אחרי אישור העסקה: כמה שווה אסף רפפורט?

האקזיט הגדול בתולדות המדינה קיבל אתמול (ג') את האישור הסופי, לפחות בזירה הרגולטורית המשמעותית ביותר מחוץ לארה״ב: נציבות התחרות של האיחוד האירופי הודיעה היום כי היא מאשרת ללא תנאים את רכישת Wiz בידי גוגל, בעסקה שהוכרזה במרץ 2025.

בלב הסיפור עומד המחיר: 32 מיליארד דולר במזומן. זהו המספר שמגדיר את העסקה כרכישה הגדולה בתולדותיה של גוגל-אלפבית, ובמקביל כעסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם לרכישת חברה ישראלית. מבחינת Wiz, המשמעות הרשמית היא מעבר תחת Google Cloud לאחר השלמת העסקה, כשהתכנון המוצהר הוא לסגור אותה במהלך 2026 בכפוף לאישורי רגולטורים נוספים.

כדי להבין "כמה שווה אסף רפפורט" צריך לפרק את זה למבנה האחזקות. לפי הערכות שפורסמו, רפפורט מחזיק סביב 10% ממניות Wiz, נתון שמתרגם את חלקו לשווי של כ-3.2 מיליארד דולר לפני מס, בהנחה שהעסקה תושלם לפי השווי שנחתם. באותה מסגרת דווח גם כי שלושת המייסדים האחרים מחזיקים שיעור דומה, כאשר החברה הוקמה ונוהלה על ידי רביעיית שותפים קבועה: רפפורט כמנכ״ל, ינון קוסטיקה כמנהל מוצר, עמי לוטבק כ-CTO ורועי רזניק כמנהל הפיתוח.

המספר הבא הוא המס. לפי הפרסומים, המייסדים תושבי ישראל צפויים לשלם על רווחי ההון מס בשיעור מצטבר שעשוי להגיע ל-30% במקרה של אחזקה מתחת ל-10%, שילוב של מס רווח הון ומס יסף. תרגום "חשבונאי" פשוט לשיעור כזה על סכום של כ-3.2 מיליארד דולר מביא לאזור של כ-960 מיליון דולר מס פוטנציאלי לאדם, כמובן בכפוף לנסיבות אישיות, למבנה ההחזקה ולפרטי הסגירה בפועל. ההערכות הללו מתחברות גם לשורה הרחבה יותר שנדונה בישראל סביב העסקה כולה: ציפייה להכנסות מס משמעותיות למדינה ממיסוי מייסדים, עובדים וחלק מהמשקיעים.

ומה נשאר אחרי מס, כששואלים "כמה שווה רפפורט" במובן האישי? כאן נכנסות הערכות עושר חיצוניות: בעדכון רשמי שמופיע בפרופיל המיליארדרים של Forbes, הונו של אסף רפפורט מוערך בכ-2.2 מיליארד דולר (נכון לעדכון האחרון שמופיע שם בפברואר 2026). הפער בין "הברוטו" של העסקה לבין "הנטו" האפשרי אחרי מס הוא בדיוק המקום שבו מתיישבות ההערכות הללו: הון שמבוסס בעיקר על מניות, על שווי עסקה חתום ועל צפי לתזרים נטו לאחר מסים.

לא האקזיט הראשון של רפפורט

לרפפורט יש גם "פרק ראשון" בסיפור הזה, והוא חשוב כי הוא מסביר למה עסקת Wiz לא נולדה בחלל ריק. בשנת 2012 הוא הקים עם אותם שותפים את Adallom, סטארט-אפ אבטחת ענן, וב-2015 הוא נמכר למיקרוסופט בעסקה שדווחה כ-320 מיליון דולר. בפרסומים מאותה תקופה צוין כי כל אחד מארבעת המייסדים החזיק כ-7.9% מהחברה, נתון שהעמיד את התמורה האישית על סדר גודל של כ-25 מיליון דולר לכל מייסד לפני מסים. לאחר העסקה רפפורט גם מונה לתפקיד בכיר במיקרוסופט ישראל.

Wiz עצמה הוקמה ב-2020, ומוכרת כפלטפורמת אבטחה לענן שמיועדת לעבוד בסביבה רב-עננית, כלומר מול יותר מספק ענן אחד. לפי דיווחים שונים, החברה צמחה במהירות והגיעה למדדים פיננסיים שמקובלים בעולם ה-SaaS כנקודת ציון משמעותית, כולל הגעה ל-100 מיליון דולר הכנסות חוזרות שנתיות (ARR) בתוך כ-18 חודשים, עם שיעור גבוה מחברות Fortune 100 שנמנות עם לקוחותיה.

גם גודל הארגון הפך חלק מהמספרים שמקיפים את "השווי" של רפפורט: לפי הפרסומים, Wiz מעסיקה סביב 1,200 עובדים בישראל ובארה״ב, כשהפעילות פרוסה בין השוק האמריקאי לשוק הישראלי. לצד זה, בעסקאות מסוג זה נהוג שמענקי שימור ושכר במסגרת רכישה נכנסים לתמונה עבור עובדים ומנהלים, אך המספרים האישיים של המייסדים ממשיכים להיות מרכז הכובד, פשוט משום שחלקם נגזר ישירות משיעור האחזקות בשווי עסקה חריג בהיקפו.

ולבסוף, יש גם את מה שמחוץ לגיליון האקסל, אבל עדיין מדווח כעובדה: אורח החיים והנכסים. בכתבה שפורסמה ב-Ynetnews תואר רפפורט כמי שממשיך להתגורר בדירה שכורה בתל אביב, להתנייד בתחבורה ציבורית וללוות לא פעם בכלבתו מיקה, וגם כמי שהיה הראשון בישראל להודיע על מענקי פונדקאות לעובדים לזוגות חד-מיניים והטרוסקסואליים.

ולצד המיליארדים בעסקה, יש גם תנועה מקבילה ומאוד מוחשית של כסף גדול כבר עכשיו בישראל: בימים האחרונים דווח כי רפפורט רכש נחלה בשטח של כ-8 דונם במושב רשפון, בעסקה של כ-40 מיליון שקל - רכישה שמגיעה אחרי שנים שבהן רפפורט הוצג כמי שגר בדירה שכורה במרכז תל אביב, ומסמנת מעבר לרכישת נכס קרקע יקר באחת מנקודות הנדל״ן המבוקשות בישראל.

עוד לא סוף הדרך

מבחינת לוחות הזמנים, ההחלטה האירופית היא נקודת ציון רשמית נוספת בתהליך שנמשך חודשים ארוכים. בנציבות מציינים כי קיבלו סמכות לבדוק את העסקה בעקבות בקשת הפניה ממדינות באיחוד, וכי בדיקת העסקה נגעה בין היתר לשאלה מה יקרה אם מוצרי Wiz ישולבו עמוק בתוך מוצרי גוגל, וכן האם הרכישה עשויה להעניק לגוגל גישה למידע רגיש מסחרית הנוגע לספקיות ענן מתחרות. מסקנת הנציבות הייתה כפולה: מצד אחד, קיימים מתחרים שאליהם לקוחות יכולים לעבור במקרה של שינוי בתנאי השירות; מצד שני, גם המידע שעשוי להיחשף לגוגל בעקבות הרכישה אינו מוגדר ככזה שמייצר יתרון תחרותי ייחודי, משום שלפי הנציבות מדובר בנתונים שנגישים בדרך כלל גם לחברות תוכנה אחרות.

התהליך הרגולטורי, שאירופה חתמה עליו אתמול (ג'), עדיין אינו סוף הדרך בכל החזיתות. לפי הודעות והדיווחים במהלך החודשים האחרונים, בארה״ב דווח בנובמבר 2025 כי משרד המשפטים סיים את בדיקת ההגבלים שלו לעסקה, צעד שהוצג כמשוכה מרכזית בדרך להשלמתה. במקביל, בעסקה עדיין נותרו אישורים במדינות נוספות שבהן לרשויות התחרות סמכות בדיקה.