מצאנו את השיטה המושלמת להורדת מחירים

מזמן השוק לא היה כל כך במתח לקראת ההחלטה

מזמן השוק לא היה חלוק כל כך בדעותיו ושרוי בחוסר ידיעה מוחלט לגבי מה צפוי לקרות, אבל בסוף הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להמשיך במגמת ההקלות ולהפחית את הריבית במשק ברבע אחוז נוסף, בפעם השלישית ברציפות, לרמה של 3.25% (וריבית הפריים שצונחת בהתאם ל-4.75%).

מדובר במהלכים שלא ראינו כמותם ברציפות מאז שיא המשבר הפיננסי של 2008. בעוד חלק מהאנליסטים בשוק עוד התלבטו והיססו, הנגיד אמיר ירון הסתכל על המספרים וקיבל החלטה אמיצה. עם אינפלציה שנתית שהתמתנה ל-1.5% בלבד, עמוק בתוך טווח היעד הבטוח של הממשלה, ושקל חזק שממשיך להוזיל את היבוא מחו"ל, בנק ישראל מרגיש מספיק בטוח כדי לשחרר את הברקס ולתת למשק את החמצן שהוא כל כך צריך.

במבט ראשון, חיסכון של 50 עד 70 שקל בחודש על רכיב הפריים נראה צנוע, אבל כשמצרפים את שלוש ההורדות הרצופות, מדובר בהקלה מצטברת של מאות שקלים בחודש ובחיסכון של עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה

המשמעות של המהלך הזה עבור הכיס שלכם היא בשורה נהדרת, במיוחד אם אתם נושאים על גבכם משכנתה. עבור לוקחי ההלוואות, ובפרט במסלול הפריים, ההפחתה הנוכחית מתגלגלת באופן אוטומטי להחזר החודשי הקרוב. במבט ראשון, חיסכון של 50 עד 70 שקל בחודש על רכיב הפריים במשכנתה ממוצעת של מיליון שקל נראה צנוע, אבל כשמצרפים לכך את שלוש ההורדות הרצופות האחרונות, מדובר כבר בהקלה מצטברת של מאות שקלים בחודש ובחיסכון של עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה.

מעבר לכך, המגמה הזו מייצרת אפקט פסיכולוגי וכלכלי רחב יותר: היא מורידה את הריביות בכלל מסלולי המשכנתה החדשים, מציעה תחנות יציאה אטרקטיביות למחזור במסלולים המשתנים, ומגדילה אוטומטית את כוח הקנייה של משפחות שמעוניינות להיכנס לשוק הדיור.

כמובן, כמו בכל דרמה כלכלית תוצרת כחול-לבן, החגיגה הזו מגיעה עם כמה כוכביות אזהרה שחייבים להביא בחשבון. מחירי הדלק אומנם בדרך למטה (חכו להבהרה בפסקה הבאה), ובנק ישראל עדיין מביט בדאגה רבה לעבר פריצת התקציב הממשלתי ואי-הוודאות הביטחונית המתמשכת.

אולם, העובדה שהנגיד בחר להוריד את הריבית על אף הסיכונים הללו, מלמדת שהבנק המרכזי מבין שהפעילות במשק המקומי זקוקה לתמריץ, וכי הסכנה להתפרצות אינפלציונית מחודשת נמוכה כרגע. עם תחזיות שמסמנות יעד ריבית של 3% לשנה הקרובה, נראה כי כיוון הרוח ברור.

בשורה התחתונה, רצף הורדות הריבית הוא חלון הזדמנויות נדיר עבור כל משק בית בישראל. אם יש לכם משכנתה או הלוואות קיימות, אל תסתפקו רק בהוזלה האוטומטית של רכיב הפריים. זה בדיוק הזמן להוציא את דוחות המשכנתה, לבחון את תמהיל החובות כולו עם הבנק או יועץ מקצועי, ולבדוק איפה עוד אפשר לקצץ בעלויות החודשיות. בנק ישראל אומנם עשה את שלו ונתן את האות, אבל הצעד הבא כדי להחזיר לעצמכם עוד כמה מאות שקלים בנטו של כל חודש נמצא עכשיו בידיים שלכם.

הדלק שבר שיא אבל אז סמוטריץ' נזכר שיש בחירות

אם הייתם צריכים הוכחה ניצחת לכך שתקופת בחירות בישראל היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לארנק שלכם בטווח הקצר, סאגת הדלק של השבוע האחרון סיפקה אותה בענק. בתוך פחות משבוע, הנהג הישראלי הספיק לעבור רכבת הרים רגשית ופיננסית: בתחילת השבוע התעוררנו לבשורה מרה על זינוק של 16 אגורות שהעלה את מחיר הבנזין ל-8.25 שקל לליטר, שיא כל הזמנים.

אלא שרגע לפני שהתחלנו לשקול מעבר אגרסיבי לקורקינטים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נזכר שאנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת בחירות, שלף את שבירת המיסוי הלאומית, והוביל להוזלה מתוכננת של חצי שקל בחצות בין ראשון לשני, שתוריד את המחיר בחזרה ל-7.75 שקל לליטר.

כדי להבין את גודל האבסורד, צריך להביט על המנועים האמיתיים שדוחפים את מחיר הדלק למעלה מתחילת השנה. מאז ינואר 2026, כששילמנו 6.85 שקל לליטר, המחיר טיפס בהתמדה בכמעט שקל וחצי, בעיקר בגלל המלחמה עם איראן, המתיחות במצר הורמוז והתייקרות האנרגיה באירופה. כשהמחיר המפוקח שבר השבוע שיא, הסיבות המקצועיות של משרד האנרגיה היו לגמרי על הנייר: עליית מחירי הבנזין בעולם ועדכון תקופתי של מס הבלו והשירות המלא.

הורידו לנו 50 אגורות במס הבלו כמתנת בחירות זמנית, אבל הבור התקציבי שנוצר מהסובסידיה הזו לא נעלם, הוא פשוט יחכה לנו מעבר לפינה מיד אחרי שנסיים להצביע

אלא שכאשר המציאות הכלכלית הכואבת פוגשת ממשלת מעבר ופגרת בחירות שהחלה ביולי, ההיגיון המקצועי היבש נדחק הצדה לטובת משהו הרבה יותר דחוף: הבוחר בקלפי.

הסיפור המרתק באמת מאחורי ה"הנחה" של חצי שקל לליטר הוא הקרב המשפטי והפיסקלי שהתחולל מאחורי הקלעים. כל הדרג המקצועי במשרד האוצר, מאגף התקציבים, דרך רשות המסים ועד הכלכלן הראשי, התנגד בצורה נחרצת להפחתת הבלו. הטיעון שלהם פשוט: הצעד הזה עולה לקופת המדינה כ-155 מיליון שקל בחודש (310 מיליון שקל בסך הכל עד סוף אוקטובר), מעמיק את הגירעון בתקופה מתוחה ביטחונית, ועלול להיתפס ככלכלת בחירות טהורה.

אלא שהיועץ המשפטי של המשרד, עו"ד דודי קופל, מצא את המסלול העוקף, שכנע את הייעוץ המשפטי לממשלה שהמחיר הקיצוני מצדיק התערבות חירום דחופה, והכשיר את הצו של סמוטריץ'.

בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אומנם ירוויח חיסכון נחמד של כמה עשרות שקלים בכל תדלוק החל מיום שני, אבל כדאי לא להסתנוור מאירועי הקסם של תקופת הבחירות. הורידו לנו 50 אגורות במס הבלו כמתנת בחירות זמנית, אבל הבור התקציבי שנוצר מהסובסידיה הזו לא נעלם, הוא פשוט יחכה לנו מעבר לפינה מיד אחרי שאנחנו נסיים להצביע.

עד ה-31 באוקטובר תיהנו מהדלק "המוזל" ב-7.75 שקל, ותזכרו שבישראל, אין משהו שיודע להוריד את יוקר המחיה מהר יותר מאשר הקלפיות שנפתחות ברקע.

חינוך מחדש

ד' בתפקידי ניהול במערכת החינוך כבר 30 שנה. בזמן הזה עברו על המשרד 14 שרי חינוך. על כולם הייתה לה ביקורת נוקבת. על יוסי שריד, ורק עליו, היא מוכנה להגיד מילה טובה ("לא שלא היו בעיות", היא מקפידה להוסיף). אבל יואב קיש, לדבריה, הוא הגרוע מכולם.

שנת הלימודים תשפ"ז נפתחה השבוע, ואיתה עוד עונה של מחזה אבסורד שחוזר על עצמו: שר החינוך מצהיר שהכל בסדר, המנכ"ל שלו אומר שנותרו רק 800 חוסרים, ומנהלים בשטח מגרדים את הראש ותוהים אם הם חיים באותה מדינה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חסרים כ-31 אלף מורים למדעים, מתמטיקה, אנגלית ושפה, ובמקומם יושבים מורים שלא הוכשרו ללמד את המקצועות האלה. קיש קרא לזה "פייק". מנכ"ל המשרד מאיר שמעוני הסביר שגויסו פנסיונרים, סטודנטים ו"הייטקיסטים שהוסבו להוראה". עזיבת אלפי מורים בכל שנה? "תופעה טבעית", אמר קיש בוועדת החינוך של הכנסת. כשחברי כנסת מהאופוזיציה הציגו נתונים על בתי ספר בלי מחנכים ובלי מורים למדעים, קיש השיב: "מעניין שכל הבעיות רק בבתי ספר של ח"כים מהאופוזיציה".

הנס כריסטיאן אנדרסן לא היה כותב את זה יותר טוב: כולם רואים שהמלך עירום, אבל החצר מזמינה מחקר בעלות 400 אלף שקל שיבדוק אם הוא באמת לא לבוש

אבל הביטוי המושלם להכחשה הזאת לא נמצא בדיון בכנסת. הוא נמצא בקול קורא שפרסם משרד החינוך עצמו, לאיתור מכון מחקר שיבדוק, בעלות של עד 400 אלף שקל, אם בכלל קיים מחסור במורים. במסמכי המכרז נכתב שחור על גבי לבן: "מסתמן שלא קיימת בעיה אקוטית של מחסור במורים", ואף הוכנס הביטוי "משבר מדומה". הנס כריסטיאן אנדרסן לא היה כותב את זה יותר טוב: כולם רואים שהמלך עירום, אבל החצר מזמינה מחקר בעלות 400 אלף שקל שיבדוק אם הוא באמת לא לבוש.

ובינתיים הנתונים מדברים. 77.5% ממנהלי בתי הספר מדווחים על מחסור במורים. כמעט רבע מהמורים החדשים עוזבים בתוך שלוש שנים, פי 2.5 מאשר לפני עשור. השכר הממוצע של מורה בשנה הראשונה עומד על כ-7,400 שקל בחודש. ישראל מובילה את מדינות ה-OECD בשיעור בתי הספר שבהם המחסור פוגע באיכות ההוראה, פי שניים מהממוצע. המשרד לא חולק על הנתונים האלה. הוא פשוט מזמין מחקר שיסביר למה הם לא אומרים מה שהם אומרים.

המשרד אוהב לטעון שהמחסור "נקודתי", תחום למקצועות ואזורים ספציפיים. אבל כשבודקים אילו מקצועות נמצאים במחסור או בסכנת מחסור, מגלים שהם מרכיבים את רוב שבוע הלימודים. מתמטיקה, מדעים, אנגלית, עברית: אלה לא שוליים של המערכת, אלה הליבה שלה. מספר בוגרי מסלולי הכשרת המורים שנכנסים למערכת יורד בהתמדה מאז 2017. ו-70% מהמחסור מרוכז במרכז הארץ, שם יוקר המחיה הופך משכורת של מורה לבדיחה.

ד' תפתח מחר בבוקר עוד שנה. בלי מורה למתמטיקה, עם מחנכת שאחראית לשתי כיתות, ועם חדר מורים שמתרוקן. היא לא צריכה מחקר בעלות 400 אלף שקל כדי לדעת מה קורה. היא צריכה שר חינוך שמוכן לפקוח עיניים.

במשרד האנרגיה עובדי אצות

על הכריכה של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" כתוב באותיות גדולות ומרגיעות: "בלי פאניקה". זה העיקרון שמנחה את גיבורי הספר כשכוכב הלכת שלהם נהרס כדי לסלול כביש עוקף גלקטי. שר האנרגיה אלי כהן קרא כנראה את הספר. "משק המים צפוי לחזור לפעילות מלאה בשעות הקרובות", הכריז ביום רביעי, בעוד תשתית המים של ישראל קורסת סביבו.

נכון לכתיבת שורות אלה, יום אחרי ההכרזה, שני מתקני התפלה עדיין מושבתים לחלוטין, שניים נוספים עובדים בחצי תפוקה, וגורם ממשלתי בכיר מודה שאין צפי לסיום המשבר, מאחר שמידת העכירות תלויה במשטר הרוחות ובזרמים בים. חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בחופי הים התיכון הושבתו או צמצמו את פעילותם, בגלל פריחה חריגה של מיקרו-אצות שהגיעה מכיוון דלתת הנילוס.

יצורים בגודל שני מיקרון, קטנים מכדי לראות בעין, עשו מה ששום אויב לא הצליח: שיתקו את מערך ההתפלה של מדינת ישראל

לפי פרופ' תמר גיא-חיים, חוקרת אקולוגיה ימית, מדובר ביצורים בגודל שני מיקרון בלבד, קטנים מכדי לראות בעין, שעשו מה ששום אויב לא הצליח: שיתקו את מערך ההתפלה של מדינת ישראל.

מנכ"ל משרד האנרגיה הגדיר את האירוע "חסר תקדים". אצל מבקר המדינה זה לא היה חסר תקדים כלל. לפי סקירה שפרסמה נועה גונן בסוכנות הידיעות זווית, בדוח המבקר מ-2024 נחשף ש-57% מהאירועים שגרמו להפסקות ייצור במתקני ההתפלה בין 2007 ל-2023 נבעו מזיהום מיקרוביאלי. המבקר המליץ להיערך להשפעות שינוי האקלים על הרכב מי הים. בדוח קודם, מ-2021, נכתב שהאגף האחראי למתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך כראוי. ישראל אף הוגדרה "אזור מוקד" החשוף במיוחד לסיכונים אקלימיים. אבל היי, מי קורא דוחות.

בינתיים, מקורות שואבת מהכנרת פי ארבעה מהרגיל, יותר ממיליון קוב ביום, אף שמפלס האגם מתחת לקו האדום. עשרות קידוחים ישנים ששמורים למצבי משבר הוחזרו לשימוש. החקלאים בפתחת ניצנה, עם 20 אלף דונם של ירקות, שאלו את עצמם אם השדות שלהם ישרדו.

ואז הגיע הפתרון היצירתי. רשות המים יזמה הטלת חומרי הדברה רעילים אל הים, כולל נחושת גופרתית במינון גבוה פי 27 מהתקן, לאורך תשעה קילומטרים מול חוף אשקלון. הפעולה בוצעה בלי שכל הרשויות עודכנו מראש ובלי דיווח לציבור. משרד הבריאות, שגילה בדיעבד, המליץ על איסור דיג מוחלט באזור, מאחר שנחושת גופרתית עלולה לייצר רעילות קיצונית גם בריכוזים נמוכים. כאן הריכוזים היו גבוהים מאוד.

"בלי פאניקה", כתוב על הכריכה. דוחות מבקר שנגנזו, תוכניות חירום שלא נכתבו, רעל שנשפך לים בלי לספר לאף אחד. והאצות? הן יחזרו. הים מתחמם, הפריחות יתגברו, וכל מומחה שמוכן לפתוח את הפה אומר את זה. התוכנית לפעם הבאה היא כנראה אותה תוכנית: אין תוכנית.