בשנת 2002 התפוצצה פרשת המעילה בבנק למסחר, שתיזכר לעד בתור אחת מהפרשות הכלכליות החמורות שאירעו בתולדות מדינת ישראל אם לא החמורה מכולן. אתי אלון, פקידה בבנק למסחר, מעלה בלא פחות מ-254 מיליון שקלים מכספי לקוחות הבנק אותם העבירה במשך חמש שנים לאחיה, עופר מקסימוב, שהתמכר להימורים והסתבך עם גורמים עוינים בשוק האפור.

פרשת המעילה הביאה לקריסתו של הבנק למסחר זמן קצר לאחר מכן, ואלון ומקסימוב נשלחו למאסרים ממושכים. עם זאת, השפעותיה של הפרשה לא פסקו בכך ובשנים האחרונות התרחשו מספר שינויים משמעותיים במערכת הבנקאית כחלק מתהליך הפקת לקחים מהפרשה. אלו המרכזיים שבהם.

העובדים התבקשו לקחת יותר חופש

בסדרה "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון", אתי (חן אמסלם) שבה לעבודתה ימים ספורים בלבד לאחר חופשת הלידה שלה, וזאת כדי לטשטש את עקבות מעילת הענק שביצעה. לאורך שנות המעילה, אתי מיעטה לקחת חופש ולא אפשרה לקולגות שלה לטפל בלקוחותיה, וזה כאמור כדי להמשיך את מעשיה ללא הפרעה. לכן, אחת מהמסקנות אליהן הגיעה המערכת הבנקאית לאחר הפרשה הוא שיש להורות לעובדים הבנקים לקחת חופשות רציפות וזאת בכדי להקשות על טכניקות מסוימות לביצוע מעילות או כדי לסייע לגלות אותן.

חן אמסלם בתפקיד אתי אלון (צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון", קשת12)
חן אמסלם בתפקיד אתי אלון | צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון", קשת12

מאז התפוצצות הפרשה, נקבע כי על כל עובד לצאת לחופשה רציפה אחת לשנה הכוללת היעדרות רציפה של 6-10 ימים, בהתאם למידת הרגישות של התפקיד. בתקופת החופשה הרציפה, נאסר על העובדים להימצא בין כותלי הבנק. כמו כן, בתפקידים רגישים שבהם עשוי להתפתח קשר אישי עם לקוח, נדרש הבנק לערוך רוטציה בין בעלי התפקידים וזאת במטרה למנוע פעילות בניגוד עניינים.

הבנקים הקטנים נסגרו

קריסתו של הבנק למסחר בעקבות פרשת המעילה הייתה רק אבן אחת בשביל שבו נסגרו כל הבנקים הקטנים בישראל. בנק הספנות נרכש ומוזג בבנק הפועלים, הבנק העולמי ויתר על הרישיון שלו ובנק קונטיננטל נרכש על ידי בנק הפועלים והתמזג לתוכו. כך קרה גם במקרה של בנקים זעירים אחרים. תהליך מיזוג וסגירת הבנקים הקטנים נעשה בעידוד הפיקוח על הבנקים, לאחר שבבנק ישראל הגיעו למסקנה שבנקים אלו לא תורמים לתחרות במערכת, בעוד שפרופיל הסיכונים שלהם גבוה יחסית.

מעילת ענק. הבנק למסחר (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

תהליך זה אולי החל עוד לפני קריסתו של הבנק למסחר בעקבות המעילה, אבל פרשת אתי אלון האיצה אותו בכך שהמחישה את הסיכון הרב הכרוך בפעילותם של הבנקים הקטנים. כך, הבנק למסחר שקרס זמן קצר לאחר מעילת הענק, שירת 1,300 לקוחות בלבד. בגלל גודלם, הבנקים הקטנים לא הצליחו להצטייד ולתחזק את הטכנולוגיה והבקרה הנדרשת על מנת לשמור על מנהל תקין.

הלקוחות נדרשו להיות מעורבים יותר

במסגרת תהליך הפקת הלקחים מפרשת המעילה בבנק למסחר, הציע נגיד בנק ישראל לשקול מחדש מספר היבטים בפעילות הבנקים. בין היתר, הוצע לשפר את יכולתם של לקוחות הבנקים לפקח על חשבונותיהם באופן נפרד ובלתי תלוי בעובד המטפל בהם ותוך הגברת המודעות לכך שאם הם מאתרים אי התאמה כלשהי בחשבונותיהם, עליהם לפנות לגורם אחר ולא בהכרח לא לעובד המטפל בהם תמיד. בתור עובדת הבנק למסחר אתי אלון הייתה בקשר קרוב במיוחד עם לקוחותיה, ורבים מהם לא חשדו במניעיה. דבר זה אפשר לה למעול בכספי הבנק ולהעבירם לאחיה המהמר עופר מקסימוב במשך חמש שנים.

כספומט (צילום: sanjagrujic, Shutterstock)
לקוחת הבנקים נדרשו להיות ערים לשינויים שנערכים בחשבונם. אילוסטרציה | צילום: sanjagrujic, Shutterstock

הבנקים נדרשו לבקר את עצמם

עוד במסגרת תהליך הפקת הלקחים, הדגיש המפקח על הבנקים באותה תקופה, ד"ר יצחק טל, כי שום מערך פיקוח על הבנקים בעולם אינו יכול ואינו אמור להחליף את כל מערכות הניהול והבקרה הבסיסיות של הבנקים עצמם. כידוע, המעילה שביצעה אתי אלון הצליחה להתרחש מתחת לאפם של קברניטי הבנק למסחר, עד שהיא הסגירה את עצמה לידי המשטרה בשנת 2002.

עופר מקסימוב  (צילום: אבשלום שושני, פלאש/90 )
עופר מקסימוב ביום שחרורו מהמאסר | צילום: אבשלום שושני, פלאש/90

"לכל פיקוח על בנקים בעולם יהיה קשה עד בלתי אפשרי לאתר מעילה שנעלמה מעיני העובדים שעבדו בצמוד למועלת ומעיני מנהליה", נכתב אז בדו"ח שהופק בנושא.