לירון אטיה (צילום: דוברות הטכניון)
לירון אטיה | צילום: דוברות הטכניון

"הכסא עשוי מאלומיניום רגיל ויש לו מערכת עזר חשמלית, די דומה לאופניים חשמליים - שני גלגלים, שלדה ומערכת חשמלית עם סוללה. מחיפוש קצר בגוגל, אופניים חשמליים חדשים ברמה טובה עולים באיזור ה-4,000 שקלים. אז למה לעזאזל כסא עולה 57 אלף שקל?" כתב לירון אטיה בפוסט בפייסבוק שהפך לויראלי, והעלה שוב לסדר היום חזית נוספת שאיתה נאלצת להתמודד אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בישראל.

לדברי אטיה (33), טווח המחירים של כיסאות גלגלים ממונעים הוא בין 10,000 ל-150 אלף שקלים, וטווח המחירים של הלא ממונעים נע בין 5,000 עד 50 אלף שקלים. לירון מספר שהכיסא אותו רכש לא מתקדם טכנולוגית, מדובר בכיסא פשוט וקל, שניתן לחבר אליו מנוע עזר, בדיוק כמו לאופניים חשמליים. "אין לי מספיק כח בידיים כדי להזיז כסא בצורה ידנית , לכן אני זקוק למנוע עזר. משום שהכיסא מתקפל וקל,  יותר קל להתנייד איתו, עבודתי ואורח החיים שלי דורשים התניידות קלה ומהירה. בנוסף, חשוב לנו איך אנחנו נראים עם כיסא גלגלים, כיסא גלגלים כבד ומאסיבי נראה פחות טוב".  

כשהיה בן 18 וחצי, נפגע אטיה בתאונת סקי בחרמון. "מישהי נתקעה בי ונפלתי על הגב", הוא מספר. מאז הוא תלוי בכסא הגלגלים כדי להתנייד, בין היתר להופעות כסולן להקת "הפיל הכחול".

במפתיע, לאטיה אין טענות למשרד הבריאות. לדבריו, המשרד עוזר עד כמה שניתן, אולם בסופו של דבר הכסא שהוצע לו מטעם המשרד היה גדול ומאסיבי, ואין כוונה לספק לו כסא חלופי.

"אני שר בלהקה ומופיע המון, אי אפשר לעלות לבמה או לרדת ממנה עם הכיסא", מסביר אטיה. "הוא מאוד כבד ואי אפשר להרים אותו או לעלות אותו במדרגה. לא מדובר במשהו זמני, הכיסא הזה הוא הכול בשבילנו והוא חייב להתאים לנו. ביקשתי שיתנו לי את התמורה של הכיסא שרצו לתת לי ואני אשלים את מה שצריך, אבל הם לא הסכימו, אמרו לי 'שתיקח את הכיסא הזה או שתסתדר לבד, אז נאלצתי לקנות בעצמי את הכיסא שהתאים לי ב-50 אלף שקל".

אחרי שלוש שנים, אותו כסא כבר לא היה תקין. אטיה נאלץ לחפש כסא חדש. כך בכל כמה שנים הוא נאלץ להשקיע סכומים עצומים בכיסא גלגלים ובמוצרים נלווים, שלא שומרים על ערכם. "כואב לי שחושבים שאנחנו מתפנקים, אם באמת יכולתי לקנות כיסא מתאים ב-2,000 שקל למה שאשלם 60 אלף שקל? יודעים שאין לנכים ברירה, אנחנו הקהל הכי שבוי בהיסטוריה. גם אם יגידו לנו שהכסא שאנחנו צריכים עולה 200 אלף שקל אנחנו נוריד את הראש ונשיג איכשהו את הכסף, כי מה נעשה? נהיה בלי כסא גלגלים?".

בישראל אין יצרנים של כיסאות גלגלים, רק יבואנים. אטיה מספר כי בעקבות הפוסט שהעלה, נוצר קשר בינו לבין יבואן גדול שסיפר לו כי הוא שמח שהנושא עלה לסדר היום אך האש לא צריכה להיות מופנית ליבואנים. "הוא אמר שאף אחד לא מתעשר ממכירה של כיסאות גלגלים, והתמחור גבוה בגלל שהם צריכים לעבוד מול המון ספקים ואין הקלות ברגולציה, בארנונה או במע"מ כדי שיוכלו למכור בזול יותר".

כמו הרבה מוצרים אחרים בארץ, גם כיסאות גלגלים עולים פחות בחו"ל. כמה פחות? עלות כיסא זהה לכיסא שרכש לאחרונה לירון במחיר 57 אלף שקל, נמוכה בלמעלה מ-50 אחוז בחו"ל. אלא שאטיה מבהיר שאין היגיון בלקנות מוצר ללא אחריות, כאשר חלקים נשברים ומתקלקלים באופן קבוע.

בפעם האחרונה החליט לירון שהוא מנסה שוב לקבל אישור לכיסא גלגלים ממשרד הבריאות. "התחננתי שיעזרו לי ויביאו לי כיסא. בסופו של דבר התחלקנו חצי חצי אבל משרד הבריאות החתים אותי שהכיסא שלהם למרות ששילמתי חצי מהסכום, ובתום השימוש אני אמור להחזיר אותו למשרד הבריאות. הסכמתי לזה כי במשך שנתיים רדפתי אחריהם, זו הפעם הראשונה מאז התאונה שהם סייעו לי בכיסא, וזה די ברור שזה חד פעמי ולא יקרה שוב. אני יושב עכשיו על כיסא שלא נוח לי, כי נאלצתי לקנות רק דרך הספקים של משרד הבריאות. הבעיה היא שהם יודעים שיש להם עבודה, ואם אני צריך תיקונים אין עם מי לדבר. יש לי חבר עם ידי זהב שעזר לי להוציא את הברגים ולסדר את הזוויות, לולא העזרה שלו, הייתי ממשיך לשבת על הכיסא באי נוחות".

מאז התאונה הוציא לירון אטיה כ-250 אלף שקל על כסאות גלגלים ומוצרי שיקום נלווים. "על כל כסא יש כרית שיושבים עליה במחיר 'זעום' של כ-3,500 שקלים, משענת גב לא כלולה במחיר הכיסא, ועולה בערך 4,000 שקל. ומה עם תיקונים? בכסא הקודם שלי נקרע כפתור אחד שעשוי מגומי, שעלה לי 1,200 שקל לתקנו, וככה תעשייה שלמה של מוצרים נלווים עולה לנו יותר מדי ביוקר".  

דרך אחת להוזיל

צפריר צדוק מנכ"ל חברת AT מייבא ב-25 השנים האחרונות כסאות גלגלים מאירופה ומארה"ב. יש לציין, כי כיסא הגלגלים שרכש לירון אטיה לא נרכש בחברת AT. לדבריו קיימים בשוק המקומי כעשרה יבואנים המייבאים בין היתר גם מסין.

לדבריו, הסיבה להבדל במחירים היא האיכות. יד שרה או משרד הבריאות מספקים לרוב מוצרים סטנדרטיים מסין שמיוצרים בכמויות גדולות, ולכן מחירים מגיע לאלפי שקלים בודדים. לעומת זאת, רוב היבואנים מקבלים הזמנה לכיסאות גלגלים שמוזמנים על פי תכנית ייחודית ללקוח. התהליך כולל הכנת תכנית על  הלקוח, יצירת קשר עם מפעל בארצות הברית או באירופה, הטסה לישראל, אישור של מכון התקנים והתאמה סופית של הכסא אצל הלקוח. "כל זה עולה לי לא מעט כסף ומישהו צריך לשלם את כל זה. זה לא כסא גלגלים שמיוצר כמו מכונית בפס ייצור", הוא אומר.

צדוק טוען שהניסיונות של אטיה להבין את תמחור הכסא לא התחשבו בכך שיש יצרנים שונים לכסאות ולמנועים המורכבים עליה. "כשאדם בודק מחירים של מוצרים בתחום זה באינטרנט הוא מגיע לאתרי סחר, שמציעים באתר מחיר של אביזר ספציפי. אני מניח כי לירון לא ידע לעשות את הבירור בצורה מקצועית וקרא את המחיר ההתחלתי. מעבר לזה שאתה מרכיב את שני הפריטים (ממונע וידני) אתה אמור להרכיב פריטים נוספים שלא נכללים במחיר הבסיס כמו לדוגמא כרית, משענת יד, משענת גב, רגליות, גלגלים קדמיים ועוד הרבה אביזרים נוספים, שלכל אחד מהם תמחור שונה, כך שהמחיר שרואים באינטרנט הוא לפני הסלקציה. אין אתר שמציע מחיר משולב של כיסא וגם של קיט מהטעם שכל נכה בוחר כיסא משלו, ולפי התאמה אישית".

אין לצדוק בשורות טובות לגבי העתיד. "פגשתי כאלה שבילו חופשה בארה"ב וקנו שם כיסא, כך הם חוסכים רק כ-10,000 שקל - עלויות השילוח והמע"מ. במילים אחרות, זה אף פעם לא יהיה זול, וכל העוסקים בענף רואים את הקושי של הלקוחות לשלם על הסחורה". 

מה יכול להוזיל את העלות?
"רק אם ישראל תלאים את השירותים האלה, ותסבסד את המוצר, אך זה לא יקרה. ברגע שזה יהיה שירות של המדינה, היא לא תספק שירות ברמה טובה, אלא ברמה מינימלית. מי שייתן את המחיר הכי זול יזכה והיא תספק מוצרים זולים. בניגוד ללירון אטיה, לרוב הנכים יש גורם ציבורי שמממן אותם כמו משרד הביטחון כאשר מדובר בנכי צה"ל או משרד העבודה אם מדובר בנכים כתוצאה מתאונות עבודה. כיסא הזהה לזה שרכש לירון מאוד נפוץ בקרב נכי צה"ל כי הם באים לקראתם ויש להם תקציב. משרד הבריאות פחות יתחשבו בנכה ויותר יצמדו למכרז שמטרתו להוזיל עלויות, ורק נכים שהופכים שולחנות יקבלו אותו אבל בדרך יילחמו בשביל זה במשך שנתיים".  

דווקא בנושא רכבי הנכים, שיקרים משמעותית מכסאות גלגלים, המדינה מגלה נדיבות רבה יותר. לא מעט נכים מקבלים מימון מלא של הרכב דרך הביטוח הלאומי. לדברי צדוק, הסיבה לכך היא שביתת הנכים הגדולה לפני 15 שנה.

"בעקבות השביתה הושגה הסכמה שביטוח לאומי לקח על עצמו לספק לנכים רכב עם מעלית כדי לאפשר להם עצמאות מלאה", הוא אומר. "ביטוח לאומי מוציא על רכבי נכים להערכתי פי 100 ממה שמשרד הבריאות מוציא על כסאות גלגלים. ידוע לכולנו, שמשרד הבריאות הוא אחד העניים מבחינה תקציבית ביחס למשרדי הממשלה האחרים. להפיל עליו את האחריות לאספקת כסאות גלגלים לנכים זה כמו להטיל על עני לממן מישהו אחר. אם המחוקק יחליט לגלגל את האחריות לאספקת כסאות גלגלים לביטוח לאומי, הבעיה תיפתר".   

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:  "משרד הבריאות מאשר ומספק כסאות גלגלים לאנשים עם מוגבלות בישראל וזאת על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. המשרד עובד עם ספקים מורשים שזכו במכרזים והם נדרשים לעמוד בדרישות איכות גבוהות, הן של השירות והן של סוגי המכשירים המסופקים על ידם. שירות זה הוסדר לפני מספר שנים והביא לשיפור דרמתי בהשוואה להסדרים שהיו בעבר בהם תושבים רבים היו רוכשים לעיתים קרובות מכשירים באיכות ירודה, במחיר גבוה וללא כל אחריות. יש לציין כי בהסכמים קיים מגוון רחב של כסאות, ותושבים המעוניינים בכך יכולים לשלם את ההפרש במחיר ולקבל כסא אחר מתוך מגוון זה. בכל מקרה, כל בקשה נבחנת לגופה וקיימת אפשרות לפנות בבקשה חריגה למכשירים שאינם בהסכם".