מצב חירום בעורף: כל מה שמעסיקים ועובדים צריכים לדעת על זכויות בשוק העבודה

שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז על מצב חירום בעורף בעקבות תחילת התקיפה באיראן. ההנחיות נכנסו לתוקף ביום שבת, 28 בפברואר 2026, בשעה 08:00 ויעמדו בתוקף עד ליום שני, שני במרץ, בשעה 20:00. המשמעות: סגר כללי על כל מקומות העבודה, מסגרות החינוך וכל סוגי ההתקהלויות, למעט גופים שהוגדרו "משק חיוני".

עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות', משרד בוטיק למעסיקים בדיני עבודה, עונה על השאלות המרכזיות.

מהו "משק חיוני" ומי ממשיך לעבוד?

לדברי עו"ד שמואלביץ, כחלק מלקחי מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 אומצה מדיניות התגוננות מחמירה, שהגבילה באופן משמעותי את היציאה למקומות עבודה. ההגדרה העדכנית כוללת מנגנון החרגה שמאפשר להוסיף ענפים נוספים אם המצב יחמיר.

הענפים שהוגדרו כמשק חיוני כוללים את ענפי האנרגיה (חשמל, גז, דלקים), מים וביוב, תקשורת, בריאות (בתי חולים, מרפאות, בתי מרקחת, מעבדות, שירותים גריאטריים), מזון (ייצור, עיבוד ואספקה, לא כולל מסעדות), חקלאות, שירותי רווחה, ביטוח לאומי, תחבורה ותשתיות, שוק ההון (בנקים, חברות אשראי וביטוח, בורסה ורשויות מס), הייטק (מפעלים בעלי ערך כלכלי משמעותי, שירותי סייבר ומחשוב), תעשייה, בנייה חיונית ורשויות מקומיות (בהיקף מצומצם של שירותים חיוניים בלבד).

כמו כן, נמלי הים ושדות התעופה פועלים באופן מוגבל לשינוע ואחסון פנימי בלבד, ונמל התעופה הבינלאומי סגור לטיסות. מוסדות חינוך מוגבלים ללמידה מרחוק בלבד, והמלונאות מוגבלת לפעילות אירוח נוער וקליטה.

השר יריב לוין, המחזיק בתיק העבודה, חתם על צו לשעת חירום הקובע כי עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים רשאים להמשיך ולעבוד בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. על מעסיק חיוני ליידע את עובדיו שהוא מוגדר ככזה, וניתן לבדוק זאת גם באתר הרשות לחירום לאומית.

האם עובד שלא במשק חיוני זכאי לשכר?

כרגע, החוק אינו מסדיר את הנושא ואין חובה לשלם שכר בשל מצב החירום. לדברי עו"ד שמואלביץ, יש לעקוב אחר התפתחויות עתידיות: בסבבים קודמים, כמו חרבות ברזל ועם כלביא, הוסדרו זכויות העובדים בדיעבד באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. אם כי במבצע עם כלביא הוסדר רק מתווה חל"ת למגזר הפרטי, ולא מתווה שכר מלא.

האם עובד שנעדר בגלל חשש אישי זכאי לשכר?

לא. לדברי עו"ד שמואלביץ, עובדים שנעדרו שלא בהתאם להנחיות פיקוד העורף בשל חרדה מהמצב הביטחוני אינם זכאים לשכר. סביר כי גם בהסדרים עתידיים המעסיק לא יחויב לשלם את שכרם. עם זאת, אם העובד הציג אישור מחלה בשל חרדה, על המעסיק לכבד את האישור ולשלם דמי מחלה.

מעסיק שמאפשר עבודה מהבית רשאי להמשיך ולהפעיל את ההסדר הזה בהיקף שנדרש לו. במקרה הזה העובדים מהבית זכאים לשכר.

האם ניתן לפטר עובד שלא הגיע בגלל מצב החירום?

ככלל, לא. החוק להגנה על עובדים בשעת חירום אוסר על פיטורים בשל היעדרות שנובעת ממצב מיוחד בעורף. ההגנה חלה גם על עובד שנעדר כדי להשגיח על ילד עד גיל 14 שנמצא עימו, וכן על הורה לילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 שמסגרתו החינוכית נסגרה, בתנאי שבן הזוג לא נעדר לאותה מטרה.

עו"ד שמואלביץ מדגישה נקודה חשובה: אם מקום העבודה מציע סידור להשגחה על הילד, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר בכל זאת. כמו כן, ההגנה מפני פיטורים לא חלה על עובדים חיוניים שנקראו לעבודה לפי החוק ועל אנשי כוחות הביטחון, המשטרה וההצלה.

מה לגבי עובדים בשירות מילואים?

חל איסור מוחלט לפטר עובד שנקרא למילואים בשל הקריאה. לא ניתן לפטר ללא היתר עובד ששהה במילואים מעל יום אחד במשך 30 יום לאחר מכן. לדברי עו"ד שמואלביץ, אסור גם לפטר בן או בת זוג של משרת מילואים שיש לו ילד עד גיל 14, או עד גיל 21 אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים.

מה קורה עם ימי חופשה?

עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לסווג את ההיעדרות כחופשה. מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה של עד שבעה ימים ללא הודעה מוקדמת, ומעבר לכך נדרשת הודעה בת 14 יום. אסור להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמתו.

נקודה חשובה: אם עובד ניצל ימי חופשה ובהמשך יפורסם צו הרחבה שיסדיר בדיעבד את הזכות לשכר, המעסיק יידרש להחזיר את ימי החופשה. עו"ד שמואלביץ ממליצה למעסיקים להגיע להסכמות עם העובדים או ארגוני העובדים בנושא.

האם ניתן לעבוד מהבית?

התמונה כאן מורכבת. עובד שרשאי להגיע לעבודה לפי הנחיות פיקוד העורף לא יכול לחייב את מעסיקו לאפשר לו עבודה מהבית. מצד שני, מעסיק לא יכול לחייב עובד שרשאי להיעדר לפי ההנחיות לעבוד מביתו, ואסור לפטר עובד שסירב לעשות כן. לדברי עו"ד שמואלביץ, מעסיק רשאי להודיע חד-צדדית על החלפת יום עבודה מהבית למחרת במקום היום השבועי הנהוג.

מתי מותר להיעדר גם ממפעל חיוני?

גם עובד במשק חיוני רשאי להיעדר במספר מצבים שהוכרו בחוק: הורים לילדים שבן זוגם גויס, הורים לילדים עם מוגבלות, מצב רפואי וכל היעדרות שהוכרה כמוצדקת בהסכמים קיבוציים או בהנחיות מיוחדות. לדברי עו"ד שמואלביץ, היעדרות בנסיבות אלה לא תיחשב כהפסקה ברציפות ההעסקה ולא תפגע בזכויות הוותק.

מעבר לכך, פטורים מהתייצבות: חייל בשירות סדיר או בצו שמונה, אישה בהריון, אם לילד עד גיל שנה, ועובד שלא עבר בדיקה גופנית בששת החודשים שקדמו לצו הריתוק, אשר רשאי לדרוש בדיקה רפואית לפני שיחויב להתייצב.

מהו צו ריתוק ומה המשמעות שלו?

לדברי עו"ד שמואלביץ, השר האחראי על פעילות משק חיוני מסוימת רשאי להוציא צווי ריתוק שיחייבו עובדים להתייצב. מדובר בצווים שדומים במהותם לצווי גיוס, והעובדים מחויבים לציית להם. הסנקציות על הפרה כוללות מעצר, מאסר וקנסות.

עובד שהגיע לעבודה מכוח צו ריתוק זכאי לשכרו הרגיל בהתאם להסכמים החלים עליו. עו"ד שמואלביץ מדגישה כי במקרה של צו ריתוק, עבודה מהבית מותרת רק באישור המעסיק, ולא ניתן לקחת חופשה בתקופת הצו. לא ניתן לפטר עובד שנקרא בצו ריתוק ללא היתר ממפקח לשעת חירום של משרד העבודה.

יש לשים לב: זכויות מסוימות לפי דיני העבודה, לרבות בנוגע לשעות נוספות ועבודת נוער, עשויות שלא לחול על עובדים שהוצא לגביהם צו ריתוק.

מה אם המעסיק רשאי לפעול אך בוחר לא לפתוח?

במקרה כזה, לדברי עו"ד שמואלביץ, המעסיק חשוף לתביעה מצד העובד לתשלום שכר, בתנאי שהעובד הביע נכונות לעבוד. לחלופין, ניתן להגיע להסכמה על יציאה לחל"ת.

מפעלים חיוניים: כללים מיוחדים

מעסיק המוגדר כמפעל חיוני מחויב לוודא שקיימים אמצעי התרעה תקינים, מיגון מתאים ואמצעים למתן מידע לעובדים. העובדים במפעל חיוני רשאים להמשיך ולעבוד בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, לרבות הנחיות לגבי עבודה בשטח פתוח.