך שלי לעשות חינוך שאני מאמין בו. וכך הקמתי את 'פורשים כנף' יחד עם השותף שלי דקל קאפח. בהתחלה זה לא היה קל. כדי להיות ספק מורשה של משרד החינוך צריך לעבור מכרזים שבהתחלה לא קיבלו אותנו כי אמרו שחינוך פיננסי זה לא רלוונטי לגילים צעירים ואין שום סיבה שילד ילמד מה זה ריבית ומה זה פנסיה. אבל לא ויתרנו, פעלנו מתוך אמונה שלמה שכל ילד וכל ילדה צריכים ללמוד חינוך פיננסי כדי להימנע מהטעויות שאנחנו עשינו בתור צעירים. אחרי מאבקים אין-סופיים הצלחנו, והיום אנחנו כבר אחרי חמש שנים של פעילות, העברנו את הסדנה שלנו ליותר מ-15,000 תלמידים ותלמידות והמטרה שלנו היא להמשיך ולהגיע לכל תלמיד ותלמידה בישראל כדי שאף אחד לא יישאר מאחור בעולם הכלכלי".