מקליטים את המנהל? זה חוקי. מחביאים מכשיר בישיבה שלו? זו עבירה פלילית

עובד בחברת OpenAI נעצר לאחרונה בחשד שהסתיר מכשיר הקלטה בחדר הישיבות של הנהלת החברה, כדי להקליט בחשאי שיחות רגישות על הטכנולוגיה שלה. המקרה מעלה שאלה שרלוונטית לכל מקום עבודה: מתי מותר להקליט שיחה, ומתי ההקלטה הופכת לעבירה פלילית?

עו"ד קליה קליין, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן, מסבירה את הכללים.

מתי הקלטה במקום העבודה הופכת לעבירה פלילית?

"המקרה ב-OpenAI הוא האזנת סתר אסורה", אומרת עו"ד קליין. "לפי החוק, האזנת סתר היא האזנה או הקלטה של שיחה באמצעות מכשיר, ללא הסכמת מי מהמשתתפים בשיחה. סעיף 2 לחוק האזנת סתר קובע כי האזנת סתר שלא כדין היא עבירה פלילית".

הכלל המרכזי פשוט: כשאדם מקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה, אין מדובר בהאזנת סתר כהגדרתה בחוק. המשמעות היא שעובד רשאי להקליט שיחה שהוא צד לה, לרבות שיחה עם מנהל, עמית לעבודה או נציג המעסיק, גם ללא ידיעתם או הסכמתם של שאר המשתתפים.

לעומת זאת, עובד אינו רשאי להקליט שיחה שהוא אינו צד לה. "הקלטה כזו עשויה להוות האזנת סתר אסורה ועבירה פלילית, גם אם מטרתה היא לכאורה לחשוף התנהלות פסולה", מדגישה קליין. "הטענה כי מדובר בחשיפת שחיתות או אי-סדרים אינה מקנה כשלעצמה היתר לבצע האזנת סתר בניגוד לחוק".

החריגים לכלל זה מצויים בעיקר במסגרת סמכויות חקירה וביטחון מכוח דין, ובמקרים רבים מחייבים צו או אישור שיפוטי. "לא נכון לומר שאדם פרטי רשאי לבצע האזנת סתר אם הוא סבור שקיימת התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה", אומרת קליין.

האם עובד שמקליט את המנהל שלו מסתכן בפיטורים?

מבחינה פלילית, הקלטת שיחה שהעובד עצמו משתתף בה היא פעולה מותרת. אבל במישור יחסי העבודה התמונה מורכבת יותר.

"בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת כי הקלטה סמויה עשויה, בנסיבות מסוימות, לפגוע ביחסי האמון שבין עובד למעסיק", מסבירה קליין. "מנגד, הפסיקה גם הכירה בכך שלעובדים קיימים לעתים טעמים לגיטימיים לתעד שיחות הנוגעות לזכויותיהם, ובמקרים רבים הקלטות כאלה אף התקבלו כראיה בבתי הדין לעבודה".

השורה התחתונה: אין כלל גורף שלפיו כל הקלטה סמויה מצדיקה פיטורים. "יש לבחון את נסיבות המקרה, מטרת ההקלטה, היקפה ותום ליבו של העובד", היא אומרת.

האם המעסיק רשאי לבדוק טלפון או מחשב של עובד?

הכללים בעניין זה נגזרים בעיקר מחוק הגנת הפרטיות ומהפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין המנחה הוא איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל, שבו נקבע כי גם במקום העבודה עומדת לעובד זכות חוקתית לפרטיות, וכי למעסיק אין זכות בלתי מוגבלת לעיין בתוכן המצוי במחשב, בתיבת דואר אלקטרוני או באמצעים דיגיטליים אחרים.

"גם כאשר מדובר במחשב או בטלפון השייכים למעסיק, לא די בכך שנקבע בנוהל החברה כי ניתן לבצע בדיקות", אומרת קליין. לדבריה, יש לבחון כמה שאלות מפתח: האם קיימת מדיניות ברורה ומפורשת בנושא, האם העובד היה מודע למדיניות, מהי ציפיית הפרטיות הסבירה של העובד, האם הבדיקה מידתית ונחוצה והאם קיימת הסכמה תקפה של העובד.

האם גם למעסיק מותר להקליט עובד?

אותן הוראות חלות גם על המעסיק. מעסיק רשאי להקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה, גם ללא הסכמת העובד. לעומת זאת, הקלטת שיחה שהמעסיק אינו צד לה עלולה להיחשב האזנת סתר אסורה, אלא אם קיימת הסמכה מפורשת בדין.

"הכלל המרכזי הוא שמותר להקליט שיחה שאתה משתתף בה, ואסור בדרך כלל להקליט שיחה שאינך משתתף בה", מסכמת קליין. "השאלה אם ההקלטה תשפיע על יחסי העבודה היא שאלה נפרדת, התלויה בנסיבות המקרה".