זהירות: העוקץ החדש באתר הפופולרי בישראל
מתחזים לקונים באתר יד 2 מאתרים מוכרים שמעוניינים למכור פריטים מביתם, יוצרים עמם קשר ומבקשים מהם לשלוח את הפריט על ידי חברת שליחויות כיוון שהם גרים רחוק. כשהמוכר נעתר לבקשה, הם שולחים לו קישור לאתר "שליחויות" ומבקשים ממנו להזין פרטי כרטיס אשראי על מנת שיוכלו להעביר להם את הכסף. כשהמוכר עולה על העוקץ, ה"קונה" כבר נעלם.
רוב הנעקצים יוצרים קשר בשלב הזה עם חברות האשראי, מבטלים את הכרטיס ומצפים שחברת האשראי תחזיר להם את הכסף שנגנב, משום שמדובר בעוקץ, והם לא באמת קנו או קיבלו מוצר.
אבל החוק כאן בעד חברות האשראי דווקא, לכן כל מי שציפה להחזר מחברות האשראי צפוי לאכזבה מרה. למה? מכיוון שהנעקצים ביצעו פעולות אקטיביות ואפשרו את העוקץ. בפעם הראשונה כשמסרו את פרטי כרטיס האשראי שלהם, ובפעם השנייה כשהזינו את הקוד שהנוכלים שלחו כדי לפתוח את הכרטיס מרחוק.
כדי לא ליפול בפח דעו שלעולם לא נותנים את פרטי כרטיס האשראי שלכם לאנשים לא מוכרים או באתרים שאתם לא יודעים בוודאות שהם מהימנים, ובטח שלא לאנשים פרטיים שאתם לא מכירים. בנוסף אל תזינו קוד שהגיע אליכם ותעבירו אותו הלאה, לעולם, במיוחד אם הוא הגיע ממספר לא מזוהה.
הממשלה התחלפה אבל הכל עולה
בדיקת "המהדורה המרכזית" מעלה תמונה מטרידה במיוחד של השלכות ההתייקרויות עבור כל משפחה בישראל. על פי הבדיקה, כל משק בית ישלם עוד 2,300 שקלים בחודש בשנת 2023, שהם כ-28 אלף שקלים בשנה.
הבעיה העיקרית היא כמובן כושר ההשתכרות של ההורים. משפחה ממוצעת תוציא בשנת 2023 לא פחות מ- 24,358 שקלים בחודש, ותכניס בממוצע רק 19 אלף שקלים. זאת אומרת שרוב המשפחות יסיימו את החודש במינוס.
בתוך כך, נגיד בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית בחצי אחוז, מה שייקר גם את המשכנתאות, ויכביד עוד יותר על אנשים שרכשו דירה.
מה עושים?
השבוע פורסם בגלובס שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו עקרונית להקפיא באופן חלקי או מלא את עליות המחירים הקרובות בתחומי המים, החשמל והארנונה. מי שאחראי על יישום הקפאת עליות המחירים הוא האוצר, שאמור להציג את העלויות וההשפעות, ואת ההיקף הנדרש לתקצוב מיידי לעומת הצעדים האסטרטגיים שייושמו כאמור בתקציב המדינה.
הבעיה היא שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כבר רמז כי התקציב שאותו תעביר הממשלה הנכנסת יגדיל את הגירעון יותר מהתחזית, ויתדלק את האינפלציה. תרחיש כזה, משתמע מדברי הנגיד, עשוי להוביל את בנק ישראל לתוואי ריבית נוקשה יותר- כלומר - הריבית עוד תעלה ותקשה עוד יותר על החיים כאן.
מה עילת הסבירות של עליית הריבית?
רגע, עוד לא נרגענו מהריבית. ההודעה של נגיד בנק ישראל ביום ראשון הייתה צפויה, ובכל זאת הצליחה להחסיר פעימה מליבו של כל מי שיש לו משכנתא, או הלוואה או תלוי בכל דרך אחרת בבנק שלו. שוב ההחזר מזנק, בתוך חודשים ספורים. נערכתם? לא נערכתם? בעיה שלכם.
האמת, מדובר בנושא שחוק ולעוס, ובכל זאת צריך לעסוק בו בכל פעם מחדש, כדי להבין את המשמעויות שלו. הכסף שלכם עולה לכם יותר ממה שהוא עלה לפני שבוע. איש לא שאל אתכם, המחירים עדיין גבוהים מקום (אין הוזלות צפויות, רק תקווה שההתייקרות תעצור), אין שום צעד משלים למניעת אינפלציה, אבל בכל זאת זה קורה. כלכלנים, כתמיד, מריעים לצעד הזה. מה שטוב לגרף, טוב למדינה.
מה שמדכא מאוד בצעד הזה הוא ההבנה שבעצם הקושי הכלכלי שחווים רבים במדינה הזו (והקושי, חשוב להזכיר, לא התחיל אתמול), הוא לא תוצר לוואי של הצעדים של בנק ישראל. הוא המטרה. המטרה היא שלא תהיה לכם ברירה אלא להצטמצם, שלא יהיה מספיק כסף בשביל לנסוע לחופשה בחו"ל, שלא יהיה מספיק בחשבון בשביל השיפוץ שחשבתם לעשות, בשביל שתוותרו על מוצר איכותי יותר בסופר תמורת משהו שבריא לכם או לא. זה הקושי שיגרום לכם לקנות פחות, ולמחירים להפסיק לעלות.
הצמצום, כמובן, לא אומר שתפסיקו לשלם. או הו, אתם תמשיכו לשלם. במקום לקנות שלל מוצרים, את הכסף יקבל הבנק שלכם. בעיני בנק ישראל, ככל הנראה, זה פתרון מצוין.
אפילו הבנקים הבינו שיש כאן בעיה מובנית. בנק הפועלים הודיע ש"יספוג" את עליית הריבית. מה זה אומר? הטבה מוגבלת למי שלקח הלוואה לא גדולה מדי ותעלה לבנק שבריר מהרווחים הכלליים שהוא גורף מעליית הריבית. מנגד, לפחות הפועלים עשה מעשה. שאר הבנק הביטו מהצד, ושתקו. למה שיגידו משהו? הרי אתם ממשיכים לשלם.
האגו יהרוס כאן הכל
ועוד מבצלאל. השבוע בטקס חילופי שרי האוצר, הרעיף שר האוצר הנכנס שבחים על זה שיוצא: אביגדור ליברמן. " מעבר למחלוקות פוליטיות וערכיות, שלעתים באו לידי ביטוי בסדרי עדיפויות (שונים), אני חושב שליברמן היה שר טוב. במאקרו־כלכלה, (הוא) הכניס ידיים לכמה וכמה סוגיות — באומץ שלא תמיד היה שם לפניו"
לא חלפה שעה, וסמוטריץ' חטף על הראש: איך יכול להיות שהוא משבח משהו שהממשלה הקודמת עשתה?
הרי עוד בטרם החלו לעבוד, וביומם הראשון במשרד, רבים מהשרים בממשלה החדשה ביטלו בהחלטה מיידית מהלכים משמעותיים של הממשלה הקודמת. אותה "מורשת" של ממשלת בנט-לפיד, שכיהנה כשנה, נמחקה ברגע.
כך נמחקו באחת המס על השתייה המתוקה ועל החד-פעמי, שהיו אמורים לעזור לבריאות הציבור ולשמירה על הסביבה. בוטלה רפורמת הבגרויות בחינוך, שהייתה הסנונית הראשונה בדרך לשיפור מערכת החינוך והתאמתה למאה ה-21, בוטלה רפורמת הכשרות שהייתה אמורה לייעל את המערכת, להוזיל את עלויות מתן תעודת הכשרות ובעיקר לנער כמה שחיתויות שהיו מנת חלקה של הרבנות.
בוטלה רפורמת הסלולר שהייתה אמורה להצעיד את ישראל כמה שנים קדימה, לאפשר פריסה טובה יותר של התדרים המתקדמים, 4 ו-5, ולשפר קליטה עבור המשתמשים במכשירי הסמארטפון. גם רפורמת התמרוקים והמזון הוקפאה נכון לעכשיו - דבר שהיה אמור להוזיל עשרות מוצרים ביוקר המחיה ההולך וגובר.
אפילו מירי רגב כבר הודיעה כי הדרך שלה להילחם בפקקים היא לבטל את הנת"צים במקום לשפר את התחבורה הציבורית.
"חכו", יגידו לנו תומכי הממשלה, "תנו להם צ'אנס להוכיח את עצמם".
ואנחנו נשאל: "איך אנחנו אמורים לתת צ'אנס למישהו שישב בשלטון 12 שנה ולא קידם שום מהלך לייעול המערכת לטובת הציבור?".
אל תטעו. זאת לא שאלה של ימין ושמאל. זה עניין של אגו, ופעילות הפוכה למה שטוב לעתיד המדינה הזו.
הנה באה הרכבת, או שלא
ועוד כמה מילים על מירי רגב, כי באמת שאי אפשר בלי. "באנו למשול", הודיעה השרה החדשה/ישנה עם כניסתה לתפקיד. נזכרנו, כמובן, שהראשונה להתלונן "תנו לנו למשול", הייתה איילת שקד, בכהונתה כשרת משפטים.
מי שבא למשול, לא יגיע רחוק. משילות היא אמצעי, ולא מטרה. צריך לקדם את המדינה, לדאוג לרווחת האזרחים, לספק ביטחון ואמצעי מחיה בסיסיים, לפעול למען שוויון. סתם בנק מטרות מקרי ולא מחייב. אבל כל אחד מהדברים האלה היה עדיף על "באנו למשול", שמבהיר שהשלטון הוא המטרה. כל השאר הם אמצעי לשמור עליו.
אנחנו לא תמימים, חלק מהמשחק הפוליטי הוא צבירה ושימור של כוח. זה כנראה החוק העתיק ביותר באנושות. אבל עם הכוח הזה משמש רק לטובת עצמו, הוא חסר תועלת וריק מתוכן. עבור חברי הממשלה אולי מדובר בעולם ומלואו. עבור אזרחי המדינה שבחרו בהם כדי שחייהם יהיו טובים יותר, זה פחות משתלם.
המטרו הוא דוגמה לכך. האם למירי רגב באמת יש תכנית אחרת להסעות המונים במדינה שרק הולכת והופכת לצפופה יותר, או שהמטרו לא נתפס כמשהו שמביא בוחרים, ולכן אפשר לוותר עליו? הוא יקר, הוא מעצבן את הקבלנים שנאלצים להתאים את עצמם לתכניות וכשסוף סוף ייפתח סבירות גבוהה שאיש מאלה שהצביע בעדו כבר לא יהיה בתפקיד.
הדיבור על החיבור לפריפריה נכון. אבל האחד לא יכול לבוא על חשבון השני. תושב נתיבות צריך להגיע בנוחות לערים הגדולות בישראל בלי להזדקק לרכב פרטי. אלא שנגיד שסוף סוף עשינו את המובן מאליו וגרמנו לרכבת לעבוד כמו שצריך ובדייקנות. מה אז? הגעת לתל אביב וגילית שמשם אתה עומד בפקק?
המטרו אינו קדוש. אפשר, וצריך, לדבר על העלויות העצומות שלו, על העובדה שבסופו של דבר מדובר בשלושה קווים בלבד, ועל השאלה אם למוח הישראלי (בין אם יהודי או ערבי) יש פתרונות חדשניים יותר. שלילה מוחלטת של מערכת הסעות מהירה בתוך המרכז כי אין רכבת מדן ועד אילת? זו הפגנת משילות, לא עבודה בשביל הציבור.