מי דואג לבטל לכם את הקניות הזולות ברשת

במשרד האוצר נערכים לקראת תקציב 2024 ומנסים למצוא מתחת לבלטות סכומי כסף שיממנו את המלחמה. ככה זה כשאין מנהיגות שתקבל החלטה לסגור משרדים מיותרים ולעצור כספים קואליציוניים. על הכוונת של שר האוצר: ביטול הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מאתרים בין-לאומיים.

ההצעה לביטול הפטור על יבוא אישי בשווי של עד 75 דולר כבר עלתה בתקופתו של ליברמן ונגנזה. מי שדוחף אותה כעת הוא נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, שטען בוועדת הכספים השבוע כי "הגיע הזמן לעשות סוף לאפליה נבזית זו. העדפת המגזר העסקי בחו״ל על פני עסקים בישראל. בוודאי בתקופת חירום זו. מהלך כזה יגדיל את הכנסות המדינה בלפחות 2 מיליארד שקל. זו איוולת שחייבים לתקן".

ההצעה הזו לא הגיע סתם. משרד האוצר דן הרי באפשרות להגדיל את שיעור המע״מ מ-17% ל-18% בתחילת שנת 2024. לין זיהה פתח לדאוג למגזר שהוא מייצג בטענה שבטרם מיישמים העלאת מע"מ גורפת, שתפגע בעיקר בשכבות החלשות כלשונו, יש לבחון ביטול פטורים ממע״מ שכבר הגיעו ל-84 מיליארד שקל. "כל שרי האוצר בשנים האחרונות אמרו לי שאני צודק, רק אין להם את האומץ הפוליטי לכך", לדבריו.

אם מה שהיה מוטל על הכף הוא העלאת מע"מ כוללת מול ביטול מע"מ על קניות אונליין היינו כמובן מסכימים עם המהלך. אבל מופרך לטעון שביטול הפטור הוא הצעד המתבקש בזמן שיש בזבוז כספים אדיר ברקע. המהלך הזה מרגיש כמו ניסיון לעשות סיבוב על ציבור מטעם גופים שלפני רגע העלו את המחירים, ועכשיו מנסים לבטל את מעט התחרות שיש במשק.

בואו נודה על האמת - האם נוותר על קניית מוצר ב-400 שקל באמזון כי בארץ הוא עולה 800 שקל רק בגלל ביטול המע"מ? נראה שלא. לין פשוט זיהה הזדמנות, לגפני לא ממש אכפת כי זה לא משפיע על הציבור שלו, והוא גם ימשיך לקבל את הכספים שהובטחו לו.

מי נפגע? אנחנו.

ישראל יורדת ליגה

אחד הדברים המוזרים שקורים בזמן האחרון הוא תחושת הדריכה במקום. "עוד פעם התקציב?", התלונן אחד מקוראינו הנאמנים בפגישה מקרית. "תנסו לגוון קצת". התעלמנו מחוסר היחס לדברים שאינם קשורים לתקציב, אבל הבלגנו. מאחורי התלונה הזאת, ומאחורי כל כך הרבה דברים אחרים, עומד הרצון העז של כל ישראלי לחזור לשגרה. גם אם לא אהב את השגרה שהייתה לפני השבת השחורה, הכל נראה עדיף על מה שקרה מאז. אז במקום שוב לדבר על חטופים, על משברים כלכליים, על תקציב המדינה שלא נותן מענה לבעיות, אפשר לחזור ולדבר על הרבה דברים אחרים.

אבל זה מהלך מסוכן. כל אחד מאיתנו זקוק לשגרה ולמידה של נורמליות כדי לשמור על שפיות, אבל אי אפשר להתעלם ממה שבאמת קורה במדינה, ומה שדורש התייחסות רצינית. כי הבעיות ממשיכות איתנו, בין אם נרצה ובין אם לאו. אין בזה הרבה גיוון, אבל אם רוצים בדל של תקווה לעתיד טוב יותר, גם אין ברירה.

מי שהיו רוצים מאוד לחזור לשגרה הם בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ', שקיבלו ממודי'ס את המקבילה הפיננסית לבעיטה בישבן. חברת הדירוג הורידה את דירוג האשראי של ישראל וגרמה לכך שהריבית שהמדינה תשלם על חובות בשווקים הבין-לאומיים תהיה גבוהה יותר. המחיר של איגרות החוב של ישראל יירד וישפיע על החסכונות שמושקעים בה. "השווקים מתמחרים הפחתת דירוג עוד מתחילת המלחמה, אבל עדיין לא כיף לחזור הביתה עם נכשלים בתעודה, גם אם ידעת זה מכבר שלא תעלה כיתה השנה", כתבו מומחי בנק הפועלים.

מיד החל הטנטרום הצפוי שבו נשלפו רמיזות על אנטישמיות, הצבעה על יתרות המט"ח של ישראל, הירידה באינפלציה, החזרה לקניות, גיוסי אג"ח מוצלחים ואפילו עידוד תעסוקה לחרדים.

אלא שהממשלה, כמו כל מי שרוצה ש"נחזור לשגרה" או ש"נתאחד ונתעלה מעל המחלוקות", מעדיפה שנדחיק את הדברים המהותיים באמת, ובעיקר את הכישלונות שלה, ונמשיך בחיינו ונעמיד פנים שהכל כשורה. במודי'ס חיפשו אומנם גם קיצוצים בתקציב, אבל בעיקר חיפשו תחושה שיש בישראל ממשלה שיש לה מושג מה היא עושה. ממשלה שיש לה דרך. לא כזו שמפחדת מדיוני היום שאחרי ומקבלת החלטות לא נעימות לחלק מהחברות בקואליציה.

לדירוג אשראי יש השפעה ישירה על חיינו. הממשלה הזו, חובבת פורום קהלת, הייתה אמורה להיות מתואמת עם הגישה האידיאולוגית הכלכלית של החברות האלו. אבל אף שהייתה מודעת להשלכות, היא בחרה אחרת. הבעיה עם הגישה הזו היא שהיא אינה מובילה אותנו בחזרה לשגרה מבורכת. היא מובילה לעוד אסון.

מתוך הפרסומת "חיסכון לכל ילד", הביטוח הלאומי
מתוך הפרסומת לחיסכון לכל ילד

החלטה אחת פחות

אחרי שעזרו להורים מבולבלים והחליטו בשבילם שהחיסכון שהמדינה נותנת יהיה בסיכון גבוה, כעת בוחנת המדינה את ביטול תוכנית "חיסכון לכל ילד" בבנקים.

נסביר. עד עכשיו נדרשו ההורים הטריים להתלבט בין האפשרויות הבאות: האם לשים את הכסף בבנק או בחברת השקעות? איזה סיכון לבחור - נמוך, בינוני או גבוה? השאלה השלישית היא: באיזו תוכנית לבחור?

הרבה החלטות הציבור נדרש לקבל, ורובו לא מבין מה המשמעות של ההחלטה. כדי להקל עליו נקבע קודם כל שמי שלא מבין או מתלבט – לא יבזבז זמן והמדינה תבחר בשבילו מסלול בחברת השקעות בסיכון גבוה. החלטה חכמה היות שלאורך זמן השקעה בסיכון גבוה תניב פי שניים מאשר השקעה בסיכון נמוך.

כעת מקלים עוד יותר על ההורה המתלבט ומורידים את האופציה של חיסכון בבנקים. למה? כי היא פשוט הרבה פחות אטרקטיבית מהשקעה בבית השקעות. הנתונים מראים בבירור כי הורה שבחר בחיסכון דרך הבנק מפסיד כסף לעומת הורה שבחר בבית השקעות.

הבנקים כמובן מנסים להתנגד להחלטה בטענה שהם יותר בטוחים מאשר חברת השקעות, אבל היות שכל הכספים מפוקחים בידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הטענה הזו לא ממש הגיונית.

אם ההחלטה הזו תעבור תרד התלבטות אחת מכתפיהם של החוסכים. ואולי גם הילדים שלהם ירוויחו יותר.

אתר בנייה (צילום: קובי גדעון , פלאש 90)
מספר הדירות על המדף הולך וגדל | צילום: קובי גדעון , פלאש 90

האם כדאי לכם לקנות דירה עכשיו או להמשיך לחכות?

אם הייתה דרושה הוכחה שהישראלים הם אלופי העולם בהתעלמות ממציאות קשה, נתוני המכירות בשוק הדירות שפורסמו השבוע סיפקו אותה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המכירות בשוק הדירות החדשות בחודש דצמבר עקפו את הממוצע בשלושת החודשים שקדמו למלחמה.

לכאורה השוק בבלימה. בכל שנת 2023 נמכרו 66,590 דירות, ירידה של 34.9% לעומת 2022. אלא ש-2022 הייתה שנה חריגה ברכישת דירות אחרי הבהלה של הקורונה. השנה החולפת התאפיינה ברגיעה ובהתמודדות עם ריבית שעלתה וציננה את המשקיעים ואת הרוכשים.

סקירה מקיפה של אתר יד2, שפורסמה במקביל לפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גילתה שבלא מעט ערים המחירים ירדו בין דצמבר 2022 לדצמבר 2023. בעוד שבערי הדרום המופגזות מדובר בעניין כמעט מתבקש, בערים כמו פתח תקווה וחדרה נרשמו ירידות של יותר מ-4% במחיר הממוצע. בתל אביב, עפולה ובאר שבע המחירים דווקא עלו.

אז האם יש סיבה לחכות לירידת מחירים? תלוי איפה תרצו לקנות את הדירה. על פי יד2 האזורים המבוקשים ביותר לקנייה הם עדיין תל אביב, ירושלים וחיפה, ושם המחירים נמצאים עדיין במגמת עלייה. אם אתם מחפשים תקווה, אפשר למצוא אותה בנתון שעוסק במלאי הדירות הלא מכורות שבידי קבלנים, שהגיע לשיא של 67,760 דירות, עלייה של 33% לעומת 2022 ועלייה של 6% מאז חודש נובמבר. מדובר בנתון שבו נספרות כל הדירות שניתן להן היתר בנייה אך עדיין לא נמכור ללקוחות. מנתוני הלשכה המרכזית עולה שמרבית הדירות שנופלות תחת ההגדרה הזו נמצאות בשלבי בנייה. לא מעטות מהן נמצאות באזורי הביקוש.

האופטימיים יכולים לחזות מצב שבו השוק מוצף בדירות חדשות, והלחץ של הקבלנים והיזמים למכור אותן יהיה גבוה מספיק בשביל לקבל מהם הטבות והנחות על הדירות. ההטבות האלה ישפיעו בתורן על כלל השוק שמסביב. במצב כזה, כדאי להמתין.

אלא שמי שמקווה שישראלים יחכו לשוק שיתאזן לרוב מתאכזב. רק אתמול (ה'), עם פרסום המדד, התברר שמחירי הדירות חזרו לעלות. הבנייה נמשכת, אבל הקבלנים עדיין משוועים לידיים עובדות, שלא מגיעות מעבר לקו הירוק, וגם לא ממדינות שישראל ממהרת לחגוג את בואם של עובדים זרים מהן. היציאה מההלם שמאפיינת את הישראלים תתאפיין בעלייה בביקוש. אז הקבלנים, שעשו הכל כדי שלא להוריד באופן רשמי מחירים ימשיכו להעלות. גם הירידות בחלק מהערים שוות בסופו של דבר כמה עשרות אלפי שקלים בלבד. לא סכום שיש להתעלם ממנו, אבל לא מחירים שוברי שוק. איש גם עוד לא יודע איך ישתנה הביקוש כשמפונים מהדרום או הצפון יחליטו שלא לחזור לבתיהם ולעבור למרכז או לשפלה. בקיצור, אם אתם חוששים מעליית מחירים בתום המלחמה, סביר להניח שאתם חוששים בצדק.