האיש עם התואר הכי טוב במדינה לא חושב שצריך שעון קיץ

זה נשמע כמו תפקיד מתוך סרט מדע בדיוני, "אחראי הזמן". אבל אולג פופוב, האיש שמחזיק בתואר הזה במשרד הכלכלה, מתעקש שהתפקיד שלו לא רק אמיתי, אלא אחד החשובים במשק. "אפשר להבין למה אנשים מרימים גבה", הוא צוחק, "אבל הזמן הוא דבר מדויק מאוד, וכשאנחנו מדברים על תעשייה, תחבורה, בורסות או לוויינים - כל טעות של אלפית שנייה יכולה לעלות הון".

פופוב מסביר בפשטות איך בעצם המדינה "מגדירה" את הזמן שלה. "אנחנו מודדים את הזמן כל הזמן - לא ידנית, אלא באופן ממוחשב. כל השעונים שלנו מסונכרנים עם ה-BIPM בפריז, הגוף שקובע את הזמן העולמי. שם לא עוסקים רק בשניות, אלא גם בהגדרה של מטרים, קילוגרמים וכל יחידת מידה אחרת. כשאנחנו מודדים זמן אנחנו מחשבים ממוצעים של כל השעונים האטומיים, וכך קובעים את הזמן המדויק בישראל".

בלילה שבין שבת לראשון, עברה ישראל שוב לשעון חורף. "זה תמיד נושא שמפלג", הוא מודה. "מצד אחד, כל הזמן מדברים על כך שלכאורה מעבר לשעון חורף יוצר נזק כלכלי, פחות שעות אור, אנשים יוצאים פחות, הצריכה יורדת, וצריכת החשמל עולה. אבל מצד שני, חשוב להגיד, שאין סטטיסטיקה אמיתית שחוקרת ומראה שיש אכן נזקים כאלה. אין תמונה חד-משמעית. יש גם טיעונים שהמעבר לשעון חורף למעשה חוסך אנרגיה. לכן לא מבטלים אותו לגמרי".

בישראל, לאורך השנים, נשמעו טענות שונות "מטעמים דתיים" בנוגע לשעון הקיץ והחורף, אך הן עוררו ויכוח ציבורי רחב. חשוב לציין שהחל מ-2013, שעון החורף מתחיל רק בסוף אוקטובר, כך שכל חגי תשרי חלים בתקופת שעון הקיץ.

העיסוק בנושא נבע בעיקר מטענות שהמעבר לשעון חורף מקל על קיום מצוות הנחת תפילין ותפילת שחרית בזמנן, בעיקר בחודשי החורף הקצרים. מצד שני, מבקרים טענו שאין בסיס הלכתי ברור לדרישה זו, ושמאות אלפי יהודים עובדים מסתדרים עם תפילות מוקדמות או מאוחרות בחודשי החורף גם ללא שינוי השעון. ההשפעה על הציבור הרחב ברורה: נהגים חוזרים מהעבודה בחשיכה ופחות אנשים יוצאים לפעילות חוץ.

"שעון חורף הוא בעצם הזמן האמיתי שלנו", מסביר פופוב, "שעון קיץ נועד 'להריץ' את השעה, כדי להרוויח יותר אור יום. זה עובד טוב יותר במדינות צפוניות, שבהן יש שינוי דרמטי יותר בין עונות השנה. אצלנו, בישראל, אנחנו דרומיים יותר, ההבדל פחות משמעותי. לכן גם ההשפעה הכלכלית קטנה יותר ממה שחושבים".

שעון חורף זה הזמן הטבעי שלנו

נכון לשנת 2025 מסתמנת בעולם מגמה ברורה של ביטול המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף. לפי נתוני Pew Research Center ו-TimeandDate, יותר ממחצית המדינות שבעבר הקפידו להזיז את מחוגי השעון פעמיים בשנה, בחרו בעשור האחרון לבטל את השיטה ולעבור לשעון קבוע – לרוב לפי שעון הקיץ. המהלך נובע משילוב של שיקולים אנרגטיים, בריאותיים וכלכליים, לצד מחקרים המצביעים על תרומה מוגבלת לחיסכון בחשמל ועל השפעות שליליות על איכות השינה ובריאות הציבור.

מדינות רבות במזרח התיכון ובאסיה כבר אימצו את השינוי. טורקיה, למשל, ביטלה את המעבר בין השעונים כבר ב-2016 ומאז נותרה בשעון קיץ קבוע. רוסיה עשתה צעד דומה עוד ב-2014, כשהחליטה להישאר בשעון חורף קבוע לאחר שנים של דיונים ציבוריים. אזרבייג'ן וירדן הלכו בעקבותיה, וב-2015 הפסיקו גם הן להזיז את השעון פעמיים בשנה.

גם באירופה גוברת הקריאה לביטול שינויי השעון. האיחוד האירופי החליט כבר ב-2019 לבחון את הנושא ואף הציג יוזמה להפסקת המעברים בין שעון קיץ לחורף, אך נכון ל-2025 טרם נתקבלה החלטה סופית, והמדינות החברות ממשיכות לפעול לפי השיטה הישנה.

גם נשיא ארה"ב הביע בעבר תמיכה בביטול שעון הקיץ. "זה לא נוח, ויקר מאוד לאומה שלנו", כתב ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social. טראמפ התייצב מאחורי הצעת יועציו לענייני "יעילות הממשל" דאז, ויווק רמאסוואמי ואילון מאסק, לפיה ארה"ב תישאר באופן קבוע ב"שעון החורף", שבו מחשיך כבר ב-4 אחר הצהריים. עם זאת, מרבית מדינות העולם — ובהן ישראל — עדיין מבצעות את השינוי בין השעונים, אך הכיוון הכללי ברור: העולם מתקדם לעבר מציאות שבה המחוגים נשארים במקומם כל השנה.