המנכ"ליות הבכירות שעזבו את תל אביב כדי להציל את העסקים הקורסים בצפון

כששיר לנדאו בלום וטל צור הקימו את מותגי הפרימיום הבינלאומיים שלהן, הן לא דמיינו שהיעד האסטרטגי הבא שלהן יהיה חבל ארץ תחת אש. לנדאו בלום מנהלת יחד עם אמה, ד"ר מרינה לנדאו, את MAHUT – מותג דרמטולוגי המבוסס על מחקרים עצמאיים שמפורסמים בז'ורנלים הרפואיים המובילים בעולם. צור, יחד עם שולה מוזס, מובילה את IOTA – מותג עיצוב לבית שהוא גם עסק חברתי, המעסיק נשים מאוכלוסיות מוחלשות בשכר הוגן ומחזיק שואו-רום יוקרתי בתל אביב. שתיהן בוגרות "יוזמת מנומדין פרס למנהלים" של המרכז האקדמי פרס בשיתוף אוניברסיטת הרווארד (Harvard Kennedy School Executive Education) ובתמיכת קרן מנומדין של משפחת טייב – תוכנית שמטרתה להביא מנהלים בכירים מהשוק הפרטי כדי להוביל שינוי במגזר הציבורי והחברתי. כהמשכיות טבעית לערכים שספגו, הן הקימו פורום בוגרים מיוחד, אך המציאות הישראלית טרפה את הקלפים ושלחה אותן היישר לקו העימות.

"בגדול, המטרה הייתה להשאיר את קבוצת הבוגרים ככוח משותף להמשך פעולה בזירה הציבורית והחברתית וליישם את הכלים שקבלנו בלימודים", מסבירה שיר לנדאו בלום את מאחורי הקלעים של היוזמה. "טל ואני מאמינות מאוד בכוח של שוק העבודה כמקדם שילוב אוכלוסיות ומייצר מעורבות אזרחית. המטרה הראשונית שלנו הייתה לפעול עם עסקים מתוך החברה החרדית והערבית. אבל המצב העגום של המדינה, שבו בצפון האש לא פוסקת לרגע, הוביל אותנו למסקנה שזה המקום שבו אנחנו חייבות לייצר אימפקט מיידי".

האימפקט המיידי הזה תורגם לשותפות אסטרטגית עם עמותת "8200 לעסקים קטנים", גוף שמגייס מדי שנה כ-1,400 מתנדבים ומלווה כ-500 עסקים קטנים וזעירים בפריפריה בכל הדיסציפלינות: מפיננסים ואוטומציה ועד שיווק ואסטרטגיה. במסגרת שיתוף הפעולה, הוקמה קבוצה ייעודית של בוגרי מנומדין-פרס שחברו למומחי העמותה כדי להציל את העסקים בגליל העליון ובגליל המערבי. במחזור הראשון הצטרפו לפורום 46 בוגרים, כאשר 23 מתוכם כבר ליוו בפועל כ-15 עסקים מקומיים, ובימים אלו מתרחב המיזם עם 10 מנטורים נוספים שנכנסים לעובי הקורה.

כדי להבין מדוע מדובר במלחמת הישרדות קריטית, צריך להביט במספרים היבשים שמציגה טל צור: "הנתונים הרשמיים מראים שעסקים קטנים ובינוניים תורמים כ-56% מהתוצר של מדינת ישראל ומהווים מעל 99% מכלל העסקים במשק. אלא שהיעדר תשתית עסקית וידע ניהולי, במיוחד בעתות משבר, הופכים אותם לראשונים להיפגע. הנתונים מוכיחים שהמודל הזה עובד באופן מדהים: עסקים שעברו את התהליך מציגים שיעור שרידות של 94% בתום 3 שנים מסיום התוכנית, מעסיקים בממוצע עוד 1.9 עובדים, ורושמים גידול של 44% במכירות בכל שנה".

אולם התיאוריות הכלכליות הללו פגשו בשטח מציאות אכזרית של חוסר ודאות מוחלט ורחפני נפץ בשמיים. הצוות של צור ליווה עסק לרפואה אלטרנטיבית של תמר גונן, שהציע טיפול פיזי ורגשי משולב, בדיוק כשהייתה צריכה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולתמחר מוצר חדש שהושק בסוף יוני. "הפגישות עסקו בבניית הצעת ערך ותמחור, אך גם בשאלה המורכבת: איך גובים תשלום על שירות עתידי כאשר יש סכנה ממשית שלא ניתן יהיה לממש אותו בגלל האש שלא פוסקת?", משחזרת צור.

בעבור תמר גונן, הליווי הזה היה חבל הצלה נפשי ועסקי כאחד: "הגעתי לתקרת זכוכית שלא ידעתי איך אני מתקדמת ממנה. הייתי צריכה לדבר את הפחדים ואת החלומות בקול רם. אני לבד בעסק שהוא הגשמת היעוד שלי, אבל הוא רק אני. הייתי צריכה את הליווי של קבוצת המנטוריות שלי (טלי, אפרת וטל) כדי לבנות תוכנית ו'ללעוס' אותה עד שהיא תהיה טובה ומדויקת לי. לשמוע מכל אחת מה היא חושבת ואיך לדייק כל דבר למשהו ישים שאוכל להיות גאה בו ולהוציא אותו לפועל. סופסוף יכולתי להתייעץ על כל מילה כדי לרקום עור וגידים לאתר שהוא יהיה אני. לא להיות לבד היה כל כך משמעותי. זה אפשר לי לבנות משהו חדש. לקבל אומץ. לקבל אישור שזה טוב. מסגרת שאפשרה בנייה של משהו חדש."

במקביל, הצוות של שיר לנדאו בלום נקלע לסיטואציה סוריאליסטית עוד יותר עם עסק בשם "טיקה בטבע", המספק הצללות וציוד לאירועי שטח. עונת האירועים בצפון הרי מעולם לא נפתחה באופן רשמי, ושני חברי הצוות של העסק – נחומי לבבי וקובי בור – גויסו למילואים. "דווקא בשיא הקיפאון, לקראת חג השבועות, נכנסו מספר הזמנות מפתיעות", מספרת לנדאו בלום. "חלק מהקיבוצים שהתעקשו לא לוותר על חגיגת החג המסורתית ביקשו להצטייד בהצללות, אך לא מהסיבות הצפויות, אלא דווקא כאמצעי של הגנה מסוימת מפני רחפני הנפץ".

גיל עזרא מ'טיקה בטבע' מסביר את גודל האכזבה והתקווה: "כעסק בתחום האירועים, בנינו הרבה על עונת 2026. זאת הייתה אמורה להיות עונת הפסקת האש שבה מחזירים את המבקרים והחוגגים לצפון – בהמוניהם. בפועל, האש מעולם לא הפסיקה והעונה לא באמת נפתחה. ולמרות זאת, העבודה עם קבוצת מנטורים בכירה, אפשרה לי – למרות התקופה המאתגרת, לעבור ממוד של כיבוי שרפות לחשיבה אסטרטגית ותכנונית על איך מגדילים עסק, מנהלים נכון את המשאבים שלו, מצרפים לקוחות חוזרים משמעותיים שניתן לייצר איתם בסיס עסקי איתן. זאת חשיבה שכמעט לא מתאפשרת לך כעסק קטן בצפון שעובד בתוך מצב קבוע של ניהול משברים."

דוגמה קיצונית ומובהקת להבדל שבין קריסה מוחלטת לצמיחה היא סיפורו של יקב "כרם אביתר". שני השותפים ביקב מצאו את עצמם בחזית ומשרתים במילואים כבר מעל 600 ימים. בהיעקשם לשרת, העסק נותר ללא כוח אדם מתפקד, צבר חובות כבדים ועמד על סף סגירה. צוות המנטורים – עידו אורן, יובל אמסטרדם וגלית הוברמן – נכנסו לתוך הוואקום הניהולי. הם בנו תוכנית פיננסית קשיחה, גייסו מזכירה ואיש שיווק, והטמיעו מערכות טכנולוגיות שהגדילו את כושר הייצור ואיפשרו ליקב לעבוד "על אוטומט" גם כשבעליו נמצאים בקרב. כיום, לא רק שהיקב ניצל, הוא אף מניע פרויקט יזמות להקמת מרכז יין ומחקר גפן בגולן.

הסיפורים הללו אינם מנותקים מהמציאות המקרו-כלכלית המדממת של המשק הישראלי. יפעת כפיר, מנהלת תוכנית העסקים הקטנים של עמותת 8200, מציגה נתונים רשמיים ומטלטלים שממחישים את גודל האסון: "רצף המשברים של 6 השנים האחרונות – מהקורונה, דרך הטלטלות החברתיות ועד המלחמה המתמשכת – יצר סביבה עסקית חסרת יציבות לחלוטין עבור העסקים הקטנים. העסקים חווים קשיים תזרימיים ותפעוליים חסרי תקדים, עסקים של מילואימניקים קורסים, והפיצויים מהמדינה מאחרים לבוא, אם בכלל. למעשה, ב-5 השנים האחרונות נסגרו מעל 260 אלף עסקים קטנים בישראל (מתוך סך של כ-660 אלף).

לפי נתוני הלמ"ס, שלוש השנים האחרונות הן השנים הראשונות בתולדות המדינה שבהן נסגרים יותר עסקים מאשר נפתחים. בשנת 2025 לבדה נסגרו כ-60 אלף עסקים – המספר הגבוה ביותר מאז קום המדינה – ושנת 2026 צפויה להציג נתון גבוה אף יותר. כ-2 מתוך כל 3 עסקים קטנים (כ-66%) צפויים להיסגר ב-5 השנים הראשונות לחייהם. שיתופי פעולה כמו זה עם תכנית 'מנומדין פרס למנהלים', שמביאה איתה מנהלים בכירים מהשורה הראשונה, לצד שיתופי פעולה נוספים עם רשויות מקומיות, בנק הפועלים שמקצה לכך משאבים ועוד, הם התקומה האמיתית של העסקים הללו. התוכנית של 'מנומדין פרס למנהלים' מראה את ישראל היפה: מנכ"לים וסמנכ"לים ששמים לעצמם למטרה לייצב את שדרת העסקים הקטנים בישראל ולהעניק להם חוסן גם בתנאי אי-ודאות קיצוניים".

מנהלי תוכנית 'מנומדין פרס למנהלים', ד"ר שוקי פרידמן וגלעד נוימן, מביעים גאווה רבה ברוח הלחימה הכלכלית הזו: "לראות את טל ושיר מובילות ומקימות את עמותת הבוגרים שלנו, זהו מימוש החזון העמוק ביותר של התוכנית. למרות ששתיהן מנכ"ליות של חברות ומנהלות סדר יום עמוס ותובעני, הן בחרו לפעול בצניעות ובנחישות יוצאת דופן, ונכנסו לשיתוף פעולה אסטרטגי עם עמותת 8200 למען עסקים קטנים באזורי קו העימות. במסגרת המיזם המרגש הזה, בוגרי היוזמה, מנהיגים ובכירים במגזר העסקי, מייצרים אימפקט דרמטי בשטח. הם עובדים בצוותים ומלווים את העסקים במשך חודשים, כשהם מביאים איתם ניסיון אדיר לטובת משימות קריטיות: החל מכתיבת תוכניות עסקיות, דרך בניית מודלים של תמחור וניתוח כלכלי, ועד לעיצוב אסטרטגיות שיווקיות. עבור העסקים הללו, הכלים והתובנות העצומות שהמנטורים מעניקים עושים לעיתים את כל ההבדל בין להיות או לחדול, ומאפשרים להם לשגשג גם בתנאים המורכבים ביותר. השקעת הזמן ותשומת הלב של המנטורים, לצד המנהיגות של טל ושיר, הן הביטוי האולטימטיבי בשטח לערכים המשותפים לכל משתתפי היוזמה והמאיץ החברתי: נתינה ותרומה אמיתית מהלב מתוך מחויבות עמוקה לבניית חברה ישראלית חזקה, שוויונית וטובה יותר."

תום פרוחי, מנכ״ל קרן מנומדין של משפחת טייב, מסכם את תפיסת העולם שמניעה את גלגלי השיניים הללו: ״החיבור שבין העולם העסקי לעשייה חברתית חדשנית הוא הערך המרכזי במסגרת התכנית של מנומדין-פרס. בצל האתגרים הרבים שעוברים עלינו בשלוש השנים האחרונות, לראות יוזמות מסוג זה של טל ושיר, המלוות עשרות עסקים קטנים בצפון הארץ – זאת ישראל היפה. אנחנו באים לייצר השפעה אמיתית בשטח, ולא רק בתיאוריה. במיזם הזה, נוצר חיבור בין בעלי העסקים לבין מנטורים מובילים שמסייעים לבנות תכנית צמיחה לעסקים קטנים מהצפון והדרום שנפגעו קשות מהמלחמה. אין לי ספק שבוגרי התכנית ומשתתפי המחזורים הבאים יסייעו לכולנו לבנות עתיד טוב יותר במקומות ועם האנשים שהכי זקוקים לזה בעת הזו״.

"ברמה האישית", חותמת שיר לנדאו בלום, "טל ואני בעלות עסקים בעצמנו, ולכן העולמות האלה מדברים אלינו עמוק מבפנים. אנחנו מבינות את הכוח של קבוצת תמיכה ושל ליווי שהוא פונקציונלי ופסיכולוגי כאחד. העסקים שלנו הם עסקים שהשותפות בהם הן נשים, העובדות הן נשים ורבים מהלקוחות הם בסקטור הנשי. מבחינתנו, השותפות הזו היא עוד דוגמה ללקיחת אחריות אזרחית וליצירת מציאות טובה יותר במקום שבו המדינה פחות נוכחת".