עכשיו הזמן לקנות ממתקים כשרים לפסח
שטראוס חזרה לייצר שוקולד השבוע - הודעה משמחת לכל הדעות. השוקולדים הראשונים שיוצרו הם מארז המכיל: מיני כיף כף, מיני מקופלת, ומיני פסק זמן. הכוכבית היא שכולם ללא גלוטן.
קו הייצור הראשון של שטראוס הוקדש כולו לחולי הצליאק והוצאת הממתקים ללא הגלוטן, אלא שהטיימינג למעשה גרוע: אם ייצור מוצרים ללא גלוטן מתקיים אחת לשנה, לקראת חג הפסח - לאור אילוצי הייצור להחזרת כלל מוצרי עלית, לא יתקיים ייצור ללא גלוטן נוסף עד פסח 2024.
עוד אוכלוסייה שחייבת לשים לב לקו הייצור החדש היא אוכלוסיית האלרגנים. בחברה מדגישים כי לאור התאמות ושינויים שנעשו במפעל השוקולד המחודש, יש לשים לב לשינויים האלרגניים המופיעים על גבי האריזות. במקביל מדגישים כי החברה פועלת במטרה לאתר פתרונות שיתנו מענה לצרכים של קהילת האלרגיים בעתיד. במיוחד יש לשים לב לשינויים שיש בתיבת האלרגנים של חטיף "מקופלת" שהיה עד כה עם אלרגן חלב בלבד.
אם אתם צליאקים או אלרגניים, תצטרכו לקבל החלטה: או לרכוש עכשיו בכמויות ולקוות שהמוצרים יחזיקו כמה שיותר זמן (לפחות עד הפסח הקרוב) או להמתין בסבלנות לתורכם - שיגיע רק במרץ 2024.
הבועה שהתפוצצה
במשרד התחבורה חיכו כמעט לסוף השבוע כדי להודיע על ביטול שני המיזמים של התחבורה השיתופית שהושקו בקול תרועה רמה לפני שלוש שנים, "באבל" בגוש דן שהופעל על ידי דן ו"תיק תק" בירושלים, שהופעל על ידי אגד.
הניסוח שניתן היה מכובס מעט לשורה תחתונה כמעט בנאלית: דן ואגד לא הצליחו להרוויח כסף מהפעילות ומשרד התחבורה, שמימן את מרבית הסיפור, לא משלם מספיק.
הרעיון הבסיסי נשמע כמו עוד מיזם של מיליארדר מעמק הסיליקון שחושב שטכנולוגיה ומספיק כסף יפתרו את כל הבעיות בעולם, אפילו שמאחוריו עומד סטארט אפ ישראלי – במקום אוטובוסים גדולים בעלי מסלול קבוע, קחו כלי רכב קטנים יותר, שייקבעו את המסלול בעזרת אלגוריתם. כל אחד יזכה בנסיעה מותאמת אישית ונוחה. אמצע הדרך בין אוטובוס למונית ספיישל. יש עתיד של התחבורה הציבורית.
בפועל, המצב היה רחוק מזה. נוסעים התלוננו על שירות שסבל מחוסר זמינות כרוני, ונסיעה שפעמים רבות הייתה ארוכה יותר מנסיעה באוטובוס רגיל (אם זה היה טורח להגיע בזמן). לפחות המושבים היו נוחים.
הנתונים של משרד התחבורה מהממים. ההצלחה של תחבורה שיתופית מותאמת אישית נמדדת במספר האנשים שאכן משתתפים בנסיעה. אלא שעל פי החישוב של כלכליסט, בבאבל דן נסעו בממוצע ביום 1.57 נוסעים. בירושלים המספר עומד על 0.71 נוסעים. גם אם בשעות השיא מדובר במספרים גבוהים יותר, המסקנה עדיין זהה – השירותים תרמו לעומס על הכביש, ולא פתרו אותו. המיניבוסים של דן נסעו ריקים במשך 38% מהזמן. של אגד, 53%.
זה סוף עצוב למה שאמור היה להיות פתרון אלגנטי לנסיעה בעיר, גם אם יקר עבור מי שמשתמש בו באופן יום יומי. נכון לעכשיו, במשרד התחבורה טוענים שישקיעו את הכסף שייחסך בשיפור השירותים הסדירים. זו החלטה נכונה. מעניין אם שר התחבורה הבא יהיה מעוניין לבצע אותה.
תראו מופתעים - ההפסדים עצומים
חברת דואר ישראל מדווחת השבוע על הפסד של 223 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של 2022.
למרות ההתייעלות של החברה שכללה הנהלה חדשה, פיתוח תחומי הדיגיטל, המסחר המקוון והשירותים הפיננסיים, הדואר ממשיך להתדרדר.
בחודשים האחרונים נערכה החברה בראשות המנכ"ל דוד לרון, ליישום תכנית התייעלות מקיפה שתבלום את ההפסדים. לא מעט גורמים יודעי דבר הבטיחו שהתוכנית תייצב את הדואר.
אלא שהתוכנית צפויה לצאת לפועל רק עד סוף השנה, לאחר שרק עכשיו בדואר נזכרו לחתום על הסכמי הבראה עם המדינה, ועל הסכם קיבוצי עם נציגות העובדים. בחברה עדיין ממתינים לאישור התיקון לרישיון הכללי של הדואר.
ומי משלם בינתיים על ההפסדים?
תראו מאוד מופתעים - אנחנו.
מכיוון שדואר ישראל היא חברה ממשלתית, הפסדיה מכוסים לרוב מקופת המדינה, ולא ברור למה אף אחד לא מתחיל לזרז את תהליך העברתה לידיים פרטיות, כפי שהוחלט בחודש יולי השנה.
המלחמה בין רשתות השיווק ליבואנים - פרק 354
כמעט חודש חלף מאז החלו רשתות השיווק לחסום מוצרים שהתייקרו, והשבוע לראשונה יוניליוור מתחילה להרגיש את זה בכיס.
בסוף השבוע שעבר התראיין בכיר בחברת יוניליוור ל- "תוכנית חיסכון", והבהיר שהחברה שוקלת העמקת מבצעים לאור המחאה, אך טען כי עליות המחירים בישראל אינן שונות ממדינות אחרות ונובעות מעליה בעלויות הייצור.
"ישראל חשובה לנו ואנחנו לא רוצים לוותר עליה בתור לקוחות", אמר הבכיר. "עברנו על כל מוצר ומוצר ובדקנו עד כמה אנחנו יכולים לחכות עם עליית המחירים אבל התשובה היא שעלות חומרי הגלם וההובלה הכניעו אותנו. אם לא נעלה את המחירים לא נוכל להמשיך למכור חלק מהמוצרים". (רוצים לדעת מה באמת קורה עם עלויות ההובלה? תמשיכו לקרוא).
אבל ברשתות השיווק לא התרגשו מההכרזה, ובתחילת השבוע התפרסם שיוניליוור הפסידה 9.5 מיליון שקלים בשבוע אחד, בשל ירידת המוצרים שלה מהמדפים.
גם תנובה ספגה השבוע הפסדים לאחר שרשת שופרסל העלתה הילוך וסירבה לדרישה להעלות את מחירי מוצריה. אתמול התפרסמה תמונה בה הרשת פונה ללקוחותיה, על גבי המדפים, בה שופרסל מבקשת מלקוחותיה לרכוש מוצרים חליפיים למוצרי תנובה שהורידה מהמדפים, בשל דרישת החברה להעלות את מחירי המוצרים ב- 4.7%.
השלט הזה מסביר יותר מהכל את הבעיה שנוצרה. לא רק יוניליוור ותנובה נפגעות. המכה מגיעה גם לרשתות השיווק עצמן, שמגלות שהביקוש למותג הפרטי שלהן לא גדל מספיק כדי לכסות את הבור שנוצר מהיעדר המותגים מוכרים.
ושוב, כמו בכל שבוע אנחנו נשאל את השאלה: מתי הסתיים המשבר ולטובת מי? היבואנים שיצליחו להעלות מחירים או רשתות המזון שיצליחו לכופף אותן ולשמור על רמת המחירים הנוכחית.
דבר אחד בטוח - הנפגעים העיקריים הם אנחנו.
אופס, שכחנו להוריד לכם את המחירים
בימים היפים שלפני 2020, איש מאיתנו לא ידע להגיד דבר על עלויות התובלה הימית, מחוץ לעולמות המסחר. באה הקורונה, ופתאום המשחק השתנה, והשוק הפך לשוק פועם – מתכווץ ומתרחב בכל כמה חודשים. רגע אחד העולם כולו נסגר וכל הכלכלה נדמית על סף התמוטטות כללית, ומיד לאחר מכן התפרצות ביקושים וחגיגה צרכנית. ואז, כפי שאנחנו חווים בימים אלה, התכווצות בעקבות אינפלציה דוהרת וצעדים דרסטיים של העלאות ריבית. בתהליך הזה כולם למדו לדקלם את המשפט על "עליית מחירי התובלה" כתירוץ לעליות המחירים שציבור הקונים נאלץ לספוג. זה לא אנחנו, אומרים המוכרים, זה האוניות.
והנה, הפלא ופלא, מחירי התובלה הימית הולכים ויורדים. על פי מדד פרייטוס (Freightos), שבוחן את תעריפי ההובלה ושינוע המכולות, המחיר הגלובלי הממוצע של שילוח מכולה עומד כעת על קצת יותר מ־2,700 דולר, פחות מרבע מהתעריף בשיא שעמד על כ־11 אלף דולר. המחיר הזה, חשוב לזכור, עדיין גבוה יותר מרמת המחירים לפני הקורונה.
הניתוח של המצב מזכיר לנו בניגוד לאמונה של לא מעט אנשים, כלכלה קשורה יותר לפסיכולוגיה מאשר למתמטיקה. התחזיות בשוק מדברות על מיתון, אז מחירי התובלה יורדים. הם רגישים מאוד לטלטלות, מסבירים המומחים. אולי חיבוק יעזור להם.
מה לא מושפע מהצניחה במחירי התובלה? ניחשתם נכון, המחירים שאתם משלמים בחנויות. ליבואנים ויצרנים נוח לדבר על מחירי השינוע כשהם סיבה טובה לעליית מחירים. כשהמצב מתהפך תמיד אפשר למצוא סיבות אחרות לעלייה – שער הדולר, המחסור בעובדים ועלות חומרי הגלם. הכל נכון, אבל נשכחת סיבה מרכזית אחת: הצרכנים ממשיכים לקנות, אז למה שמישהו יוותר על הרווח שלו.