נייקי חוגגת החזר מס של מיליארד דולר, פוקס סופגת את ההפסד

המכה שפוקס הולכת לחטוף תהיה כואבת מתמיד

ענקית אופנת הספורט נייקי פרסמה השבוע את דוחותיה, והצליחה לעשות את הדבר החביב על אנליסטים בוול סטריט: לעקוף את התחזיות. במילים פשוטות, הכלכלנים ציפו שכולם יפסיקו לקנות נעלי ספורט וההכנסות יצנחו בחדות, אבל בפועל הן ירדו באחוז אחד בלבד והסתכמו ב-10.97 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, החברה אפילו הציגה רווח נקי מנופח של מיליארד דולר. אלא שלפני שאתם רצים לקנות את המניה ולחגוג "קאמבק", כדאי להסתכל על האותיות הקטנות: הרווח המפתיע לא הגיע כי הצעירים פתאום חזרו לקנות סניקרס, אלא בזכות מתנה חד-פעמית מבית המשפט העליון בארה"ב, שפסל מכסים של דונלד טראמפ והחזיר לחברה כמעט מיליארד דולר במזומן.

בזמן שנייקי העולמית חוגגת על החזרי מס, מי שמרגיש את השחיקה האמיתית של המותג על בשרו הוא הראל ויזל, בעלי קבוצת פוקס הישראלית. פוקס מחזיקה, באמצעות החברה-הבת "ריטיילורס", בזיכיון הנחשק להפעלת חנויות נייקי בארץ ובעולם, ועד לא מזמן המותג הזה היה הפרה החולבת של הקבוצה. אלא שבשנים האחרונות נייקי איבדה את הזוהר הטרנדי שלה, סובלת מצניחה חופשית במניה, ומתקשה לייצר דגמים שיגרמו לדור הצעיר לנטוש מותגים מתחרים. הדבר הזה התפוצץ לפוקס בפרצוף בדוחות הרבעון הראשון שלה, שחשפו מעבר חד ומבהיל להפסד של 34 מיליון שקל (לעומת רווח של 25 מיליון בשנה שעברה), בעיקר בגלל ירידת הערך המתמשכת של נייקי.

אין שום סיבה קסומה שהצרכן הישראלי ירוץ בהמוניו לקנות נעליים באלף שקל

העובדה שנייקי עקפה את התחזיות בזכות הטבות מס ומכירות סבירות בסין, לא משנה את העובדה שבשוק הבית שלה בצפון אמריקה, השוק שמכתיב את הטרנדים לשאר העולם, היא דווקא אכזבה את האנליסטים. נייקי פשוט לא מצליחה לפתור את העובדה שהצרכנים פשוט קונים פחות נייקי וצועדים (הבנתם?) לעבר מותגים אחרים.

המשמעות של הנתונים האלה עבור הדוח הבא של פוקס היא תמרור אזהרה בוהק, ומראה שהציפיות של ריטיילורס "לאזן את ההפסדים ברבעונים הבאים" עלולות להתברר כאופטימיות יתר. מאחר שנייקי העולמית עדיין לא פיצחה את בעיית החדשנות שלה, והמכירות בצפון אמריקה מגמגמות, אין שום סיבה קסומה שהצרכן הישראלי ירוץ בהמוניו לקנות נעליים באלף שקל.

ויזל אומנם מציג תוצאות יפות באונליין של טרמינל איקס, אבל כל עוד הוא מסרב לשנות את תמהיל המותגים של ריטיילורס וממשיך לשים את כל הז'יטונים על ענקית ספורט דועכת, הדוח הבא של פוקס עלול להוכיח שההפסדים הנוכחיים הם לא מכה קלה בכנף, אלא פשוט המציאות החדשה.

הטיפשים לא יושבים בכיתה

לפי הכותרות שרצו השבוע, הסטודנטים הישראלים הם מהטיפשים בעולם המפותח. ה"אקונומיסט" לקח את נתוני ה-OECD, בודד את הסטודנטים מתחת לגיל 35, ודירג 15 מדינות בלבד, שבהן ישראל בתחתית. אחד מכל חמישה סטודנטים ישראלים נמצא ברמה הנמוכה ביותר במתמטיקה, זו שאמורה להתאים לילד בן 10, ובהבנת הנקרא רק פולין מצליחה להיות גרועה מאיתנו.

אבל לפני שממהרים ללעוג לדור הצעיר, כדאי לזכור שהבעיה לא נעצרת בשערי הקמפוס. הלמ"ס בדקה מי נכשל במבחן הקריאה, וגילתה שכשליש מבעלי המיומנויות הנמוכות עובדים דווקא בעבודות שדורשות תואר, כולל תפקידים טכניים ותפקידי ניהול.

חלק מהאנשים שמנהלים אתכם ומחליטים בשבילכם קוראים ברמה של כיתה ד'

זו גם לא סטייה של קבוצה קטנה. לפי ה-OECD, 34% מהבוגרים בישראל נכשלו במבחן במתמטיקה, 36% בהבנת הנקרא ו-40% בפתרון בעיות, הרבה מעל הממוצע במדינות המפותחות. כרבע מהמבוגרים במדינה נכשלו בשלושת המבחנים גם יחד, כלומר מתקשים לחשב כמה טפט צריך לחדר או כמה ריבית תעלה ההלוואה.

הבעיה היא לא רק בתחתית. גם בפסגה ישראל דלה: רק שמונה אחוז מהבוגרים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר במתמטיקה, לעומת 14% בממוצע. ואת התירוץ הנוח כבר אפשר להוריד מהשולחן, כי לפי הלמ"ס 82% מבעלי המיומנויות הנמוכות נולדו כאן, לא עולים חדשים שהעברית אינה שפת אמם.

המצב רק מחמיר עם הזמן. המבחן נערך שוב ב-2023, והתוצאות בישראל היו גרועות מאלה של 2015. במדינות המפותחות שיעור הסטודנטים שנמצאים בתחתית באוריינות אף זינק פי שניים ויותר בתוך עשור.

רק שכל המספרים האלה לא נפלו מהשמיים. הם התוצאה הצפויה של מערכת חינוך שהמדינה הפקירה. במבחני טימס במדעים צנחו תלמידי ישראל ב-2024 לרמה שלא נראתה מאז 2007, הצניחה הגדולה ביותר מכל מדינות ה-OECD. הם נכשלו גם במיצ"ב, המערכת סובלת ממחסור חמור במורים ובמנהלים, ואין שום ניסיון של הממשלה הזאת לעצור את ההידרדרות.

חלק מהנזק אפשר לתלות בקורונה, שבמהלכה נסגרו בתי הספר בישראל, בהוראת הממשלה, לתקופה ארוכה יותר מרוב מדינות ה-OECD. אבל ב"אקונומיסט" מדגישים שהצניחה התחילה עוד לפני המגפה, וכשרוככו הבגרויות, גם האוניברסיטאות נאלצו להנמיך את רף הקבלה. שרשרת שלמה של ויתורים, קומה על קומה.

מה לעשות, לממשלה יש עיסוקים דחופים יותר. עסקאות קואליציוניות, ג'ובים למקורבים וכלכלת "בעזרת השם". חינוך זה בשביל מי שאין לו לובי, ואם חסר, תמיד אפשר לפטור את עצמך בטענה שה-AI כבר ישלים את מה שהתלמיד לא יודע. ב"אקונומיסט" קוראים לזה בשמו: לא פרגמטיות, אלא כניעה.

הטיפשים, מתברר, לא יושבים בכיתה. הילדים שיושבים בה היום, אחרי קורונה, מלחמה ובגרויות מרוככות, הם כבר הנתון הבא בטבלה, וגם העובדים שהמשק יצטרך לגייס מחר.

מי הזיז את המנגו שלי?

כל שנה זה חוזר על עצמו: הקיץ מתחיל ומהדורות החדשות מתמלאות בכתבות של "לא תאמינו כמה עולים האבטיחים". אז החלטנו לבדוק מה קורה לפירות חודש אחרי פתיחת העונה וחזרנו המומים. כי יש פירות שהוזלו, אבל מה זאת אומרת לקחת משכנתה על מנגו וקיווי? סקר מחירים מיוחד של המכון לחקר הקמעונאות לחודשים מאי ויוני 2026 חושף שוק מפוצל ואגרסיבי. הממוצעים היבשים אומנם מראים ירידה קלילה של 2.8%, אבל בפועל, בזמן שחלק מהפירות צוללים, אחרים שוחטים לנו את הארנק בלי למצמץ.

הסיבה לפיצול הזה היא שילוב של טבע וטקטיקה שיווקית. פירות מסוימים, כמו המשמש שצנח ב-26.5% או השזיף האדום שירד ב-21.6%, הציגו הוזלה רוחבית פשוט כי יש כרגע שפע של תוצרת. מנגד, פירות שנמצאים בנקודת מעבר עונתית הפכו למלכודות דבש צרכניות: הקיווי זינק ב-31.3% והמנגו קפץ ב-29.1% ברוב הרשתות. המסקנה כאן פשוטה: הקיץ הזה מחייב אתכם להיצמד לעונתיות. אל תקנו פרי שלא נמצא בשיא שלו, ותגידו לא למבצעי "קנה שלושה קילו", פרי שנרקב ונזרק לפח הוא הפסד כספי נקי שלכם.

פרי שנרקב ונזרק לפח הוא הפסד כספי נקי שלכם

החלק הכי מעניין נחשף כשבודקים מי הרשת הכי זולה. ד"ר חזי גור מזרחי, מנכ"ל המכון, מציג הבחנה קריטית: כשבוחנים את כלל המוצרים, רשת "מחסני השוק" נראית הכי יקרה ו"ויקטורי" הכי זולה. אבל כשמנטרלים את השונות ומשווים רק סל אחיד של תשעה פירות בסיסיים שקיימים בכל מקום, מתברר שכל הרשתות חתכו מחירים כדי להילחם עליכם. ויקטורי עדיין מובילה את ההוזלה בסל המשותף עם ירידה של 20.2%, ואחריה אושר עד, בעוד ששופרסל דיל נרדמה בשמירה והוזילה הכי פחות (2.5% בלבד).

בשורה התחתונה, מחלקת הפירות היא זירת קרב, ומי שלא ינהל את הסל בפינצטה ישלם קנס יקר. כדי לנצח את השיטה, תתחילו להשתמש באפליקציות להשוואת מחירים בזמן אמת, תפרידו בבית בין הבננות והתפוחים לשאר הפירות כדי למנוע ריקבון מואץ, ואם יש לכם הזדמנות, תקנו בשווקים הפתוחים בשעות אחר הצהריים, כשהסוחרים נואשים לחתוך מחירים. הרשתות ימשיכו לנסות לבלבל אותנו, אבל הצרכן הנבון יודע שהכוח נמצא אצלו בארנק.

יחידת החילוץ

דוח העושר השנתי של בנק UBS שפורסם השבוע, מגלה שנת שיא לחשבונות הבנק בעולם: קרוב למיליון מיליונרים חדשים נולדו ב-2025, בקצב מסחרר של 2,680 ביום. גם בישראל התעשייה עבדה במרץ, וכיום חיים כאן כ-195 אלף מיליונרים במונחי דולר, 8,803 מהם הצטרפו למועדון בשנה החולפת בלבד.

סביר להניח שלא מעט מהמיליונרים האלה הגיעו בכלל מההייטק. וגם מצבם של העובדים שלא השתחלו לדוח ממש לא רע, ולא במקרה: כ-400 אלף עובדי ההייטק הם החזקים ביותר במשק. לפי מחקר של פורום חברות הצמיחה, עלות המפתח הישראלי עקפה לאחרונה לראשונה בהיסטוריה את זו של עמיתו בעמק הסיליקון. במאי 2025 עוד עמד השכר הישראלי על 85% משכר האמריקאי.

מה קרה? הדולר נחלש. את ההון מגייסים בהייטק בדולרים, אבל את השכר משלמים בשקלים, וכך התייקר העובד המקומי. עכשיו הוא יקר פי 2.4 ממתכנת בפולין או ברומניה, ו-58% מחברות הצמיחה כבר הקפיאו או האטו גיוסים בארץ, לפי סקר של קרן ויולה.

וכאן נכנס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם תוכנית חילוץ: 1.6 מיליארד שקל מכספי המדינה, כדי לסייע לחברות ההייטק שנפגעו מהיחלשות הדולר. מרשים באיזו מהירות נזעק האוצר להושיט יד דווקא כאן.

כשמדובר בעובדים החזקים ביותר במשק, פתאום אף אחד לא מטיף שצריך לתת לשוק לעשות את שלו

כי כשמדובר בעובדים החזקים ביותר במשק, פתאום אף אחד לא מטיף שצריך לתת לשוק לעשות את שלו. אף אחד לא מציע להם להתאזר בסבלנות, להתייעל, או פשוט להסתדר לבד. את המנטרה הזו שומרים למורים, לאחיות, ולכל מי שמבקש תוספת שכר בזמן שהמחירים בסופר משתוללים.

יש טעם לעזור לתחום ההייטק, אחד המנועים שמובילים את המשק. יש מקום להשקיע בעתיד. אבל יש מקום להשקעה אמיתית גם בתחומים אחרים, שבהם צריך חילוץ כבר מזמן.

אזרחים מועדפים, החוק אומר

בזמן שהממשלה עסוקה בשכתוב ההיסטוריה של ה-7 באוקטובר, היא מצאה השבוע זמן גם לדבר החשוב באמת: לאשר בקריאה ראשונה את חוק יסוד לימוד תורה. חוק יסוד הוא פרק בחוקה שקשה מאוד לבטל, והחוק הזה הופך את החרדים לאזרחים מועדפים, במעמד חוקתי מוגן, לדורות.

החוק, שמקדם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, קובע שמי שמתמסר ללימוד בישיבה נחשב כמי שמשרת "שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". אברך בישיבה שווה בעיני החוקה לחייל בשריון, וברגע שהמעמד הזה מעוגן, כל הוויכוח על גיוס, סנקציות ומכסות מתאדה. אי אפשר לגייס מי שמוגן חוקתית, ואי אפשר להטיל עליו סנקציה אם יסרב.

אברך בישיבה יהיה שווה בעיני החוק לחייל בשריון. אין סיכוי לסנקציות או חובות

וזו רק ההתחלה. מעמד מוגן כזה מחייב את המדינה לממן לנצח מערכת חינוך בלי מתמטיקה, בלי אנגלית ובלי פיקוח, ולשמר אוכלוסייה שלמה מחוץ למעגל העבודה. בדיוק למודל הזה, השבוע, הגיע תג המחיר.

דוח קרן המטבע הבין-לאומית, שהוגש השבוע לבנק ישראל, לא הולך סחור-סחור. שיעור התעסוקה של גברים חרדים תקוע על 55%, רחוק מיעד ה-65% של הממשלה עצמה, וזאת באוכלוסייה שצומחת הכי מהר בישראל. הסיבה, לפי הקרן: התמיכה הכספית הנדיבה לאברכי הישיבות מחלישה את התמריץ לצאת לעבוד. וכשאין לימודי ליבה, גם מי שירצה לעבוד לא באמת יוכל.

ופה נכנס הקטע המצחיק. באותו שבוע שבו הקרן מצביעה על הסובסידיה לאברכים כאחד מחונקי המשק, הקואליציה בוחרת לחקוק אותה בחוקה. מעמד-על קבוע, כזה שהממשלה הבאה כמעט לא תוכל לגעת בו.

הקרן מזהירה גם מפני מתחים חברתיים, כשחלק אחד נושא בנטל המס והשני נהנה מקצבאות. וכדי לייצב חוב שמזנק לעבר 74% מהתוצר עד 2031, היא ממליצה על גזירות שנוחתות ישר על מעמד הביניים: איחוד מדרגת המס של ה-10% עם זו של ה-14%, פגיעה בקרנות ההשתלמות, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, ואפילו העלאת המע"מ.

זה ההישג האמיתי של השבוע. לא שכתוב ההיסטוריה, אלא כתיבת העתיד. הממשלה לוקחת את הדבר היחיד שקרן המטבע מתחננת שיתוקן, ומעגנת אותו בחוק יסוד. מעכשיו מעמד האזרחים המועדפים כבר לא תלוי בקואליציה כזו או אחרת, הוא חתום. ואתם? אתם רק חותמים על הוראת הקבע.