mako
פרסומת

הנפקה של 1.5 טריליון, שערורייה של טריליון, וסרטון של שלושה מיליארד

יצרנית קלוד פורצת לנאסד"ק כחברת ה-AI הטהורה הבכירה בשוק. הקואליציה היוצאת דורשת שהדמוקרטיה תעבוד רק לכיוון שנוח לה. שערוריית הואנג הטביעה את ענקית השבבים אבל רבעון שובר שיאים מוכיח שהמכונה עובדת גם בלעדיו. לאומי מכריז שרווחי השיא מטפטפים לפנסי. וקניון בפתח תקווה סולל את הדרך למהפכה. סיכום שבוע כלכלי

מייסדי אנת'רופיק בנאסד"ק
מייסדי אנת'רופיק בנאסד"ק | צילום: רויטרס
הקישור הועתק

מפלצת של טריליון וחצי דולר: ההנפקה ההיסטורית של אנת'רופיק

וול סטריט חוותה השבוע את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) החלה להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול ANT, ומיד עם פתיחת המסחר ביום חמישי המניה זינקה ביותר מ-30% ל-110 דולר, לעומת תמחור ההנפקה של 83 דולר. עם גיוס ציבורי של כ-81.3 מיליארד דולר, שעוקף אפילו את הנפקת SpaceX מוקדם יותר השנה, החברה של דאריו אמודיי נחתה בבורסה לפי שווי של כ-1.5 טריליון דולר לפי מחיר ההנפקה, שווי שרק טיפס מאז. אנת'רופיק הפכה בכך לחברת ה-AI הטהורה הראשונה בשוק הציבורי, ומדלגת מיד לליגת העל לצד ענקיות ותיקות.

המשקיעים המוסדיים התנפלו על המניה, ביקושים של פי שבעה מההיצע. הסיבה: מיצוב עסקי מדויק. בעוד חלק מהמתחרות רדפו אחרי גימיקים לקהל הרחב, אנת'רופיק, שהוקמה רק ב-2021 על ידי פורשי OpenAI, הפכה לבחירה הראשונה של בנקים, חברות רפואה ומשרדי עורכי דין שדורשים אבטחת מידע ואמינות. באמצעות משפחת מודלי השפה Claude וכלי הפיתוח Claude Code, היא בנתה לעצמה מעמד שקשה לערער עליו. התוצאות מדברות בעד עצמן: הכנסות הרבעון השלישי זינקו פי 12 ל-17 מיליארד דולר, וקצב ההכנסות השנתי כבר חוצה את רף 80 המיליארד.

החברה חתומה על התחייבויות של כמעט 900 מיליארד לתשתיות מחשוב ורכש שבבים, ומגלמת ציפייה לצמיחה מושלמת ללא תקלות

אבל מאחורי החגיגה, התשקיף מגלה גם את המחיר. אנת'רופיק עדיין לא מרוויחה: בתשעת החודשים הראשונים של 2026 היא רשמה הפסד תפעולי של כ-1.3 מיליארד דולר, והפסד חשבונאי עצום של 104 מיליארד דולר (רובו על הנייר, בגלל שערוך אג"ח להמרה). חמור מכך, היא חתומה על התחייבויות של כמעט 900 מיליארד דולר לתשתיות מחשוב ושבבים בשנים הקרובות. שווי של 1.5 טריליון דולר ביום המסחר הראשון משקף הימור על צמיחה מושלמת, בלי שום מרווח לטעויות, נוכח תחרות חריפה מצד OpenAI, גוגל ומיקרוסופט והוצאות שרק תופחות.

מה זה אומר לחוסך הישראלי? גם אם לא תרכשו מניה אחת בעצמכם, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו חשופות למדדי וול סטריט, ואנת'רופיק צפויה להשתלב בהם ולהשפיע על התיק. ומי ששוקל לקנות בעצמו, כדאי שיזכור כלל פשוט: קנייה בדקות הפתיחה של הנפקה סוערת תופסת את המניה בשיא ההתלהבות, רגע לפני שמשקיעים מוותקים מתחילים לממש רווחים. עדיף לחכות שהמחיר יתייצב, לקנות בהדרגה, או להיחשף דרך קרנות סל טכנולוגיות.

מתן כהנא
מתן כהנא. היעד השבועי להסתה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הרוב לגיטימי, כשהוא מצביע נכון

התווית "תומכי טרור" לא נולדה השבוע. מסע הדה-לגיטימציה נגד הנבחרים הערבים רץ הרבה לפני הבחירות, ואחרי הבחירות כבר נכתב עליו לא מעט. מה שקרה השבוע הוא שהוא מצא מטרה: הקולות הערביים עזרו לבחור את מתן כהנא ליו"ר הכנסת, ובגוש נתניהו גילו פתאום שרוב פרלמנטרי שמורכב גם מהם אינו לגיטימי. נתניהו פרסם הודעה בשם הליכוד שלפיה היו"ר מונה בקולות "תומכי טרור". קרעי תיאר אותו כ"ראיס אל כנסת" והדגיש "רוב יהודי נגדו". בן גביר כינה את הח"כים שקולותיהם בחרו בכהנא, בין היתר, "תומכי טרור". אמירות מיוחסות של פוליטיקאים, לא ממצא משפטי על איש מהח"כים שעליהם דיברו.

פרסומת

מכאן זה רק צבר תאוצה. אייל ברקוביץ' חזר לשידור אחרי השעיה, וכמעט מיד חזר ללעוג לתוארו של יוסף ג'בארין. "ראיתי שיש גם פרופסור ברשימה המשותפת, ג'ברין, צריך לבדוק את העניין הזה", אמר ב-103fm, וקרא לזה הומור. במליאה שאותה ניהל אחמד טיבי, קראו לו חנמאל דורפמן, אלמוג כהן ואופיר כץ תומך טרור, וכהן הוסיף "אורח". טיבי הוציא את שלושתם. ואז בא עמיחי אליהו וקבע ברשת ב': "אני לא אומר שחברי הכנסת הערבים הם נאצים, אבל אני אומר שהם תומכים בנאצים".

אם הערבים היו מצביעים עבור נתניהו, כנראה שהם לא היו תומכי טרור

לעג לתואר, גירוש מהמליאה, תמיכה בנאצים. בתוך ימים ספורים. הח"כים מהמשותפת פנו לכהנא, ביקשו שיעצור את הכינויים וטענו שבעקבותיהם הם מקבלים איומי רצח. כהנא הבטיח לבחון ושתק. בן גביר כבר הספיק להסביר שהכינוי נשאר, בשם חופש הביטוי.

תורידו את כל הרעש, ונשאר כלל אחד פשוט. מי שהקול שלו מסייע לנתניהו הוא אזרח; מי שהקול שלו מאיים עליו, תומך טרור. אם הערבים היו מצביעים עבור נתניהו, כנראה שהם לא היו תומכי טרור. הכינוי לא רודף אחרי מעשה אלא אחרי תועלת. גדי איזנקוט ניסה לסמן את הגבול: אפשר להתנגד לנציגי המפלגות הערביות ואף לסלוד מחלקם, אבל לא להכפיש מגזר שלם. את ההבחנה הזאת בדיוק הקואליציה היוצאת מוחקת.

פרסומת

כי זה מה שנשאר ממנה. בפרפור שאפשר רק לקוות שהוא האחרון לפני שתרד מהבמה, היא הצטמצמה לפעילות העיקרית שלה: הסתה שקרית, פראית ונטולת רסן נגד מי שמאיים על שלטונה. מה אם בדרך מתרסקים היסודות הדמוקרטיים שעליהם נשענת המדינה. את האנרגיה הזאת לא ראינו בהחזרת החטופים, שלקחה יותר משנתיים. לא ראינו אותה בשיקום הצפון והדרום, שתושביהם עדיין מחכים שמישהו ייגאל אותם. שם תמיד היה זמן לחכות. כאן, נוכח איום על הכיסא, הכל דחוף.

יש היום תלונות רבות על נרמול הגזענות. זה נכון, אבל הגזענות הייתה פה הרבה לפני. דווקא המתקפה הזו יכולה לנרמל משהו אחר: ששותפות יהודית-ערבית בממשלה היא אפשרות ממשית. ואז אולי נגלה מי מחברי הכנסת ברשימה המשותפת וברע"ם באמת תומך בשינוי, ומי מהם טיפח כל השנים ברית סודית עם ביבי.

ג'נסן הואנג
ג'נסן הואנג | צילום: Reuters
פרסומת

הברבור השחור ושמו אנבידיה

שערוריות מין, חשדות לריגול סיני ומפולת של טריליון דולר בשווי שוק נשמעים כמו תסריט מוגזם למותחן, אבל השבוע זו הייתה המציאות היבשה של אנבידיה (NVIDIA). בתוך ימים ספורים התפטר המייסד והמנכ"ל ג'נסן הואנג בעקבות חשיפת מערכות יחסים מחוץ לנישואים, כולל קשר עם אשת עסקים סינית החשודה בהעברת מידע לבייג'ינג, והחברה שסימלה את מהפכת הבינה המלאכותית צללה בחדות. עבורה זהו משבר מנהיגותי וביטחוני חסר תקדים; עבור החוסך הישראלי זוהי תזכורת כואבת שכשענקית השבבים מתעטשת, קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו חוטפות צינון.

אנבידיה תופסת משקל אדיר במדדים המובילים בוול סטריט, אותם מדדים שבהם מושקעים מיליארדים מכספי הפנסיה שלנו. הדרמה האישית של הואנג הפכה מיד למכה ישירה בחסכונות. המניה איבדה כ-30% מהשיא של אוקטובר, מחקה כמעט טריליון דולר משווייה, וגררה מטה את כל סקטור השבבים וה-AI.

כשמחוקקים בקונגרס דורשים תדרוכים מסווגים ורשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) חוקרת חשד להטעיית משקיעים סביב דיווחי המכירות באסיה, דירקטוריון החברה מיהר לסגור את הדלת: על אף עצומות ענק, לחץ של אילון מאסק והצהרתו של הואנג כי ישמח לחזור, ההנהלה הבהירה שההתפטרות סופית. במקביל היא החלה לאתר מחליף קבוע והקדימה מענקים לעובדים כדי למנוע בריחת מוחות.

זמן קצר אחרי ההתפטרות ניפצה החברה כל תחזית: הכנסות זינקו ב-103%, הרווח הוכפל, ורכישה עצמית של 150 מיליארד אותתה אמון

הפער המוחלט בין המשבר המשפטי למכונת הכסף העסקית הוא הסיפור האמיתי. ימים ספורים לאחר ההתפטרות פרסמה אנבידיה את הדוח הרבעוני הראשון בעידן שאחרי הואנג, והמספרים ניפצו כל תחזית. ההכנסות זינקו ב-103% ל-115.8 מיליארד דולר, הרווח הנקי הוכפל ל-65.3 מיליארד דולר, והחברה הכריזה על תוכנית רכישה עצמית של מניות (Buyback) בהיקף 150 מיליארד דולר. התוצאות עצרו את המפולת, אבל גם חשפו נקודת תורפה: אנבידיה הפכה הלכה למעשה לבנק של תעשיית ה-AI, עם התחייבויות רכש של מעל חצי טריליון דולר וערבויות ענק ל-OpenAI, כשהשוק הסיני נסגר בפניה לחלוטין בעקבות החמרת הגבלות היצוא האמריקאיות.

פרסומת

הטלטלה חושפת את אחד הסיכונים הגדולים בשוק ההון: מה קורה כשחברה שלמה בנויה על אדם אחד, והוא נעלם. במשך שנים האמינו המשקיעים שהואנג הוא אנבידיה. עכשיו המנכ"לית הזמנית קולט קרס צריכה להוכיח שההזמנות שכבר סגורות לשנתיים קדימה ימשיכו לזרום גם בלי המייסד, ושהחקירות בוושינגטון לא יהפכו את החברה ממובילת השוק למטרה רגולטורית.

חנן פרידמן, מנכ''ל לאומי
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי | צילום: אורן דאי

"ממש רובין הוד": הסרטון של מנכ"ל לאומי שפספס את הלקוחות שלו

שעות ספורות לאחר פרסום רווחי השיא של בנק לאומי לרבעון, כמעט שלושה מיליארד שקל, החליט המנכ"ל חנן פרידמן לעלות למתקפת הסברה ברשתות החברתיות. בסרטון מרוכך ומחויך ניסה פרידמן לענות על השאלה שמנקרת לכולנו בראש: "למה הבנק חייב להרוויח כל כך הרבה כסף?". התשובה שלו הייתה פשוטה ומלטפת: מכיוון שלאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה, המניות שלו מוחזקות בידי הציבור דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ולכן חלוקת הרווחים, כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הזה לבדו, פשוט חוזרת אלינו הביתה.

הטריק הוא פשוט: המילה "ציבור" עובדת פעם ככיס שמשלם ופעם ככיס שמקבל

על הנייר, פרידמן לא משקר. הבעיה היא שגם מנכ"ל מוכשר יכול ללקות בעיוורון כלפי הלקוחות שלו. כלקוח, האינטרס שלך הוא לשלם ריבית נמוכה על המינוס ולקבל ריבית הוגנת על הפיקדון; כבעל מניות דרך הפנסיה, האינטרס שלך הוא שהבנק יחלוב מהלקוחות כמה שיותר. בפועל, החשבון לא מתקזז: כשמשפחה מפסידה אלפי שקלים בשנה על ריבית אפסית בעו"ש או על עמלות שזינקו ב-17%, העובדה שאחוז זעיר מהפנסיה שלה מושקע במניית הבנק ומניב לה מאות שקלים בודדים בעוד 30 שנה, היא לא "עסקה הוגנת", ובטח לא צ'ק שנכנס לעובר ושב מחר בבוקר.

פרסומת

גם הטיעון שהרווחים האדירים נחוצים כדי "לממן את צמיחת המשק ותשתיות המדינה" לא מדויק, בלשון המעטה. בנק לא נותן הלוואות מתוך הרווחים שלו, אלא קודם כל מתוך הכסף שאנחנו מפקידים אצלו בחשבון, והוא עושה זאת תמורת ריבית נאה, לא בהתנדבות. ואם יציבות ומימון המשק היו השיקול היחיד, לאומי לא היה ממהר לחלק כמחצית מהרווח הרבעוני לבעלי המניות: 1.2 מיליארד שקל בדיווידנד מזומן ועוד 300 מיליון ברכישה עצמית של מניות, במקום להשאיר את הכל ככרית אשראי.

והאירוניה? פרידמן לא צריך להתנצל. לאומי הוא עסק למטרות רווח, ותפקידו של המנכ"ל הוא להרוויח כסף לבעלי המניות. הדוחות האחרונים מראים ביצועים מצוינים: יחס יעילות של 26% בזכות בינה מלאכותית וקיצוץ הוצאות, וזינוק חד בתיק האשראי. הבעיה מתחילה כשמנסים למכור את זה כרובין הוד. הציבור מוכן לקבל בנק מצליח ורווחי, אבל מתקשה לעכל כשלוקחים ממנו ביד אחת ריביות ועמלות שיא, וביד השנייה מבקשים ממנו להגיד תודה.

עופר הקניון הגדול פתח תקווה
צילום: אסף לוי
פרסומת

מלחמת השבת של הקניונים

מליסרון לא עתרה לבית המשפט בגלל חופש המצפון. היא עתרה כי ביג בונה קניון בפתח תקווה שייפתח בשבת. מליסרון מסתכלת על ביג גלילות ורואה כמה כסף נכנס שם בשבת. הרבה כסף. קניון שסגור בשבת כשמתחרה סמוך פתוח מוותר על פדיון בלי סיבה.

אידאולוגיה לא מעניינת פה אף אחד. מה שמעניין זה הקופה

ראש העירייה גרינברג טוען שמדובר ביחסי ציבור, כי העירייה כבר מאפשרת פתיחת עסקים באזורי תעשייה. אבל אם זה באמת ככה, מליסרון יכולה פשוט לפתוח את הקניון מחר בבוקר בשבת. העתירה היא לא בקשת רשות, היא יצירת תקדים. ואם פתח תקווה תאשר את זה, קניונים אחרים ידרשו את אותו הדבר. לא בגלל ערכים, בגלל שקניון שסגור כשהמתחרה שלו פתוח הוא קניון שמפסיד.

ככה זה עובד. פשוט כסף. נכון, יש קניונים שכבר פתוחים בשבת, אבל רובם לא, ובטח לא הקניונים הגדולים שקרובים למרכזי הערים. חלקם פותחים רק קולנוע ובתי קפה ומשאירים את שאר החנויות סגורות. מליסרון רוצה לשנות את זה, כי ביג הוכיחה שפתיחה מלאה בשבת משתלמת. אם עוד שחקנים יבינו את אותו הדבר, מה שהתחיל כמאבק מקומי בפתח תקווה יהפוך לכדור שלג. לא כי מישהו ניצח ויכוח תרבותי, אלא כי המציאות קובעת עובדות בשטח מהר יותר מכל מאבק פוליטי.

וזה בסדר. ניצחון על כפייה דתית הוא תמיד ניצחון. אבל האם הפיכת השופינג לבילוי המשפחתי של שבת היא הישג בפני עצמו, זו כבר שאלה אחרת.