לא רק הדולר: מה עושים כשהאירו צונח לשפל היסטורי מול השקל

הכותרות הכלכליות בשבועות האחרונים מתמקדות כמעט כולן בירידות החדות של הדולר, אך במקביל מתרחשת דרמה לא פחות משמעותית במטבע נוסף שחשוב לצרכן הישראלי: האירו. המטבע הרשמי של רוב מדינות אירופה רושם שפלים היסטוריים מול השקל ונסחר כיום ב-3.28 שקלים. כדי להבין מה קורה בשוק המט"ח וכיצד זה משפיע על הכיס של כולנו, ריכזנו את השאלות המרכזיות.

מדוע האירו נחלש מול השקל?

מאחורי הירידה בערך האירו עומד שילוב של שני כוחות הפוכים: שקל שנדחף חזק כלפי מעלה, וכלכלה אירופית רופפת שמושכת את המטבע שלה כלפי מטה.

הגורם המרכזי להתחזקות השקל קשור דווקא לבורסה בארצות הברית. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הישראליות מנהלות את החסכונות של כולנו ומשקיעות חלק ניכר מהם במניות בחו"ל. כשוול סטריט רושמת עליות חזקות, שווי התיקים במטבע זר מזנק, והגופים המוסדיים נאלצים למכור מיליארדי דולרים ואירו ולקנות שקלים, כדי לשמור על רמת סיכון קבועה ולא להיות חשופים מדי לתנודות מט"ח. הביקוש הגבוה לשקל, לצד אופטימיות מחודשת בשוק המקומי, מקפיץ את ערכו.

בצד השני של המשוואה, המטבע האירופי חווה חולשה פנימית. הכלכלה בגוש האירו מדשדשת, מה שאילץ את הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית כדי לעודד צמיחה. אלא שריבית נמוכה על מטבע מסוים מרחיקה משקיעים, שמעדיפים להעביר כסף למקומות עם תשואה גבוהה יותר.

לחולשה המוניטרית מצטרפים נתונים כלכליים מאכזבים: מפעלים ועסקים במדינות המפתח של היבשת, כמו גרמניה וצרפת, מדווחים על האטה חריפה בפעילות. כשמוסיפים חוסר יציבות פוליטית וחששות ממתחים מסחריים וגיאופוליטיים, המשקיעים מעדיפים להתרחק מהאירו. שני התהליכים יחד הובילו לשפל ההיסטורי, שמוזיל לישראלים קניות וחופשות.

מה הקשר בין שער הדולר לשער האירו בישראל?

נקודה שנוטים לפספס היא המנגנון הטכני שקובע את שער החליפין של האירו בארץ. יוסי פריימן, מנכ"ל חברת פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מסביר כי בישראל אין מסחר ישיר ונפח פעילות עצמאי בצמד אירו-שקל. השער שמופיע בבנקים ובחדשות הוא למעשה נגזרת של שני שערים אחרים: דולר-שקל ודולר-אירו בשווקים הבין-לאומיים. המשמעות היא שכל עוד הדולר נחלש מול השקל, הוא גורר את האירו כלפי מטה באופן כמעט אוטומטי.

האם המגמה צפויה להימשך?

אי-הוודאות בשווקים הפיננסיים תמיד גבוהה, אך ההערכות הנוכחיות מצביעות על פוטנציאל להמשך ההיחלשות. לדברי פריימן, כל עוד בנק ישראל לא יתערב באופן אגרסיבי וירכוש דולרים בהיקפים משמעותיים, המגמה לא תיעצר בקרוב. להערכתו, הדולר עשוי להמשיך לרדת לכיוון 2.50 שקלים, ירידה של כעשרה אחוזים מרמתו הנוכחית. מכיוון שהאירו נגרר אחרי הדולר, תרחיש כזה יוביל לצניחה נוספת בערכו ויקבע שיאים חדשים של שקל חזק.

מי מרוויח ומי מפסיד?

עבור הצרכן הפרטי מדובר בחדשות טובות שמגדילות את כוח הקנייה. השקל החזק מוזיל את עלויות היבוא, ובשווקים תחרותיים היבואנים נאלצים לגלגל את ההנחות לציבור. ההוזלה מורגשת במוצרי אלקטרוניקה, כלי רכב, ביגוד והנעלה, ומי שקונה באתרי אינטרנט בין-לאומיים נהנה מחיסכון מיידי.

מנגד, התעשייה המקומית והיצואנים חווים פגיעה קשה. הם מקבלים פחות שקלים על מה שמוכרים בחו"ל, מה שמכווץ את שולי הרווח ומעורר דאגה לגבי יציבות מקומות העבודה בענפי היצוא.

האם כדאי להזמין חופשת קיץ באירופה עכשיו?

זו הדילמה שמעסיקה ישראלים רבים שמתכננים את חופשת הקיץ. מצד אחד, האירו נמצא ברמות שפל מפתות, והזמנה במחירים הנוכחיים מבטיחה חופשה זולה בהשוואה לשנים קודמות. מצד שני, אם התחזיות יתממשו ובנק ישראל לא יתערב, האירו עשוי להיות זול עוד יותר בשבועות או בחודשים הקרובים.

ההמלצה הרווחת היא לפצל את הסיכון: להזמין מראש רכיבים קריטיים שעלולים להתייקר או לאזול, רצוי במסלולים שמאפשרים ביטול בחינם, ובמקביל להשאיר חלק מהתקציב נזיל כדי ליהנות מירידות שערים נוספות אם יתרחשו קרוב יותר למועד הנסיעה.