תעזבו את הדר בשקט

אם כמות האייטמים שהדר מוכתר קיבלה השבוע הייתה זהה לכמות האנשים שיבחרו בה באמת, אולי היינו צריכים להתחיל לדאוג. השבוע לקחה התקשורת דמות שולית, שכנראה לא תעבור את אחוז החסימה בסבב הזה, וביצעה בה לינץ'.

נכון, אבא שלה אולי עשה עליה סיבוב כדי לא לשלם מס, ןנכון, לא ברור מה האג'נדות שלה חוץ  מלצעוק "בזיון בזיון", אבל בכנות - האם ראיתם את התקשורת מוקיעה בכזה להט פוליטיקאים אחרים, ועושה מהראיונות איתם קרקס?

הדר מוכתר היא המראה שלכם למיליניאלס. ככה הם מדברים, ככה הם מתנהגים. הם צריכים לדחוף אג'נדות בסרטונים של 15 שניות. הם צריכים להיות ויראליים. אין להם זמן לרדת לעומק של הדברים, לעשות תחקיר מעמיק או לגבש עמדות מסודרות. הם צריכים לגרוף לייקים.

האם זה מי שאנחנו רוצים שייצג אותנו בפוליטיקה? התשובה היא לא. לפחות לא עכשיו. אבל לעשות צחוק מילדה שבאמת נראה שאכפת לה?

תקשרו את הסוסים שלכם חזרה ולכו להתעניין בדברים החשובים שבאמת ישפיעו על העתיד שלכם כמו: מה האג'נדה של יאיר לפיד שפתאום התחיל לקדם מדינה פלסטינית? מישהו הביא את ליברמן לאולפן כדי להבין איך מתנהלת המפלגה שלו? ומה עם אחד, זה שהיה בשלטון 12 שנה, וכנראה יחזור בקרוב, שמקורב לצמרת ההון שילטון במדינה הזו בצורה מאוד מדאיגה?

הדר מוכתר בתיכון בליך (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
הדר מוכתר בתיכון בליך | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כלום לא התייקר, הכל כרגיל

ימי החגים הבאים עלינו לטובה הם גם הימים באים יוצאים כולם אל היעד הקבוע של הישראלי הממוצע: הנופש. יש מי שבאמת זקוק לחופשה, לזמן מנוחה שמגיע רגע אחרי החופש של אוגוסט. מי ששרד את התשישות של הלחות של אלול, נפל סופית שדוד עם בוא ספטמבר והפקקים בדרך לבית הספר (גם אם הילדים שלכם כבר יצאו מהבית) והחזרה המאיימת לשגרה. אלה חייבים הפוגה. אחרים מוצאים את עצמם בדרך לצימר או לבית מלון מהסיבה הפשוטה שלא מצאו רעיון טוב יותר. מה נעשה? נראה נטפליקס? (כן, אבל במלון).

מראה האנשים שנוהים אל בתי המלון והצימרים בישראל, החזיר אותנו אל שיחה סוערת שקיימנו לא מזמן עם נציגים של אחת מרשתות בתי המלון הגדולות בישראל. פנינו אליהם בשאלה מדוע עלו המחירים שלהם בשנה האחרונה, לפחות לפי הדוחות שלהם, בדיוק בזמן שבו ישראלים עדיין חששו לנסוע לחו"ל אבל הסתערו עם כל הכסף שהצטבר פתאום בארנקים על נופש בישראל.

ברשת לא אהבו את השאלה. לא נלאה אתכם בשלל הטענות שהוטחו בנו, אלא נתמקד באמירה אחת: אתם עושים טעות, טענו נציגי הרשת. מחירי בתי המלון לא התייקרו בכלל, הם תמיד היו יקרים מאוד. גם לפני הקורונה היה צריך לוותר על שתי משכורות בשביל מלון פאר במדבר, למשל, וגם אחריה מרבית האנשים צריכים לבקש עזרה מההורים כדי לחוות את האירוח הישראלי. בעצם, שום דבר לא השתנה

קשה שלא להתפלא על הקביעה הזאת. כאילו מחירים יקרים הם אקסיומה שאי אפשר להתווכח איתה. כלומר, אפשר. אפשר לראות את הדיווידנדים שמחלקות חברות, את משכורות העתק לבכירים בניגוד למשכורות הזעומות לעובדים ואת שורת הרווח הנקי שמורכבת ממיליונים על מיליונים. אפשר. אבל תפקידו של הנופש הישראלי, ואולי של הצרכן באופן כללי, הוא לשלם הרבה כסף.

"היי", אמרו הנציגים בטלפון, בתקיפות אפילו. "אנחנו משקיעים במלונות חדשים, בהתרחבות. אנחנו צריכים את הכסף הזה. אנחנו לא שוחים בים של שטרות".

אלא שיש הסבר הרבה יותר פשוט למצב, כזה שכדאי לזכור כשתגיעו לצ'ק אין בראש השנה או בסוכות, או אפילו ביום כיפור. כל עוד אנשים עומדים בתור כדי לשלם על מחירי הנופש הגבוהים בישראל, אין לרשת שום סיבה להוריד מחירים. היא כאן כדי להרוויח, ולא כדי לחלק מתנות. עד שמישהו לא ישאל את עצמו אם התשלום הגבוה הוא באמת אקסיומה, ויתחיל לחפש אלטרנטיביות, או חלילה להישאר בבית במשך חג אחד, אף אחד לא יתנדב להעניק לו מחיר הוגן.

חנות נייקי בשרונה בתל אביב (צילום: Vered Barequet, shutterstock)
TEL AVIV, ISRAEL - MAY 26, 2021: Nike store at Azrieli Sarona Tower. AKA Nike House of Innovation - Tel Aviv. Slogan on building: Where all athletes belong. 121 Menachem Begin Rd. Kirya Tower behind. | צילום: Vered Barequet, shutterstock

מי אתם, אנשים שהולכים מכות בשביל נעליים?

אפילו בנייקי לא האמינו שזה מה שיקרה - עוד לפני הפתיחה הרשמית של החנות ביום רביעי השבוע במתחם שרונה, השתרך תור ענק מחוץ לחנות - וההמולה החלה בתוך זמן קצר. החברה הפיצה ברשתות החברתיות שיושקו שורה של דגמים חדשים של נעליים - וההיענות הייתה עצומה.

עם פתיחת הדלתות, אנשים רבים שחיכו בתור הסתערו ונדחפו כדי להיכנס ראשונים, בניסיון לקנות את אותם הדגמים המיוחדים. המאבטחים בחנות ניסו לעצור את ההסתערות, אך הממתינים המשיכו להידחף ונכנסו אליה בכוח. תוך זמן קצר הוזמנה למקום משטרה מחשש לחיי אדם. כעבור כשעה הצליח הצוות להשתלט על האירוע וסגר את החנות.

כל הגעה של מותג גדול מחו"ל היא אירוע משמח, כי זה אומר שישראל על המפה, ותהיה כאן עוד עבודה לכמה אנשים, אבל בואו נשים רגע את הדברים על השולחן:

  1. לעמוד בתור ולהידחף שעות כדי לקנות דגם של נעל? שככל הנראה אפשר להשיג אותו אונליין בחו"ל במחיר יותר טוב? ועוד לא תגידו הבטיחו מבצעים מטורפים. כולה תרגיל שיווקי הכי ישן בספר: "יהיו דגמים מיוחדים".
  2. לא ברור איך עם ישראל, הנאנק תחת יוקר המחיה ההולך וגובר- משתתף בחדווה בטירוף הזה. או שיש כאן אנשים שסדר העדיפויות שלהם לוקה בחסר, או שהכל דבש במדינה הזו והתייקרויות המחירים הם פיקציה. מכיוון שאנחנו יודעים שהאפשרות האחרונה כאן לא נכונה- תבינו לבד מה זה אומר עליכם.
    הלווית המלכה אליזבת' (צילום: רויטרס)
    הלווית המלכה אליזבת' | צילום: רויטרס

למה לי מונרכיה עכשיו

זה ארך שעות, היה מלא בתזמורות ובאירועים שמנותקים לגמרי מההוויה הישראלית, אבל אי אפשר היה להסיר את העיניים ביום שני האחרון מהלווייתה של המלכה אליזבת'. האירוע, אחד היקרים בתולדות האי הבריטי, הראה שאם יש משהו שהבריטים טובים בו הוא אירועים ממלכתיים בכיכובה של אחת המשפחות העשירות והמתוקשרות ביותר בעולם.

וכשזה הסתיים, והעולם (או לפחות בריטניה), נותר בסך הכל עם המלך צ'ארלס, חשבנו שהגיע הזמן לחזור למספרים של בית המלוכה, ולתהות האם כל זה שווה משהו, מעבר לכסף עצמו. ב-2021 שילם משלם המיסים הבריטי 86.3 מיליון פאונד לבית המלוכה, שבתורו הוציא 102.4 מיליון פאונד על פעילויות שונות, כולל עבודות בארמון בקינגהאם. באותו השנה בני המלוכה השתתפו בלא פחות מ-2,300 אירועים שונים בבריטניה ומעבר לים. אחד מהם היה המסע של וויליאם וקייט לקאריביים, שעלה סכום מדהים של 226,383 פאונד.

בבריטניה, ובשאר המדינות שנהנו להגיד שהן נמצאות תחת חסותה של המלכה אליזבת, ממשיך להתקיים הוויכוח מה הטעם בהוצאות הללו. אם תרצו, מאבק בין דורי. מהצד האחד, הדור המבוגר שתמך במהלך האומלל של הברקזיט (עליו משלמת בריטניה מחיר כלכלי כבד) ואוהב את בית המלוכה. בשבילו, ההלוויה ביום שני הייתה אירוע מטלטל ומרגש באמת.

המלוכה, עבורם, היא אי של יציבות בעולם פוליטי שממשיך להתנהל ממשבר אל משבר. אם לא היינו בדרך למערכת בחירות מי-יודע-כמה כאן בישראל, אפשר היה ללגלג על מספר ראשי הממשלה שהתחלפו בבריטניה בשנים האחרונות (וכולם מאותה מפלגה!). המדינה במשבר שיימשך עוד זמן רב.

אבל לא משנה מי ניסה את כוחו בניהול המדינה בפועל, השליטה נשארה אחת: אליזבת'. אנשי השמרנים ואנשי הלייבור, פועלים ובני אצולה, סקוטים וולשים, כולם היו נתינים של המלכה. סמל בדמות אדם שאפשר היה להתאחד איתו, מולו, לפעמים נגדו, אבל כזה שמשמש כדבק שמלכד את כולם.

אפשר להבין את הנחמה שיש בדמות כזו. בארה"ב, שתמיד הייתה חצויה, אבל הולכת ומוותרת כמעט באלימות על הניסיון להפגין אחדות אמריקאית כלפי העולם, היו יכולים להיעזר בסמל  כמו המלכה כדי לרכך את העימותים מבית. בישראל עדיין מנסים ליצור מקבילה באמצעות מוסד הנשיאות, אם כי זה לעיתים רבות מדי מביך יותר מאשר מלכד.

אולם מנגד יש את הדור הצעיר הבריטי, שהתנגד בפועל לברקזיט והפסיד בפער זעום לדור הבוגר ומגלה אדישות לבית המלוכה עצמו. ייתכן שהם קיבלו באהבה סבתא חביבה שמככבת בטורי הרכילות, אבל לא בטוח שיפגינו סבלנות כל כך גדולה כלפי צ'ארלס, ובטח לא כשבנו יעלה לכס. ייתכן שהם זוכרים שאת המשברים הגדולים באמת בתולדות בריטניה לא פתרה משפחת המלוכה. המלך ג'ורג' נאם יפה במהלך מלחמת העולם השנייה. מי שהיה הסמל האמיתי של המלחמה, וגם ניצח אותה בפועל, היה צ'רצ'יל. האיש שקיבל את מעמדו מהעם, ולא בירושה.

אבל אולי זה עניין של צעירים. יכול להיות שעם השנים, המסורתיות שבמשפחת המלוכה מצליחה לחפות על חוסר ההיגיון המולד במוסד הזה. הוא אמנם מתעדכן קלות, אבל נשאר נאמן לעקרונות בני מאות שנים שמבטיחים לו חיי רווחה שמרבית תושבי הממלכה יכולים רק לחלום עליהם. אם בעוד 50 שנה בקינגהאם לא יהפוך למוזיאון, זו תהיה הוכחה שהסמל חזק יותר מההיגיון.

כדאי לזכור את ההיגיון הזה כשיש מי שמפנטז על המלכת מלכים ושושלות של גם בישראל ובטוח שיש אנשים שזכותם על השלטון היא תמידית ומוחלטת, בלי קשר למעשיהם. בבריטניה זה עולה הרבה מאוד כסף למשלם המיסים, אבל הנהנתנות שומרת על מרחק בריא בין המלוכה לבין השלטון בפועל. יותר מדי אנשים בישראל רואים בשלטון כלי כדי להתקדם אל הנהנתנות ולרמוס כל זכר למשטר תקין.

אישה עושה יוגה (צילום: Luna Vandoorne, Shutterstock)
אלה אתם השנה, יחד עם עוד מיליון שקלים | צילום: Luna Vandoorne, Shutterstock

הבטחות הבטחות

עוד רגע ראש השנה. ואתם יודעים מה זה אומר? נכון! זמן להבטיח לעצמכם הבטחות, ולספר לעצמכם סיפורים. איך השנה תקומו מוקדם יותר כדי להספיק יותר דברים, תקדמו את עצמכם כלכלית ותהפכו למיליונרים בגיל צעיר, תספגו השראה מאנשים שכבר עשו את זה בגדול, תשנו הרגלים, תמצאו עוד מקורות הכנסה, תקראו רק דברים שיעזרו לכם לעשות יותר כסף, והעיקר- תגשימו את עצמכם ותהיו מאושרים באמת.

כל ראש השנה אתם מבטיחים לעצמכם שהשנה תתחילו לחיות איך שתמיד חלמתם, לקדם את עצמכם ולעשות מה שעושה לכם טוב. דבר אחד אתם שוכחים: כדי לעמוד ביעדים- צריך לשנות הרגלים.

הבעיה היא ששינוי הרגלים הוא דבר מסובך. זה דורש המון כוח רצון, סבלנות, ובעיקר התמדה. בספר הרגלים אטומיים של ג'יימס קליר, מדברים על ארבע שלבים לשינוי הרגלים. הנה טיפ קטן שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר, כדי שתתחילו לנוע לכיוון החלומות שלכם: אם יש לכם משהו שאתם מאוד רוצים לבצע, למשל לקום כל בוקר בחמש להתאמן, ואתם מצליחים לגרד את עצמכם מהמיטה רק בשבע- נסו קודם לקום רק 20 דקות לפני ולבצע מתיחות או אימון YOUTUBE של 7 דקות. זה לא ידרוש מכם הרבה מאמץ אבל יכניס לכם את המוטיבציה להבין שהכל אפשרי. רק לקבל החלטה באמת.

שנה טובה.