אם פעם נהגו לומר שהיהלום הוא החבר הטוב ביותר של האישה, היום עדיף שהחבר הטוב ביותר יהיה חבר בורסת היהלומים, שיידע לייעץ ולתמחר כדי שלא יעבדו עלייך. עולם היהלומים נחשב לעולם של נוכלות, של עוקצים, עולם אפל - גם כי הוא מאוד דיסקרטי (כמה שמות של יהלומנים גדולים אתם מכירים, לעומת כמה אילי נדל"ן ובנקאים?) וגם כי הוא מלווה לא פעם בפרשיות אלימות, הונאות, עולם תחתון ועוד.
רק לאחרונה נרצח יהלומן ישראלי על רקע סכסוך עם יהלומן אחר. כפרים שלמים ברחבי העולם נטבחו על רקע כריית יהלומים לא חוקית, מה שקרוי "יהלומי דמים". ענף היהלומים הישראלי סבל בשנים האחרונות מהונאות, ניסיונות חדירה של עולם תחתון, עוקצים ותביעות הדדיות בין חברי בורסת היהלומים. אלכסנדר סמולנסקי, אחד מ-10 האוליגרכים העשירים בעולם, תבע לא מזמן שני יהלומנים ישראלים, בטענה כי הונו אותו כשמכרו לו יהלום במשקל 2.78 קראט תמורת כמיליון שקל, והתברר, לדבריו, כי מדובר באבן בשווי כ-150 אלף שקל בלבד. ניסיתם למכור יהלום (טבעת יהלום, למשל), שקניתם לאישה לפני 20 שנה באלפי דולרים אצל יהלומנים? ברוב המוחלט של המקרים, תקבלו מחיר נמוך בהרבה.
האם יש דעיכה בענף? הנתונים מראים שעסקי היהלומים מתכווצים. בשנת 2017 הסתכם יצוא היהלומים המלוטשים מישראל בכ-4.5 מיליארד דולר. עשר שנים קודם לכן, הסתכם היצוא השנתי ב-2007 בענף זה ב-יותר מ-7 מיליארד דולר – ירידה של 35%. ענף היהלומים עדיין מהווה חלק חשוב ביצוא הישראלי, אך נתח ניכר ממנו הוא יצוא של שירותים כמו הערכה ושירותי מסחר בתחום זה. הענף פרנס בשנות ה70 וה-80 למאה הקודמת כ-60 אלף משפחות, מתוכם כ-25 אלף פועלי ייצור במלטשות היהלומים ברמת גן ובנתניה. היום מפרנס הענף כ-25 אלף משפחות, רוב המלטשות נסגרו, אם כי לאחרונה החליטה בורסת היהלומים ברמת גן על הקמת מלטשה חדשה בתוכה.
בורסת היהלומים ברמת גן הייתה פעם אימפריה; חברות בבורסה מאפשרת לעסוק במסחר בתחום. היהלומנים החברים בה היו בעבר מעשירי ישראל. היום היא מונה כ-2,800 חברים בלבד ומהווה ארגון אקסקלוסיבי מסוגר שמאוד קשה להתקבל אליו עדיין, אך רוב החברים בו בקושי גומרים את החודש. כך לפחות טוען אריאל סמואל, מבעלי חברת התכשיטים "אריבר תכשיטים", דור שלישי בבורסת היהלומים ביחד עם אחיו.
"ברוב המקרים מדובר בעסק משפחתי והחברות בבורסה עוברת מדור לדור", הוא מסביר איך מתקבלים למועדון הסגור. "חברים חדשים מתקבלים אם יש להם וותק של לפחות שמונה שנים כאיש מקצוע בתחום היהלומים, ואז הוא מגיש בקשה, עומד בפני וועדה של הבורסה, ואף מביא ערבים, כי לא רוצים שכול אחד ייכנס לתחום הזה. זאת מכמה סיבות - גם כדי לשמור על הביקוש וגם כדי שלא ייכנסו אנשים לא רצויים לתעשייה הזאת".
ליהלומן יש הילה של מישהו שמגלגל המון כסף, אבל העובדה היא שלא כול מי שעוסק ביהלומים הוא בהכרח עשיר או חי טוב. "באולם המסחר של הבורסה רוב האנשים בקושי סוגרים את החודש וחיים ממשכורות מאוד דלות. זה ענף שהוא מאוד לואו טק בחשיבה שלו, זה עסק של מסחר בצורה הכי פשוטה שלו. עדיין סוגרים עסקאות בלחיצת ידיים ובפתקים ובצורה מאוד פרימיטיבית. נכון שהעולם מתקדם בצעדי ענק ויש רכישות און ליין, פיתחו דברים שמתאימים ליהלומים כמו אפליקציות או טכנולוגיות מתקדמות, אבל בישראל זה פחות נהוג. זו הסיבה שהרבה אנשים וותיקים לא מוצאים את עצמם בענף, לא יכולים לעשות את ההתאמות לעולם המתקדם. מצד שני, גם אין הרבה דור המשך, כי הצעירים לא מתחברים לעולם הזה. אנחנו דור שלישי בבורסה, וזה מאוד חריג. הרוב מחפשים את עצמם במקומות אחרים, הולכים להיי טק, לנדל"ן".
האינטרנט מכה גם את היהלומנים
מה הרווח הממוצע בתחום?
"התחום לא רווחי כמו שהיה בעבר – מי שמרוויח 20%-30% הוא קוסם. הרווחיות נשחקה מאוד, גם משום שהעולם הוא גלובלי ויותר קל להגיע לכול ספק ולכול יצרן. יש חברות גדולות בארה"ב שפתחו אתרי קניית תכשיטים באינטרנט ומציעות יהלומים במחיר שבו חנות תכשיטים הייתה קונה אותם בעבר. המחירים נחתכו. זו הסיבה שחברי בורסה רבים נכנסים לתחומים כמו ייעוץ בתכשיטים לטובת הכנסה נוספת".
למה יש סטיגמה שלילית לעולם היהלומים?
"נוצרו סטיגמות ליהלומים של הונאות וכד', גם כי אי אפשר לכמת שווי של יהלום. המדינה יכולה לטעון שיהלומן מכר במיליון דולר בשנה, והיהלומן יכול לטעון שהוא מכר בהפסד. יש חיכוך מתמיד בין המדינה והיהלומנים, כלומר עם רשויות המיסוי.
"בנוסף, הרבה גורמים שליליים כולל עולם תחתון, ניסו להיכנס לבורסה, שמנסה לשמור על עצמה כאקסקלוסיבית ונקיה. בתקופה שאבא שלי התחיל את העסק והיה חבר בורסה, זה היה עסק מאוד מכובד. היום מסתכלים על יהלומנים וחברי בורסה כאל נוכלים, וחבל, כי רובם לא כאלה.
עולם היהלומים עדיין גברי?
"בישראל בהחלט כן. אף שיש הרבה יותר נשים בתפקידים בכירים, אין נשים בתפקידי מפתח: יש מנהלות מכירות, מנהלות משרד, אבל עוד לא פגשתי בארץ מנכ"ליות של חברות יהלומים או בעלים. זה עניין של מנטליות, אולי גם משום שחלק גדול מהסוחרים בבורסת היהלומים בישראל הם דתיים".
השוק הישראלי השתנה מבחינת העדפות הדור הצעיר, למשל?
"רוב העסק של היהלומנים הוא ליצוא ולא עם הקהל בארץ. בתחום התכשיטים אני יכול לומר, שיהלום זה צורך - כול אחד יקנה בממוצע יהלום אחד בחיים שלו, כשהוא עומד להתחתן או כמתנה לבת הזוג. עם זאת, יש גם קיטון משמעותי במספר הקונים יהלומים אמיתיים בתכשיטים לעומת האלטרנטיבות המאוד טובות כמו רשת 'פנדורה' או 'סברובסקי', שלא מוכרות את הדבר האמתי אבל מוכרים דבר איכותי דומה מאוד במחיר זול בהרבה. הן מנהלות קמפיינים ענקיים והציבור מתחבר לזה. ברור שתמיד יהיה את אלה שמחפשים את הדבר האמתי, אבל הם הולכים ומצטמצמים".
אז אתה לא אופטימי לגבי הענף?
"דווקא כן. יהלומים הם לנצח, כמו שאומרים. הענף יצטמצם אבל יהיה איכותי והמחירים לא יירדו. כמה שינסו לעשות חיקויים, המוצר האמתי והאותנטי יעלה יותר במיוחד כשיש קונצרן כמו דה בירס ששולט ברמה עולמית ברמת ההיצע והביקוש; ברגע שדה בירס רואה שיש מחסור בסחורה מסוימת, אז הוא מטפטף אותה ולא מציף את השוק וככה שומר על המחירים הגבוהים".