3.3 טריליון דולר: ממה המתעשרים החדשים עשו את הכסף שלהם?
מספר מיליונרי הקריפטו בעולם זינק השנה ב־40% והגיע ל־241,700, מתוכם יותר מ־145 אלף מחזיקי ביטקוין. שווי השוק של המטבעות הדיגיטליים טיפס ל־3.3 טריליון דולר ומדינות מתחרות ביניהן על ליבם של בעלי ההון החדש באמצעות פטורים ממס ותוכניות אזרחות
העולם מתקרב לרבע מיליון מיליונרים חדשים – אבל לא כאלה שהתעשרו מנדל"ן או ממסחר בבורסות המסורתיות. מדובר במיליונרי קריפטו, קבוצה צומחת של אנשים שההון שלהם נבנה על ביטקוין, את’ריום ומטבעות דיגיטליים אחרים.
עד לא מזמן המונח "מיליונרי קריפטו" נשמע כמו פנטזיה של גיקים עם מחשבים. היום זו כבר מציאות עולמית שמעצבת מחדש את הכלכלה. דו"ח עושר הקריפטו לשנת 2025 של Henley & Partners, שנחשב לסמכות בתחום ההגירה באמצעות השקעות, מגלה שהעולם מתקרב בצעדי ענק לרבע מיליון מיליונרים שמחזיקים את הונם במטבעות דיגיטליים.
על פי הדו"ח מספרם של עשירי הקריפטו זינק ב־40 אחוזים בשנה החולפת והגיע ל־241,700. כ־145 אלף מהם מחזיקים בביטקוין – זינוק דרמטי של 70 אחוזים בתוך שנה בלבד. שווי השוק הכולל של נכסי הקריפטו טיפס ל־3.3 טריליון דולר, נתון אדיר המגלם עלייה של 45 אחוזים לעומת השנה שעברה. בקצה העליון של פירמידת ההון, מספר המשקיעים המחזיקים נכסים בשווי העולה על מאה מיליון דולר הגיע ל־450, והעולם מונה כבר 36 מיליארדרי קריפטו – עלייה שממחישה עד כמה התחום הזה הפך לאחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר של העשור.
מדינות העולם במירוץ: מי תתן את ההטבה הכי טובה למילארדרים החדשים
מהפכת הקריפטו איננה רק סיפור של מספרים. היא מגלמת שינוי עמוק בהרגלי החיים של האליטות הפיננסיות החדשות. אם בעבר בנקים היו שער הכניסה הכמעט יחיד לעולם הכסף, כיום מספיקות שתים עשרה מילים בזיכרון כדי להיות הבעלים של מיליארד דולר בביטקוין ולגשת אליו מכל מקום בעולם – מציריך ועד ג’נגג’ואו. כפי שמסביר דומיניק וולק, מנהל קבוצת הלקוחות הפרטיים ב־Henley & Partners, עושר שהיה במשך מאות שנים תלוי במדינה, בבנק ובמערכת מיסוי, הפך לפתע לנייד, חוצה גבולות וחסר מגבלות.
גם בישראל יש מי שמרגישים היטב את התנופה. ל־Henley & Partners שני סניפים מקומיים בניהולו של דניאל שמיילין, שמסביר כי משקיעי קריפטו אינם מחפשים רק רווחים, אלא גם ודאות משפטית ומסגרות תושבות ואזרחות שמתאימות לסגנון חייהם הנייד. עבורם, האפשרות להחזיק זהות פיננסית גמישה בכמה מדינות במקביל היא לא רק יתרון אלא צורך הכרחי, אמצעי להתמודד עם תנודתיות רגולטורית ועם קצב טכנולוגי שאינו עוצר לרגע.
המדינות מצידן נכנסות למרוץ עולמי על ליבם של אותם בעלי הון דיגיטלי. סינגפור מציעה תשתיות חדשניות וסביבה רגולטורית מתקדמת, הונג קונג מנצחת בתחומי המיסוי, ארצות הברית ממשיכה להוביל בחדשנות ובאימוץ ציבורי רחב, ושווייץ ואיחוד האמירויות סוגרות את החמישייה הראשונה עם שילוב בין מסורת בנקאית ותיקה לבין חזון עתידני. באמירויות, למשל, אין כלל מס על מסחר או כרייה בקריפטו – מה שהופך אותן ליעד אטרקטיבי במיוחד למשקיעים. גם פורטוגל, מלטה ובריטניה בונות לעצמן שם כיעדים חמים, כשבקריביים כבר אפשר ממש לשלם בקריפטו עבור דרכון חדש.
המהפכה הזו אינה מוגבלת לשוק הפרטי בלבד. יותר ממאה כלכלות ברחבי העולם בוחנות כיום הנפקת מטבעות דיגיטליים רשמיים של בנקים מרכזיים, ו־49 מדינות כבר יצאו לדרך עם פיילוטים פעילים. במקביל, מערכות בינה מלאכותית מנהלות חלק הולך וגדל מתיקי הקריפטו המוסדיים, מה שהופך את התחום למפגש מרתק בין פיננסים, טכנולוגיה וחדשנות רגולטורית.
כל אלה מצביעים על מגמה אחת ברורה: הקריפטו איננו עוד מגרש משחקים לספקולנטים אלא יסוד חדש בסדר הכלכלי העולמי. הוא משנה את הדרך שבה עושר נצבר ונשמר, את האופן שבו משקיעים נעים בין מדינות, ואת הכלים שעומדים לרשות ממשלות לנהל את מדיניות המס והכלכלה שלהן.
2025 עשויה להיזכר כשנה שבה הכסף הדיגיטלי עבר סופית מהשוליים אל המרכז. מאות אלפי מיליונרים, עשרות מיליארדרים, מדינות שמתחרות על הון חדש ואזרחים שמבינים שכסף יכול להיות לא רק נייד אלא גם חסין גבולות – כל אלה מציבים את הקריפטו כלא פחות מאשר פרק חדש בספר ההיסטוריה הכלכלית של העולם.