איל וולדמן, נשיא מלאנוקס, במסיבת עיתונאים בתל אביב (צילום: פלאש/90 )
איל וולדמן, נשיא מלאנוקס לשעבר, במסיבת עיתונאים בתל אביב | צילום: פלאש/90

בימים שבהם העולם נמצא בחוסר ודאות כלכלי גדול וממשלות רבות מחפשות פתרונות יצירתיים, ישראל נשענת על אחד מהנכסים הגדולים שלה - תעשיית האקזיטים המקומית. כדי להבין איך הפכה ישראל למעצמת היי-טק בעלת שם עולמי, צריכים ללכת אחורה עד לשנת 1998. מכירת תוכנת ה-ICQ לתאגיד AOL תמורת 408 מיליון דולר, ושנתיים מאוחר יותר את כרומטיס תמורת 4.5 מיליארד דולר - פתחו את הדלת לשני עשורי אקזיטים מוצלחים ושוברי שיאים, שלא נבלמו אפילו על ידי משבר הקורונה. מנגד, מרכז הפיתוח הישראלי של ICQ נסגר ב-2012. כרומטיס נסגרה לגמרי אחרי 14 חודשים בלבד ופיטרה 150 עובדים.

מגפת הקורונה פגעה בכלכלות רבות בעולם והסבה נזק משמעותי לעסקים רבים שחלקם אף נאלצו להוריד את השאלטר, אלא שבישראל מסכמים את 2020, שנת הקורונה האבודה, כשנת אקזיטים מוצלחת דווקא - אפילו יותר מקודמתה.

דוח שפרסמה פירמת רואי החשבון PWC מעלה, כי אמנם נרשמה ירידה בכמות העסקאות לעומת אשתקד - 60 לעומת 80, אבל השווי המצרפי שלהן עמד על 15.4 מיליארד דולר, לעומת 9.9 מיליארד דולר בשנה שעברה.

בעשור האחרון, מדינת ישראל רשמה 1,210 אקזיטים שהזרימו לתעשיית ההיי-טק המקומית סכום בלתי נתפס - 111 מיליארד דולר. אלא שלפעמים מאחורי המספרים הגדולים, הרמות הכוסית החגיגיות וההבטחות הבומבסטיות של הרוכשים, מסתתרת מציאות שונה שלא תמיד מסתדרת לטובת החברה והעובדים. מה קרה לחברות המובילות יום אחרי האקזיט הגדול ולמי זה באמת השתלם?

מלאנוקס: המייסד פרש, המכירות הגיעו לשיא

סכום מכירה: 7 מיליארד דולר

לפני כשנתיים מכר היזם איל וולדמן את חברת השבבים אותה ייסד וניהל, "מלאנוקס", לחברת "אנבידיה" האמריקאית תמורת סכום עתק - 7 מיליארד דולר. במעמד הרכישה הבטיח וולדמן לעובדים כי החברה תשאיר את הייצור שלה בארץ וכי "העובדים ירוויחו הרבה מאוד כסף". לדבריו, לא רק שלא יהיו צמצומים - אלא מצבת כוח האדם אפילו תגדל. "נאיץ תוכניות של החברה ונביא פעילויות נוספות לישראל", אמר.

וולדמן, שהרוויח לפי הפרסומים 250 מיליון דולר במזומן מהעסקה, נשאל האם יישאר בחברה גם אחרי המכירה והשיב במעורפל: "אעשה את החלק שלי כדי שהדבר הזה יצליח ואחליט מאוחר יותר". בנובמבר האחרון וולדמן החליט - הוא הודיע על פרישתו מהחברה אחרי 20 שנה. וולדמן הודה כי לא רצה להיות מספר שתיים בשדרת הניהול וכי פחות קרץ לו לשמש כסמנכ"ל בחברה גדולה.

ומה באשר לעובדים? על אף משבר הקורונה ההנהלה נמנעה מלבצע פיטורים או הוצאה לחל"ת ואף דיווחה על צמיחה משמעותית בתקופה הזו. לפי דיווחי "אנבידיה", מכירות החברה ברבעון השלישי של 2020 הגיעו לשיא עם כ-4.73 מיליארד דולר, עלייה של 57% לעומת ההכנסות ברבעון המקביל.

עובדי מובילאיי (צילום: רענן כהן)
עובדי מובילאיי | צילום: רענן כהן

מובילאיי: עימותים עם השכנים

סכום מכירה: 15.3 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה "אינטל" רכשה בשנת 2017 את חברת "מובילאיי" הירושלמית בסכום מדהים שעמד על 15.3 מיליארד דולר, מתוך מטרה להיכנס לתחום הרכבים האוטונומיים שנמצא בפריחה. בעת החתימה התחייבה "אינטל" כי תבנה קמפוס ענק בגודל 135 אלף מ"ר שבו ישבו 2,500 עובדי החברה וכן שתעביר במלואה את חטיבת המחקר והפיתוח שלה בתחום הרכב האוטונומי לישראל.

אלא שפרויקט הבנייה העצום שזכה לשם "קמפוס מובילאיי" הלך והסתבך. עמותה בשם "מנהל תקין, שקיפות וטוהר מידות ברשויות המקומיות" הגישה ערר נגד תוכנית הבנייה בהר חוצבים שבירושלים, שאמורה לכלול חמישה מבנים - ארבעה בניינים בגובה תשע קומות ומגדל בגובה 30 קומות, את כולן יאכלסו עובדי החברה. עוד תוכנן בקמפוס: ספא, חדר כושר, אודיטוריום ו-4,500 מ"ר של שטחים ירוקים.

אחרי דיון בוועדת הערר הוחלט לדחות את ההתנגדויות לפרויקט עקב החשש ש"מובילאיי" תעזוב את ירושלים, והבנייה יצאה לדרך. אלא שבהמשך, עמותה נוספת בשם "ירושלים שקופה" עתרה נגד עבודות הבנייה כשבמקביל לכך, תושבי האזור התלוננו על רעשים בלתי נסבלים בעקבות העבודות, כולל בשעות הלילה המאוחרות. ללא קרבות משפטיים נוספים שיעכבו את הפרויקט, הבנייה צפויה להסתיים באוקטובר 2022.

פרט לכך, מובילאיי ממשיכה לעבוד במלוא המרץ. במאי 2020 רכשה החברה את מוביט הישראלית לפי שווי של כ-900 מיליון דולר. החברה מקווה שמאגרי הנתונים והאלגוריתמים המתקדמים של מוביט יסייעו לה במאמציה להפוך לשחקנית מרכזית בעולם כלי הרכב האוטונומיים.

פרויקט עתידי נוסף של מובילאיי הוא "פינטה". החל משנת 2022 צפויות לנוע ברחובות תל אביב המוניות האוטונומיות (Robotaxi) של מובילאיי. צי הרכבים יכלול 100 מוניות והחברה תחל בניסויים עוד השנה במקביל לתהליכים הרגולטוריים.

על פי נתוני החברה ב2020 פעילותה גדלה ב-10% והיא הכניסה 967 מיליון דולר.

מפעל של פרוטרום בניו ג'רזי (צילום: ap)
מפעל של פרוטרום בניו ג'רזי | צילום: ap

פרוטרום: אחרי החגיגות הגיעה החקירה

סכום מכירה: 7.1 מיליארד דולר

לא רבים בציבור הרחב הכירו את "פרוטרום", חברה ישראלית שעוסקת בייצור ושיווק של טעמים וחומרי גלם לתעשיית המזון, עד אשר נמכרה בשנת 2018 לחברה הבינלאומית IFF תמורת 7.1 מיליארד דולר.

החברה הוקמה בשנת 1933 על ידי הנשיא הראשון חיים ויצמן והונפקה בשנת 1996 לפי שווי של 13 מיליון דולר בלבד. מנכ"ל ונשיא החברה מזה 35 שנה, אורי יהודאי, הרוויח מהעסקה הזאת סכום "צנוע" של 20 מיליון שקלים, אבל מיד אחרי החתימה הודה כי הוא לא עסוק בחגיגות אלא בעיקר בדאגה. "יש דמעות אבל הן לא באות בגלל השווי - אלא בגלל המסע", אמר יהודאי, "אני לא חוגג - אני מתמודד עם מה מסבירים לעובדים ולשותפים שלנו, למה זה נכון ולמה עשינו את המהלך הזה".

בדיעבד, הדאגה הייתה מוצדקת וירח הדבש הסתיים במהירות. חודשיים אחרי הרכישה "פרוטרום" פיטרה רבע מעובדי חברת בת שהיא עצמה רכשה בשלב מוקדם יותר, "אנזימוטק". כעבור שנה דיווחה כי אינה עומדת ביעדי הצמיחה שלה. ההכנסות צנחו ובכירים בחברה נטשו אותה בזה אחר זה.

בחודש יוני האחרון התפוצצה "פרשת פרוטרום". IFF דיווחה על חשד כי יהודאי ושלושה בכירים נוספים בחברה שיחדו לכאורה אנשי מכס ברוסיה ובאוקראינה. הארבעה עוכבו לחקירה ביחידת להב 433 במסגרת חקירה משותפת שערכה המשטרה בשיתוף הרשות לניירות ערך. לארבעה יוחסו עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. הארבעה שוחררו בערבות בסיום חקירתם והתיק טרם התגבש לכדי כתב אישום.

waze (צילום: Mohd Syis Zulkipli, shutterstock)
waze | צילום: Mohd Syis Zulkipli, shutterstock

WAZE: המנכ"ל עזב, ומיהר להתלונן

סכום מכירה: 1 מיליארד שקלים

בשנת 2013 נרכשה חברת WAZE הישראלית על ידי גוגל העולמית בכ-1.1 מיליארד שקלים. בחברה הועסקו באותם ימים כ-100 עובדים בלבד, שלפי הפרסומים חלקו שלל רב: 120 מיליון דולר במענקים ובאופציות. "העובדים קיבלו כסף שמשנה חיים", סיפר מנכ"ל החברה בזמנו נועם ברדין, "אנשים קנו דירות וסגרו משכנתאות".

שמונה שנים חלפו מאז האקזיט והחברה התרחבה לכ-550 עובדים, 300 מתוכם מועסקים בישראל. לעומת מרבית חברות ההיי-טק, אפליקצית הניווט כן נפגעה מאוד כתוצאה ממשבר הקורונה - הן בגלל הסגרים והגבלת התנועה והן משום שבמקומות עבודה רבים עברו למתכונת עבודה מהבית ובכך הצורך באפליקציה התייתר. בעקבות שימוש מופחת באפליקציה ופחות חשיפה לפרסומות, ההכנסות נפגעו.

בספטמבר האחרון הודיעה WAZE כי תפטר 5% ממצבת כוח האדם שלה ותסגור משרדים במספר מדינות בעולם. בחודש שעבר הודיע ברדין כי הוא מתפטר מהחברה תוך שהוא מנמק את הצעד במניפסט ביקורתי וחריף כלפי גוגל. "הייתי תמים כשחשבתי שאני יכול לבנות את ווייז בתוך גוגל למלוא הפוטנציאל שלה ולאלף את החיה, ללא קשר לטבע שלה", כתב, "בארגון גדול המוצר הוא כלי, לא תשוקה או משימה. כשהוזמנתי לדבר באירועים ובפאנלים של גוגל, צברתי תלונות משאבי אנוש בגלל שהשתמשתי בקללת ארבע האותיות. אין סובלנות בגוגל לאנשים שאומרים מילים שהן לא בדיוק מה שהם רוצים לשמוע. מילים חשובות יותר מהתוכן, וזו המנטרה בעמק הסיליקון המלא בתקינות פוליטית".

מחשב עם לוגו אינטל (צילום: DANIEL CONSTANTE, shutterstock)
מחשב עם לוגו אינטל | צילום: DANIEL CONSTANTE, shutterstock

הבאנה לאבס: האירנים על הגדרות

סכום המכירה: 2 מיליארד שקלים

"הבאנה לאבס", חברה הישראלית המייצרת שבבים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית, נמכרה בשנת 2019 ל"אינטל" תמורת 2 מיליארד שקלים במזומן. בשנה שחלפה מאז, החברה הוציאה לדרך שני מהלכים גדולים. ראשית, נחתמה עסקה גדולה עם חברת "אמזון" שהודיעה כי תשתמש במעבדים תוצרת "הבאנה לאבס" בשירותי הענן שלה. בנוסף, שכרה חברת השבבים משרדים בגודל 8,000 מ"ר בקמפוס גרניט שבפארק קיסריה, מתוך כוונה לשכן בהם את מאות עובדיה הישראלים. 

בדצמבר האחרון הודיעו האקרים איראנים כי פרצו למחשבי החברה והצפינו את נכסיה המרכזיים. התוקפים דרשו תשלום כופר תוך 72 שעות כדי לעצור את הדלפת המידע שהשיגו, שכלל מידע על הרשת הארגונית ופעילות החברה בשנה האחרונה. הטיפול במשבר נעשה תחת איפול תקשורתי והנהלת החברה לא מסרה כיצד הפריצה טופלה והאם - וכמה - נאלצה החברה לשלם להאקרים.

קמפוס היי טק בירושלים (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
קמפוס הר חוצבים בירושלים | צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

NDS: מאות עובדים פוטרו

 סכום מכירה: 3.6 מיליארד דולר

NDS, חברה ירושלמית שעוסקת בניהול זכויות דיגיטלי, נמכרה שלוש פעמים בתוך עשור. הפעם הראשונה הייתה ב-2009, אז רכשו אותה קרן פרמירה ותאגיד התקשורת של רופרט מרדוק תמורת 3.6 מיליארד דולר. שלוש שנים לאחר מכן, חברת "סיסקו מערכות" רכשה אותה תמורת 5 מיליארד דולר. לפני כשנתיים NDS נמכרה בחזרה לקרן פרמירה בתמורה למיליארד דולר בלבד, חמישית מהסכום ששולם עליה במקור.

בעת המכירה ל"סיסקו", NDS העסיקה 5,300 עובדים, 1,300 מתוכם במרכז הפיתוח בישראל. הכנסות החברה הסתכמו במיליארד דולר בשנה. מאז, חברי ההנהלה הבכירה עזבו את החברה, נערכו מספר גלי פיטורים ומספר העובדים המועסקים במשרדים בירושלים צנח לכמה מאות בלבד.

מערכת ההנחיה של מזור רובוטיקה (צילום: מזור רובוטיקה,  יח"צ)
מערכת ההנחיה של מזור רובוטיקה | צילום: מזור רובוטיקה, יח"צ

מזור רובוטיקה ונוירודרם: לא עוברים ליפן

סכום מכירה מזור רובוטיקה: 1.6 מיליארד דולר

סכום מכירה נוירודרם: 1.1 מיליארד דולר

ענף הביומד רשם גם הוא כמה הצלחות גדולות בעשור החולף. לפני שלוש שנים חברת "מזור רובוטיקה" הישראלית, המפתחת מערכות רובוטיות לניתוחים בעמוד השדרה, נמכרה לחברת "מדטרוניק" האמריקאית תמורת 1.6 מיליארד דולר, שיא לאקזיט שעשתה חברה ישראלית למכשור רפואי.

שנה קודם לכן "נוירודרם", חברת הביומד שערכה מחקר פורץ דרך על מציאת תרופה לפרקינסון, נמכרה ל"מיצובישי טנאבה פארם" היפנית תמורת 1.1 מיליארד דולר במזומן. מנכ"ל החברה, עודד ליברמן, הודיע כי החברה לא מתכוונת לעבור ליפן אלא לשמור על הפעילות וההון האנושי בישראל וכי עובדי החברה יהנו מנתח לא קטן מהאקזיט. נכון להיום, פעילות החברה עדיין מתבצעת מהמטה בפארק המדע ברחובות.