החיים בטופ: מפת הערים היקרות ביותר בעולם

עליית המחירים אינה פוסחת גם על בעלי ההון העולמיים, ועל פי דוח העושר ואורח החיים של בנק ניהול העושר יוליוס בר, עלות השמירה על רמת חיים יוקרתית עלתה בשנה החולפת בכעשרה אחוזים. העלייה הזו אינה נובעת רק מאינפלציה מקומית או מהתייקרות מוצרים בבתי העסק, אלא מושפעת במידה רבה מתנודות חדות בשערי המטבע. כאשר מטבעות יציבים וחזקים כמו הפרנק השווייצרי והאירו התחזקו אל מול הדולר האמריקאי, הערים המקושרות אליהם טיפסו במעלה הדירוג, בעוד ערים הצמודות לדולר איבדו מגובהן היחסי.

בראש הטבלה ניצבת סינגפור, ששומרת על תוארה כעיר היקרה ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות. מעמדה בצמרת נשען על מחירי נדל"ן למגורים ועלויות אחזקת רכבים מרקיעות שחקים, לצד חוזקו של הדולר הסינגפורי המקומי. מיד אחריה מגיעה ציריך, שרשמה זינוק של שלושה מקומות אל המקום השני, בעיקר תודות להתחזקות הפרנק השווייצרי ולא בשל עליות מחירים מקומיות חריגות.

את השלישייה הפותחת חותמת מונקו, שנכנסה לראשונה לשלושת המקומות הראשונים הודות לעליית האירו ומחירי הנדל"ן הגבוהים שבה. הונג קונג ירדה למקום הרביעי, בעוד לונדון תופסת את המקום החמישי לאחר שהליש"ט נע במסלול דומה לזה של הדולר.

אזור אסיה והפסיפיק ממשיך להוות מוקד עוצמה מרכזי עם חמש ערים בעשירייה הראשונה. לצד סינגפור והונג קונג, נכללות בצמרת גם שנגחאי, בנגקוק וסידני, כאשר סידני רשמה את הזינוק החד ביותר בדירוג לאחר שטיפסה שישה מקומות אל המקום השמיני. מנגד, באירופה רשמו עליות המחירים הממוצעות שיעור גבוה מהממוצע העולמי, וערים כמו פריז, מילאנו ופרנקפורט טיפסו בדירוג.

במזרח התיכון, דובאי ירדה למקום ה-14, בעיקר משום שערים אחרות התייקרו בקצב מהיר יותר והמטבע המקומי צמוד לדולר. מומחי יוליוס בר מדגישים כי איסוף הנתונים הושלם בתחילת מרץ, ולפיכך ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות באזור אינן משתקפות בממצאים אלו. ביבשת אמריקה, לראשונה זה שלוש שנים, אף עיר אינה מופיעה בעשירייה הראשונה, כאשר ניו יורק נותרה העיר המדורגת הגבוה ביותר באזורה.

מעבר לתנודות המטבע, התייקרות חומרי הגלם שיחקה תפקיד משמעותי במדד. מחיר הזהב, שיותר מהכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות, הזניק את עלויות התכשיטים והשעונים בעשרות אחוזים. מוצרי יוקרה פיזיים התייקרו בקצב מהיר יותר מאשר שירותים, תופעה הנובעת מעליית מחירי חומרי גלם כמו עור ומתכות, לצד עלויות כוח אדם מיומן ותמחור אסטרטגי של בתי אופנה אירופיים שמבססים את מחיריהם על מטבעות חזקים.

למעשה, צרכנים רבים התאימו את הרגלי הרכישה שלהם. חלק נכבד מבעלי ההון שינו את מקור הרכישות של מוצרי היוקרה, ויותר מחצי מהם מוכנים לנסוע לחו"ל כדי לרכוש מוצרים ולעקוף מיסוי מקומי. גם בתחום ההשקעות ניכרת פנייה לאסטרטגיות הגנתיות יותר, הכוללות הגדלת החשיפה למתכות יקרות, הגברת הנזילות ופיזור גיאוגרפי של הנכסים.

איפה ישראל ברשימה?

באופן מפתיע עבור מי שמכיר את יוקר המחיה המקומי, ישראל – ובפרט תל אביב, שנחשבת לרוב לאחת הערים היקרות במזרח התיכון ובעולם כולו – נותרה השנה לחלוטין מחוץ לרשימה. הסיבה לכך טמונה קודם כול במתודולוגיה של הבנק: המדד נבחן אך ורק במונחים דולריים ומתמקד ב-25 ערים נבחרות ברחבי הגלובוס. בתקופה שבה השקל המקומי רשם התחזקות מסוימת והמחירים בישראל נמדדים במטבע המקומי, ההמרה לדולר משנה את התמונה השוואתית. בעוד שערים אירופיות טיפסו במעלה הרשימה בשל התחזקות דרמטית של האירו והפרנק השווייצרי, ישראל פשוט לא נכללה מלכתחילה בנבחרת הערים שנבדקו, וכך נמנע ממנה המפגש עם צמרת הטבלה.

לצד בדיקת המחירים, הסקר בוחן את חששות בעלי ההון. אי-ודאות גיאופוליטית הפכה לדאגה כמעט אוניברסלית, והיא משפיעה על הדרך שבה אנשים מוציאים ומשקיעים את כספם. בעוד שההוצאות באסיה ובמזרח התיכון גבוהות משמעותית מאלו שבאירופה ובאמריקה, ההוצאות על חוויות כמו אירוח יוקרתי ומסעדות פרימיום מובילות בכל האזורים. במקביל, נרשם זינוק חד בהוצאות בתחומי הבריאות ואריכות הימים, מתוך תפיסה גוברת כי שמירה על הבריאות היא חלק בלתי נפרד מהעושר הכולל.