הונאת הפירמידה האהובה עליכם בדיוק נמצאת בשיא
ביום רביעי השבוע הגיע הביטקוין לשיא חדש, ונסחר בשער של 73 אלף דולר. תזכורת: ב-2022 התרסק המטבע ב-62%. במהלך 2023 הוא התאושש ב-146%, ומתחילת 2024 זינק השער ב-75%. את הנדנדה הזו, שוודאי גרמה לכמה אנשים להחסיר מספר פעימות לב, מעודדות בחודשים האחרונים קרנות סל צמודות לביטקוין שהושקו לאחרונה. אלה מאפשרות להשקיע במטבעות דיגיטליים בלי כאב הראש של ארנק קריפטו או קנייה בפועל של מטבע דיגיטלי.
השקעה חלומית, לא?
יש כמובן בעיה קטנה אחת קטנה. מדובר במסחר באוויר. הונאת פונזי ממוסדת. הערך היחיד של ביטקוין בעולם שלא עוסק בפלילים או בטרור הוא התקווה שאדם אחר יהיה מוכן לרכוש מכם את אותו הביטקוין במחיר גבוה יותר. כפי שציין יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת המסחר בבורסת תל אביב, ביטקוין לא הפך מעולם למטבע שניתן לרכוש איתו משהו בעולם האמיתי או לבצע איתו עסקאות. הוא לא מחלק דיווידנד, לא משלם ריבית, לא מניב שכר דירה כמו נדל"ן ואי אפשר לייצר ממנו תכשיטים כמו זהב. ההשפעה היחידה שלו על העולם היא הנזק הסביבתי שגורמת צריכת האנרגיה העצומה שדרושה כדי לייצר אותו. ביטקוין, המטבע שלא קיים בפועל, משתמש בשנה ביותר אנרגיה מאשר כל ארגנטינה.
"החדשות והעדכונים סביב הביטקוין יוצרים לעתים תחושה שמדובר בהשקעה סולידית שצריכה להיות בכל משק בית", אומר לירון רוז, יזם הייטק, משקיע הון סיכון ומחבר הספר "יזמות והשקעות בגובה העיניים". "ההפך הוא הנכון, מדובר באחת ההשקעות הכי תנודתיות שיש, מחיר המטבע עולה ויורד בחדות לעתים, בתוך יממה".
מי בכל זאת יכול להרוויח? גם רוז וגם פגוט מסכימים שמדובר בעיקר במי שיכול לספוג נפילה של עשרות אחוזים בהשקעה שלו. במילים אחרות: מי שחשבון הבנק שלו כבר מלא מראש ומסוגל להקצות חלק מהמשאבים שלו להשקעות מסוכנות שיכולות להניב רווחים גבוהים, אבל במקביל גם להפסיד הרבה.
מי הרוויח הכי הרבה? מי שקנה ביטקוין בשער נמוך לפני עשור או יותר, ועכשיו מנצל את ה-FOMO של המשקיעים החדשים כדי לעשות אקזיט. בדולרים, כמובן.
לא נורמלי
ביום רביעי השבוע, יום לאחר שקיבלו רובי וחגית חן את הבשורה המרה שבנם, סמ"ר איתי חן, נפל בשבעה באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס, התראיין רובי חן בתוכניתו של עודד בן עמי. לפני שפנה לענות על שאלות, חן מוכה היגון ניסה להבין איך רק רגע לפני זה התנהל דיון פוליטי על פרישתו של גדעון סער מהשותפות עם כחול לבן ועל תמיכתו העתידית בבנימין נתניהו. "אני לא מבין את הדיונים האלה על הפוליטיקה ועל הבחירות. אני חושב שזה סוג של נרמול שכולכם עברתם, גם הפוליטיקאים. יש 159 ימים. יש 134 חטופים שכל יום חיים במוות. אין נושא אחר שהממשלה צריכה לטפל בו, וגם הכנסת, מאשר איך משחררים את החטופים. שמענו שיש עתיד העלו הצעה לדיון שהכנסת לא תצא לפגרה. אני לא מבין איך הכנסת יוצאת לפגרה כשקורה הדבר הכי דחוף שהיה במדינת ישראל. לא ברור לי הנרמול הזה שיש במדינה".
בניגוד חד עסקה הכנסת באותו היום בפוליטיקה באופן מלא. לא רק כאילו אין מלחמה ואין חטופים, אלא כאילו אין מדינה שצריך לקיים בשנים הבאות. תקציב המדינה לשנת 2024 אושר סופית, באופן שכנראה מאפיין את ישראל הרשמית בימינו: מלא במחלוקות, לא מטפל באמת בבעיות, יוצר בעיות שניתן לטפל בהן רק באמצעות לחץ אישי של חברי כנסת, מקצץ במקומות שצריך היה להוסיף להם כסף ומחלק מתנות בלתי מצודקות למקורבים.
הדברים נכתבו שוב ושוב בשבועות האחרונים, ובכל זאת מתבקש לחזור עליהם, ולו רק כי ההשפעה שלהם על חיינו תימשך שנים ארוכות, הרבה מעבר לנושאים אחרים. הממשלה קיצצה באופן חד בתקציב החקלאות עד כדי פגיעה בבסיס הפעילות שלו (אל דאגה, נתניהו "התחייב לפתור את המשבר על פסח"), תקציב הפיתוח של החברה הערבית קוצץ ב-15% (משה גפני הבטיח לסייע), תקציב החינוך קוצץ, פרויקטים בתחום התחבורה הוקפאו, תקציב תווי המזון קוצץ בחצי בלי שיינתן פתרון אחר למשפחות נזקקות וקוצצו תכניות נגד אלימות במשפחה ותמיכה בנוער בסיכון.
הכנסת אישרה העלאה של דמי ביטוח הבריאות, מענק חד-פעמי של הבנקים, העלאת מס על סיגריות והשוואת המס על סיגריות אלקטרוניות והעלאה של המע"מ באחוז אחד ב-2025.
והיה, כמובן, מי שקיבל תוספות חדשות, אחרי שכבר קיבל מאות מיליונים בכסף קואליציוני. 200 מיליון שקל למשרד המיותר להתיישבות, 200 מיליון שקל למוסדות חרדיים לא רשומים שלא מלמדים ליבה, 27 מיליון שקל למניעת נשירה מישיבות ועוד 8 מיליון שקל למניעת גיוס תלמידי ישיבות. 25 מיליון שקל נמצאו לפתע ל"הגברת הזהות היהודית", כדי לזכות בתמיכת מפלגת נעם.
על תקציב הביטחון, שזינק ב-30 מיליארד שקל רק השנה, לא נערכו דיונים בכנסת. על הפטור ממס על קניית סיגריות בדיוטי פרי נוהלו ארבע ישיבות בוועדת הכספים. כי אנשי רשות שדות התעופה הם מצביעי ליכוד.
קשה להשלים עם הנורמליזציה הזו, עם האדישות הזו ועם בזיזת הקופה הציבורית. קשה לכולם, פרט לאנשים היושבים בכנסת. אחרי שאלה אישרו את התקציב (ברוב של 62 ח"כים בלבד), סיפר רובי חן על השיחה המרגשת שקיבל מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. נתניהו לא מצא זמן להתקשר.
ספאר עושה הכל כדי שלא תשימו לב למחירים
חנות אוטומטית שתזהה אתכם ללא צורך בתשלום, מערת בירה, משתלה, עמדת חיתוך פירות וירקות, בית קפה קטן ואפילו מסלול באולינג שבו יוכלו הלקוחות לשחק בסיום הרכישה ולזכות בהנחות לרכישה הבאה. כל זה יחכה לכם בסניף ספאר (Spar) החדש שצפוי להיפתח בשבוע הקרוב בכפר סבא. בספאר חשבו על כל גימיק אפשרי חוץ ממה שהכי חשוב לצרכן הישראלי: המחיר.
ההרים והגבעות שבנינו על כניסתן של קרפור וספאר לארץ, והתקווה ששתי רשתות גדולות מחו"ל בהכרח יחוללו כאן מהפכת מחירים התבדתה השבוע סופית. השקתה של קרפור לוותה ברעש וצלצולים וטיפחה תקוות שהנה המחירים סוף-סוף יורדים. מיותר לציין שזה לא קרה וקרפור יישרה קו עם השוק במרבית המקרים. מאז ידענו בעיקר עליות (מחירים), וכשנתיים לאחר שקיבל את הזיכיון למותג הקמעונאות ההולנדי ספאר בישראל, עמית זאב המנכ"ל קובר את הציפיות סופית ומודיע: "הבשורה שלנו היא בחוויית הלקוח. לא במחיר".
נסביר: בזכות היותה רשת בין-לאומית עם בסיס אירופי, לספאר יש יכולת לייבא בעצמה בקלות את כל המותגים שהישראלים אוהבים ואולי אף למכור לנו אותם בזול יותר. אבל כרגע זה לא קורה. זאב מאשים את שר הכלכלה ניר ברקת ואת הממשלה שעדיין לא הכניסה לתוקף את החלק הכי חשוב ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' – קרי כל מוצר שמשווק באירופה נכנס אוטומטית לארץ בלי בירוקרטיות ועלויות נוספות (ברקת הבטיח השבוע כי עד הקיץ הוא יאושר). ברגע שהרפורמה הזו תיכנס לתוקף, זאב מבטיח שיפעל לייבא ביבוא מקביל.
בינתיים התכנון הוא למכור מוצרים בשלוש רמות מחיר: בייסיק, קור ופרימיום. אבל המחירים הזולים של המוצרים אינם נמוכים בהכרח מהמחירים בסניף הסמוך של רמי לוי. כשהמנכ"ל בעצמו אומר שאין לו שום כוונה להתחרות במחיר - אין הרבה מקום להשוואות מחירים.
עמית זאב הימר כאן למעשה בגדול: כמה הצרכן הישראלי יהיה מוכן לשלם אקסטרה בעיקר על גימיקים. ההימור שלנו: לא הרבה.
החלום הישראלי נשאר דירה. גם אם זה אומר לגור באזור מלחמה
ההתאוששות בתחום הנדל"ן נמשכת, אבל אל תתחילו לחגוג. על פי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בחודש ינואר נרכשו 8,053 דירות, גידול של 14% לעומת ינואר שעבר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על 7,887 שנמכרו, עלייה של 18% לעומת ינואר שעבר. בכל מקרה, מדובר בהתעוררות בשוק שעצר כמעט לגמרי בחודשיים הראשונים של המלחמה.
מה שעומד מאחורי המספרים האלה הוא המבצעים של הקבלנים, שממשיכים להעניק הטבות מימון לרוכשים, והזניחה של דירות יד שנייה לטובת דירות חדשות עם ממ"ד.
ואם זה לא מספיק, ביום שישי האחרון התפרסם המדד לחודש פברואר, שעלה ב-0.4%. אחד הסעיפים שצריך לדאוג בגללם הוא העלייה במחירי הדיור, חודש שני ברציפות.
קשה לדבר במונחים של התנעה מחדש של הענף, בטח כשהתותחים עוד רועמים. הנתונים הראשוניים על פברואר שהגיעו מבנק ישראל הצביעו על ירידה בקצב מכירת הדירות. בענף עצמו עדיין לא יודעים להסביר איך ימשיכו הלאה בלי הפועלים הפלסטינים שלא חזרו לעבודה.
מאחורי כל הנתונים (כולל נתוני השכירות, שלפיהם פחות ישראלים קונים דירה ויותר עוברים לדירות שכורות), עומד עניין המחיר, אולי המכה הכלכלית הגדולה יותר שספגו הישראלים ב-14 השנים האחרונות. כשהקבלנים הגמישו את התנאים, הלקוחות חזרו, אפילו שהקבלנים התעקשו שלא להוריד מחירים באופן מוצהר. זה אולי גם ההסבר לנהירה שנמשכת לאזור הדרום, למרות המכה האנושה שספג. שיאניות המכירות של ינואר הן באר שבע ונתיבות. גם כשהמצב הביטחוני קשה והאופק התעסוקתי לא ברור, הקונים עדיין מחפשים את הדירה שיוכלו לממן.