הבחירות ב-27 באוקטובר: מי חייב לעבוד, מי זכאי לשבתון וכמה ישלמו לכם

הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, ולצד ההכרעה הפוליטית מתעוררות שאלות רבות בנוגע לזכויות עובדים ביום זה. על פי חוק יסוד: הכנסת, יום הבחירות הוא יום שבתון, אך המציאות מורכבת: לא כל העובדים נמנעים מעבודה, לא כל מי שנשאר בבית מקבל שכר, ולא כל מי שכן עובד זכאי לתגמול מוגדל. עו"ד הילה זילברשטיין, שותפה במיתר לשכת עורכי הדין, מסבירה מה אומר החוק, מה מותר ומה אסור.

מתי מתחיל השבתון ומתי הוא מסתיים?

החוק אינו מגדיר את שעות תחילתו וסיומו של השבתון. הפרשנות הרווחת גורסת כי הוא חל בשעות ההצבעה, כלומר בין 07:00 ל-22:00. ביישובים קטנים או במוסדות מיוחדים, שבהם הקלפיות נסגרות ב-20:00, עשויה להידרש בחינה פרטנית של שעות השבתון. במקומות עבודה הפועלים מעבר לשעות אלה, ההסדר עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות.

מי זכאי לשבתון ולתשלום עבור יום הבחירות?

ככלל, כל עובד שהוא אזרח ישראלי זכאי ליהנות מהשבתון ביום הבחירות. הזכאות לתשלום עבור יום זה מותנית בשני תנאים מצטברים: העובד עבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים לפני יום הבחירות, והיה צפוי לעבוד באותו יום אלמלא הוכרז כיום שבתון.

צורת ההעסקה אינה משנה לעניין הזכאות. עובד שעתי ועובד במשכורת חודשית נבחנים לפי אותם קריטריונים, וגם עובד במשרה חלקית זכאי לתשלום, ובלבד שיום הבחירות היה יום עבודה מבחינתו בהתאם לדפוס העסקתו. עובד חודשי שלא היה אמור לעבוד ביום הבחירות ממילא ימשיך לקבל את שכרו הרגיל, בתנאי שעבד את יתר ימי העבודה באותו חודש.

נקודה חשובה: היעדרות ביום הבחירות אינה נזקפת על חשבון מכסת ימי החופשה של העובד. לדברי עו"ד זילברשטיין, מכיוון שמדובר ביום שבתון המזכה בשכר על פי חוק, גם עובד שחלה ביום הבחירות אינו צריך לנצל יום מחלה ממאזנו. לגבי מקומות עבודה הפועלים ביום הבחירות, ייתכן ניצול של יום חופשה או מחלה, ויש לבחון את הדברים לאור ההסדרים החלים על הצדדים במקום העבודה.

אילו מקומות עבודה פועלים ביום הבחירות?

ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת לקבוע אילו שירותים ימשיכו לפעול ביום הבחירות. הרשימה כוללת, בין היתר, את כוחות הביטחון וההצלה, שירותי בריאות במתכונת שבת וחג, שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק, בתי מלון ופנסיונים, בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות, שירותי תקשורת, מפעלי מים וחשמל, אספקת דלק והעברתו, תיאטראות ובתי קולנוע, עיתונות ורדיו וטלוויזיה, שירותי קבורה, ומערכת בתי המשפט לצורך דיונים דחופים הנוגעים לאכיפת דיני הבחירות ומעצרים דחופים (בין 08:00 ל-12:00).

בנוסף, חנויות לממכר מזון רשאיות לפעול בין 06:00 ל-14:00, והובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב מותרת עד 11:00. שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

עובד שעבודתו נכללת בחריג עשוי להידרש לעבוד בהתאם להסדרי עבודתו, ואין לו פטור מעבודה רק משום שזהו יום הבחירות. עם זאת, יש לאפשר לכל עובד בעל זכות בחירה לממש את זכותו ולהגיע לקלפי גם אם הוא נדרש לעבוד.

האם המעסיק יכול לחייב אותי לעבוד ביום הבחירות?

מעסיק אינו רשאי לחייב עובד שחל עליו יום השבתון לעבוד ביום הבחירות. עם זאת, עובד ומעסיק רשאים להסכים ביניהם שהעובד יעבוד, ככל שהדבר מקובל על שניהם. לדברי עו"ד זילברשטיין, אם לא קיים הסדר מוסכם, המעסיק אינו מחויב לאפשר לעובד לעבוד ביום זה, גם אם העובד מעוניין בכך.

עצם השבתון אינו יוצר איסור גורף על פתיחת עסקים או על העסקת עובדים שהסכימו לעבוד. לגבי מקומות עבודה המחויבים לפעול ביום הבחירות, כגון שירותי תחבורה ושירותים חיוניים, רשאי המעסיק לדרוש מהעובד להתייצב בהתאם להסדרי עבודתו.

בכל מקרה, על המעסיק לאפשר לעובד בעל זכות בחירה להגיע לקלפי ולממש את זכותו להצביע.

כמה ישלמו לי אם אעבוד ביום הבחירות?

אף שהחוק אינו מסדיר במפורש את גובה התמורה, התפתח נוהג מושרש לפיו עובדים המועסקים ביום הבחירות מקבלים שכר בשיעור של 200% משכרם הרגיל, או לחלופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה בהיקף דומה לשעות עבודתם בפועל. הסדר זה נשען על פסיקות בתי הדין לעבודה, נוהג שהשתרש בין הסתדרות העובדים לארגוני המעסיקים, הוראות תקנון שירות המדינה ופרשנות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

ההסדר חל הן על עובדים בשירותים ציבוריים המחויבים להתייצב לעבודה, והן על מי שמסכים מרצונו לעבוד ביום זה. במקומות עבודה מסוימים ייתכנו הסדרים מפורטים יותר מכוח הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים.

חריגים: עובדים שלא צברו 14 ימי ותק אצל המעסיק, וכן עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפי הסיעוד (אצל יחיד), המלונאות, ההסעדה, הבנייה, החקלאות והתעשייה, זכאים לשכרם הרגיל בלבד בגין עבודה ביום הבחירות.

לדברי עו"ד זילברשטיין, חשוב לזכור כי החובה שבדין לערוך דיווח נוכחות ותלושי שכר חלה על המעסיקים. במקרה של מחלוקת, מעסיק שיבקש לטעון כי העובד לא עבד ביום הבחירות או כי ניתנה לו תמורה כנדרש, עשוי להידרש להציג אסמכתאות להוכחת טענותיו.

האם המעסיק רשאי לדרוש ממני לעבוד מהבית?

עבודה מהבית היא עבודה לכל דבר, והשבתון חל גם עליה. לדברי עו"ד זילברשטיין, אם השבתון חל על עבודתך, הזכות היא שלא לעבוד ביום הבחירות, ולא רק שלא להגיע פיזית למשרד. המעסיק אינו יכול לעקוף את השבתון באמצעות דרישה לעבוד מהבית, להשתתף בישיבות מקוונות או לבצע משימות מרחוק, ללא הסכמת העובד וללא תשלום.

עם זאת, לא כל בדיקה קצרה של הודעות או התחברות למחשב מזכות בתשלום שכר או בתשלום יום עבודה שלם. במקרים של מענה נקודתי, כוננות, זמינות בלבד או עבודה ביוזמת העובד ללא תיאום, יש לבחון אם בוצעה עבודה בפועל, מה היה משכה ומה דרש המעסיק.

מה הדין לגבי מי שאין לו זכות הצבעה?

היעדר זכות הצבעה אינו שולל כשלעצמו את הזכות לשבתון. לדברי עו"ד זילברשטיין, הזכות חלה גם על בני נוער ועל עובדים אחרים שאינם זכאים לבחור, כפוף לחריגים הנוגעים לסוג העבודה ולעובדים שאינם אזרחי ישראל בענפים מסוימים. האמירה "אינך יכול להצביע ולכן אתה חייב לעבוד" אינה נכונה כשלעצמה, ויש לבחון אם השבתון חל על סוג העבודה, ולא רק אם העובד רשאי להצביע.

ההבחנה היא לפי אזרחות העובד וענף העסקתו, ולא לפי הכינוי "עובד זר". עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפים אחרים אינם מוחרגים בהכרח מהשבתון, ויש לבדוק אם קיים הסכם קיבוצי או הסדר ענפי המחיל הוראות מיטיבות גם עליהם.