אפקט טיילור סוויפט: BTS צפויים להכניס טריליון יואן מסיבוב ההופעות

יש שבועות שבהם שוק ההון מתעורר בגלל ריבית, אינפלציה או דו"ח תעסוקה, ויש שבועות שבהם הוא קופץ בגלל… פוסטר. זה בדיוק מה שקרה בדרום קוריאה: הודעה אחת על סיבוב ההופעות של BTS הספיקה כדי לשלוח את מניית Hybe לשיא של ארבע שנים, להדליק מחדש את טירוף הכרטיסים, ולהחזיר לכותרות את התופעה שכבר ראינו אצל טיילור סוויפט בסיבוב ה-Eras, כשהמוזיקה הפסיקה להיות רק בידור והפכה למכונה שמזיזה מיליארדים. אחרי ההכרזה על סיבוב הופעות עולמי שיתפרש בין 2026 ל-2027, המניה טיפסה בכ-9% ונגעה בשיא של ארבע שנים, מהלך שהוסיף לשווי החברה יותר מטריליון וון ביום אחד.

לכאורה, זה "רק" סיבוב הופעות, בפועל, מבחינת משקיעים, זה פוטנציאל להרוויח המון המון כסף. ברוקרים ובנקים מיהרו לשדרג מחירי יעד, ובשוק הסבירו שהעניין הוא פשוט מספרים: 79 הופעות מתוכננות, עלייה של כ-27% ביחס למחזור הקודם, כשאנליסטים מציינים שזה גם מעל הציפיות המוקדמות שדיברו על בערך 65 הופעות. במילים אחרות, השוק לא קונה חלום, הוא קונה לוח זמנים.

כאן בדיוק נכנסת ההשוואה לטיילור סוויפט, כי אם יש מישהי שהפכה את המושג "סיבוב הופעות" לסוג של נתון מאקרו, זו היא. ה-Eras Tour הסתיים בדצמבר 2024 אחרי 149 הופעות ברחבי העולם, עם יותר מ-10 מיליון צופים והכנסות שמוערכות ביותר מ-2 מיליארד דולר. אצל BTS המספרים אחרים, אבל ההיגיון דומה להפליא: חזרה אחרי הפסקה, ביקוש שמזכיר אירוע ספורט עולמי, וכסף שמחלחל הרבה מעבר לאצטדיון. ההבדל הוא שבזמן שסוויפט רצה מרתון של 149 הופעות, BTS נכנסת לסיבוב קצר יותר במספר ההופעות, אבל כזה שמסומן מראש כאירוע "פרימיום" גלובלי, עם חלוקה שמקפיצה למשקיעים את הגבות: חלק משמעותי מההופעות מתוכנן בצפון אמריקה ובאירופה, אזורים שמוגדרים בעלי שולי רווח גבוהים יותר, פשוט כי שם אפשר לגבות מחירי כרטיסים גבוהים יותר , כמו שאחד הבנקים הגדיר זאת.

והקאמבק הזה מגיע עם כל החבילה שמוכרת לנו מהשנים האחרונות, רק בגרסת קיי פופ על סטרואידים. הסיבוב אמור לצאת לדרך ב-9 באפריל 2026 באזור סיאול ולהסתיים במרץ 2027 במנילה, והוא ילווה גם באלבום אולפן חדש שאמור לצאת לפני תחילת ההופעות, כשכבר בשלב ההזמנות המוקדמות דווח על עומסים שהפילו את האתר. זה הרגע שבו מבינים שהשוק לא מתמחר רק "שירים חדשים", אלא את כל המערכת שמסביב: כרטיסים, מרצ'נדייז, ספונסרים, תוכן דיגיטלי, שיתופי פעולה, ומעל הכול ההבטחה הכי חזקה בעולם ההופעות, לא תישאר לכם ברירה, אתם תילחמו על מקום. כמו אצל הסוויפטיות, גם כאן ה-ARMY לא בדיוק ידוע כקהל שמרים ידיים, וכשהביקוש נהיה מופרז, השוק המשני מתחיל להתניע, עם כרטיסים שמופיעים במחירים מופרכים בפלטפורמות יד שנייה.

זינוק של 6,700% בחיפוש אחר מלונות

אבל הסיפור היפה באמת הוא מה שקורה מחוץ לאולם, כי כאן אנחנו כבר לא מדברים על תרבות, אלא על כלכלה יומיומית: טיסות, מלונות, מסעדות, תחבורה, ובעיקר אפקט "הופעה בעיר שלי" שמחזיר לעולם את תיירות הקונצרטים. לפי נתונים שפורסמו סביב ההכרזה, תוך 48 שעות נרשמו זינוקים חדים בחיפושי נסיעות לערים בדרום קוריאה כמו סיאול ובוסאן, ובמקומות אחרים על המפה, סביב תאריכי ההופעות, דווח אפילו על עליות של אלפי אחוזים בחיפושים.

תוך 48 שעות בלבד מאז ההכרזה על הסיור ב-13 בינואר, נרשם זינוק חד בחיפושי הנסיעות לערים הדרום קוריאניות סיאול ובוסאן: עלייה של 155% ו-2,375% בהתאמה לעומת השבוע שקדם להכרזה, לפי נתוני Hotels.com.והגל לא נעצר בגבולות קוריאה. גם בטייוואן הורגש הטירוף: בעיר המארחת קאוסיונג חיפושי הנסיעות קפצו ב-6,700% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד סביב תאריך ההופעה, לפי Booking.com.

חלק מהדיווחים מציירים תמונה שכבר מוכרת מה-Eras: מלונות מתמלאים מראש, מחירים קופצים, וחדרים ליד מרכזי תחבורה נחטפים. אם טיילור סוויפט לימדה את הערים המארחות מה זה "סופ״ש שמכניס כמו חודש", BTS עלולה לעשות את זה שוב, רק עם טעם אסייתי ועם מקל אור ביד במקום צמידי חברות.

במובן הזה, הזינוק של Hybe הוא פחות סיפור על מניה ויותר על העובדה שהופעות ענק הפכו למנוע שמסוגל להניע שווקים. יש מוזיקה, ויש מספרים. לכאורה מדובר באירוע בידורי, בפועל זה מוצר גלובלי עם שרשרת אספקה שלמה, מאצטדיון ועד דלפק הצ'ק אין. ואם סוויפט סיימה עם שני מיליארד דולר והוכיחה שזו יכולה להיות "כלכלת סיבוב הופעות" בפני עצמה, BTS נכנסת לשטח הזה בדיוק בזמן שבו העולם כבר מבין שהקרב האמיתי הוא לא על הפלייליסט, אלא על הארנק של מי שמוכן לטוס לקצה השני של העולם בשביל שלוש שעות של אושר.