במקום לטוס לחו"ל: הבילוי החדש שהפך לטרנד מוביל

אם הרגשתם לאחרונה שיציאה תמימה לסרט, לערב באולינג או לארוחה במסעדה דורשת מכם לתכנן תקציב מיוחד ולשבור תוכנית חיסכון, אתם ממש לא לבד. בעולם הכלכלה האמריקאי קוראים לתופעה הזו "Funflation" - עליית המחירים במחירי הבילויים והפנאי, שמרחיק את הצרכנים ממוקדי הבילוי החיצוניים.

על פי נתוני כרטיסי האשראי של מכון המחקר ב-Bank of America, הציבור החליט להסיט את התקציב שלו מחופשות יקרות מעבר לים בחזרה לתחביבים ביתיים. הצמיחה בהוצאה על תחביבים רשמה זינוק שנתי של כמעט שמונה אחוזים - קצב המהווה יותר מכפול מקצב הגידול במספר העסקאות הפיזיות. הפער הזה אינו מקרי, והוא מעיד ישירות על עליית המחיר הממוצע לתקציב הבילויים החודשי.

המנוע הכלכלי העיקרי מאחורי המעבר החד של הצרכנים מחופשות בחו"ל לתחביבים בתוך הבית נעוץ בהתייקרות הדרמטית של מחירי התחבורה. המתיחות הגיאופוליטית והסלמת המלחמה במזרח התיכון הזניקו את מחירי הדלק בלמעלה מפי שניים בתוך שנה בלבד, מה ששלח את מחירי כרטיסי הטיסה לזינוק של כרבע ממחירם המקורי.

וכשהענף התעופתי מתייקר בחדות, לצד התייקרות מתמשכת של כארבעה אחוזים במחירי ההסעדה ועלויות נוספות של אגרות כניסה לפארקים - הצרכנים חווים קשיים בשמירה על כוח הקנייה שלהם. בתגובה, הם מאזנים את התקציב המשפחתי על ידי ויתור על הטיסה והפניית המזומנים הפנויים לקניית ציוד יצירה, מחנאות ופנאי ביתי, שנתפסים כמפלט זול ונגיש יותר.

יושבים בבית ומעבירים זמן בסריגה

המילניאלים הבוגרים עומדים בראש טבלת ההוצאות הכספיות לתחביבים, אף שהם מחזיקים בזמן הפנוי המועט ביותר. העובדה שהם מוציאים פי שניים ויותר מצעירי דור ה-Z נובעת מתמיכה בתקציבי הפנאי של ילדיהם הקטנים, לצד רכישת ציוד מחנאות וספורט יקר.

לעומתם, צעירי דור ה-Z מגיבים למגבלות התקציב באמצעות אימוץ טרנד ה-"Grannycore", הכולל מעבר לתחביבים בעלי עלות שולית נמוכה כמו סריגה, תפירה, אפייה ומשחקי קופסה. עם זאת, הדור הצעיר אינו מוותר על מוצרים דיגיטליים: ההוצאה האישית שלהם על משחקי וידאו וגיימינג רשמה זינוק של חמישית בתוך שנה בלבד, מה שמבליט את נכונותם לשלם עבור מוצרי צריכה ביתיים מתמשכים.

התפתחות כלכלת הסלון משנה מקצה לקצה את מבנה המסחר הקמעונאי. נתוני הלשכה למפקד האוכלוסין בארה"ב מראים כי מגזר חנויות הספורט, התחביבים, כלי הנגינה והספרים רשם זינוק במכירות בקצב של כמעט כפול מקצב הצמיחה הכללי של המסחר הקמעונאי וההסעדה.

במקביל, כמעט 60 אחוזים מכלל הוצאות משקי הבית מבוצעות כיום ישירות דרך אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות, כאשר מנויי הסטרימינג הביתיים מופיעים בתיקי האשראי בשכיחות גבוהה בהרבה מרכישת כרטיסים למופעים ולקולנוע.

הנתונים המקומיים מראים כי התופעה הזו אינה פוסחת על הצרכן הישראלי, ואף מתעצמת על רקע המצב הביטחוני. גלי ביטולי הטיסות של החברות הזרות והזינוק החד במחירי הכרטיסים בנתב"ג הפכו את הנופש בחו"ל ליקר ומורכב מאי-פעם. נתוני חברות כרטיסי האשראי בישראל מראים כי במקביל לירידה ביציאות לחו"ל בתקופות המתיחות, נרשם זינוק בהוצאות על מוצרי פנאי, לוגיסטיקה לבית, ציוד גיימינג ומכשירי מטבח. כשהשמיים מתייקרים והיציאות החוצה מלוות באי-ודאות, המשפחה הישראלית מחשבת מסלול מחדש ומחליפה את הדיוטי פרי בהשקעה בבית וברווחה האישית.