האוויר מהאוורסט, הארנק הדיגיטלי והירושה של סבתא: כך הפכו הכספות הפרטיות ללהיט החדש של ישראל

צנצנת זכוכית ריקה, זה הכול. לפחות ככה זה נראה מבחוץ. אבל הלקוח שהתעקש להפקיד אותה בכספת לא ביקש לשמור על עוד כלי מטבח מיותר, אלא על מה שלדבריו נמצא בפנים: אוויר מפסגת הר האוורסט. כן, שמעתם נכון. ובענף הכספות הפרטיות כבר לא ממהרים להרים גבה. לצד תכשיטי נישואין, שעונים יוקרתיים ויהלומים, מגיעים גם פריטים שמזכירים עד כמה כסף הוא רק חלק מהסיפור. בעשור האחרון, בשקט כמעט מוחלט, נולדה בישראל תעשייה חדשה יחסית אבל צומחת בקצב יציב: מתחמי כספות פרטיים. לא כספת ביתית מתחת למיטה ולא חדר כספות בבנק, אלא מתקנים שלמים, לעיתים תת קרקעיים ומבוצרים, שמציעים שירות שמרגיש כמו שילוב בין ביטחון, פרטיות ושקט נפשי.

הפריחה הזו לא קרתה במקרה. היא נולדה משתי מגמות שנעות זו מול זו. מצד אחד, הבנקים מצמצמים בהדרגה את חדרי הכספות. פחות סניפים מחזיקים חדר כספות פעיל, שעות הגישה מצטמצמות, זמני ההמתנה מתארכים, והכול מתיישב עם כיוון רחב יותר של מערכת פיננסית שהולכת לדיגיטל ופחות אוהבת לגעת במזומן או בפתרונות תפעוליים יקרים. מצד שני, הציבור הישראלי רק מגדיל את הצורך באחסון מאובטח. מסמכים רגישים, ירושות, תכשיטים, אמצעי תשלום, נכסים בעלי ערך אישי, וגם נכסים דיגיטליים כמו ארנקי קריפטו ומפתחות פרטיים, כל אלה לא תמיד מתאימים לאחסון ביתי, ובטח לא בתקופות שבהן חוסר הוודאות דופק בדלת.

הלקוחות שמגיעים למתחמים האלה מגיעים מכל מקום. משפחות שמבקשות לשמור ירושות ותכשיטים, בעלי עסקים שמחזיקים מסמכים ומידע רגיש ולעיתים גם מזומן, אספנים עם פריטים נדירים, אנשי מקצוע שמחויבים לשמירה קפדנית על מסמכים, וגם אזרחים רגילים לגמרי שמבקשים שכבת ביטחון נוספת למה שהם לא מוכנים לאבד. חלק מהביקוש, לפי אנשי הענף, התחזק גם על רקע תקופות מתוחות ואירועים ביטחוניים שמחדדים את השאלה הפשוטה: מה קורה אם הבית נפגע? מאז תחילת הלחימה נרשמה, כך מדווחים בענף, האצה חדה בביקוש לשירותי אחסון מוגנים, כשהציבור מפנים שבית יכול להיפגע במלחמה, בשריפה או ברעידת אדמה, והדברים הכי יקרים לא חייבים לשבת בדיוק במקום הכי פגיע.

וכאן נכנס ההבדל הגדול בין בנק לבין מתקן כספות פרטי מודרני. המתחמים החדשים מתוכננים סביב אבטחה כמעט אובססיבית: קירות בטון משוריין, מערכות זיהוי ביומטריות, מצלמות, חיישני תנועה, אזורי גישה מבוקרים, דלתות פלדה מרובדות ומערכות התראה שמחוברות לגורמי ביטחון. רבים מהם מלווים גם בפוליסות ביטוח ייעודיות שמעניקות כיסוי רחב לתכולת הכספת, מה שהפך לאחד מגורמי המשיכה המרכזיים. בענף מדווחים על העלאת תקרות ביטוח עד שני מיליון דולר במתחמים מובילים, לא רק כדי להרגיע לקוחות, אלא משום שהרכוש שמגיע לשם כבר מזמן לא מוגדר "כמה ניירות ותכשיט".

במובן הזה, מתחמי הכספות הפרטיים מוכרים לא רק מקום שמור, אלא גם זמן. אחד היתרונות הבולטים שלהם הוא גמישות הגישה. בעוד שחדר כספות בבנק כפוף לשעות פתיחה מצומצמות של סניף, חלק מהמתחמים מאפשרים שעות גישה רחבות יותר, כולל בערב ולעיתים גם לפי דרישה. עבור מי שמנהל עסק, או מי שצריך לגשת למסמכים ולציוד בקצב שלו, זה לא פינוק. זה תנאי בסיסי. וזו גם אחת הסיבות לכך שהשירות כבר לא שמור רק לאנשים שמאחסנים ירושה ומגיעים פעם בשנה, אלא גם למי שצריך גישה שוטפת ותכופה. כספת כבר יכולה להיות חלק משגרה, לא רק פתרון קיצון.

כמה זה עולה? כאן התשובה פחות דרמטית ממה שחושבים, אבל גם לא זולה. שוק הכספות הפרטיות מגוון מאוד: כספות קטנות מוצעות במחירים נגישים יחסית, וככל שעולים בגודל, ברמת האבטחה, בהיקף הביטוח ובנוחות הגישה, המחיר מטפס. לפי הנתונים מחירי ההשכרה בישראל נעים בדרך כלל בין כאלף ומאתיים שקלים לשנה ועד כאלפיים וחמש מאות שקלים לשנה עבור כספות קטנות במתחמים בסיסיים, ועד כשלושת אלפים שקלים לשנה או יותר במתקנים יוקרתיים או בעלי מאפייני אבטחה מתקדמים יותר. התמחור מושפע לא רק מגודל הכספת, אלא גם ממיקום המתקן, מטווח שעות הגישה ומסוג הביטוח הכלול.

אנשים מבינים שהבית או המשרד אינם חסינים

פורט נוקס בבני ברק הוא דוגמה בולטת למגמה הזו. מדובר במתקן תת קרקעי מבוצר שנמצא מתחת לפני הרחוב, עם מערכות הגנה מתקדמות, חדרי גישה מבוקרים וביטוח בינלאומי רחב. "אנחנו רואים שינוי תפיסתי עמוק בציבור מאז המלחמה", אומר שלומי הרבסט, מנהל השיווק של המתחם. "אם פעם כספת נחשבה למותרות, היום היא נתפסת כהכרח". לדבריו, אנשים מבינים שבית פרטי או משרד אינם חסינים, ודווקא אחסון במתחם ממוגן ומבוטח נתפס כדרך הבטוחה לשמור לא רק על ערך כספי, אלא גם על ערך רגשי.

מה שמים אצלכם?

"כמעט הכול, כל עוד הערך גבוה או שהנזק מאובדן עלול להיות בלתי הפיך. הרשימה הקלאסית כוללת תכשיטים, יהלומים, שעונים יוקרתיים, מטבעות זהב וכסף ואוספים נדירים. אבל בשנים האחרונות נכנסו גם שכבות אחרות: מסמכים מקוריים כמו צוואות, הסכמים, שטרי בעלות ותעודות מקור, לצד נתונים עסקיים שמוחזקים על גבי התקנים. משפחות מאחסנות גם חפצי מורשת, יודאיקה עתיקה, אלבומי תמונות וארכיונים דיגיטליים, והאופנה החדשה היא נכסים דיגיטליים: התקני חומרה של ארנקי קריפטו ומפתחות פרטיים שנרשמים על נייר. זה אולי נשמע כמו סצנה מסרט, אבל בעולם שבו פריצה אחת למחשב יכולה למחוק חיים שלמים של חיסכון, אנשים מחפשים פתרונות 'מנותקים מהרשת' עם מיגון פיזי אמיתי."

יש גם דברים חריגים?

"היו לקוחות שביקשו להפקיד ספר תורה עתיק, בקבוק יין נדיר ואפילו ציור ממוסגר שדרש התאמה מיוחדת וכספת מודולרית. והסיפור על צנצנת האוויר מהאוורסט, לצד מכתבים אחרונים, יצירות אמנות של בני משפחה שנפטרו וקופסאות זיכרונות קטנות עם טבעות ואפילו חפצי ילדות"

מוצר שמהווה שקט נפשי

אבל בתוך כל הזוהר הזה יש גם נקודת תורפה ברורה. בניגוד לבנקים, שוק הכספות הפרטיות עדיין פועל בסביבה רגולטורית לא אחידה, ואין עליו מסגרת פיקוח ברורה כמו זו שמקיפה מוסדות פיננסיים. המשמעות לצרכנים פשוטה: אי אפשר להסתמך רק על הבטחות שיווקיות. צריך לבדוק לעומק מה באמת מציעים. איזו פוליסת ביטוח קיימת, מה החריגים שלה, האם היא מותאמת לסוג התכולה, מה רמת האבטחה בפועל, מי מורשה גישה, איך מתבצע הזיהוי, מה קורה במקרה חירום, ומה המוניטין המקצועי של החברה שמפעילה את המתחם.

וכמו כל שוק שצומח במהירות, גם כאן כבר מסתכלים קדימה. הרבסט מעריך שהשלב הבא יכלול כספות מודולריות שמותאמות בגודל לפי דרישה, פתרונות חכמים יותר של גישה ובקרה, וגם פיתוח שירותים שמדברים בשפה של נכסים דיגיטליים, עם הקפדה על אבטחת מידע וסייבר לצד המיגון הפיזי. "אני צופה שנראה בקרוב התפתחות משמעותית בתחום", הוא אומר, ומוסיף שהמרחב הפרטי האישי והבטוח הפך רלוונטי מתמיד.

בשורה התחתונה, המלחמה האחרונה, לצד צמצום השירות הבנקאי והמעבר החד של נכסים לעולם דיגיטלי, הפכו את הכספת הפרטית ממשהו שנשמע כמו פריבילגיה למוצר צריכה של שקט נפשי. ואם פעם מי ששאל "למה אני צריך כספת" קיבל מבטים כאילו הוא חי בסרט, היום יותר ויותר ישראלים שואלים שאלה הפוכה: איפה המקום היחיד שבו הדברים היקרים באמת יהיו מוגנים, גם כשהעולם בחוץ פחות יציב. התשובה, מתברר, נמצאת לא מעט פעמים מתחת לפני הקרקע.