הציבור הישראלי רגיל לעקוב בעניין אחר השערוריות הנלוות לבית המלוכה האנגלי, אך מתברר שבשנים האחרונות גם בית המלוכה היפני מנפק סקנדלים ודרמות קורעות לב לא פחות. את מרכז תשומת הלב התקשורתית ביפן תופסת בימים אלה הנסיכה מאקו, אחייניתו של קיסר יפן, אשר אביה הוא הראשון לכתר אחריו.
על אף היותה הבת הבכורה, הנסיכה מאקו אינה צפויה לרשת את אביה, מאחר שעל פי החוק היפני נשים עדיין אינן כשירות למלוכה, אך היא בהחלט יכלה להמשיך ליהנות ממנעמי השלטון והעושר הנלווים למעמדה כנסיכה, אלמלא נקלעה להסתבכות כלכלית שלא באשמתה.
לפני מספר שנים הנסיכה הכירה במסגרת לימודיה האקדמיים עלם חמודות מהפקולטה למשפטים בשם קומורו, הם התאהבו והחליטו להינשא. מאקו ידעה שנישואין לפשוט עם אינם אידאלים עבור נסיכה, אך כבר היו תקדימים לכך עוד לפניה, והאהבה חזקה מהכל. החוק היפני קובע, שבן מלוכה הנישא לפשוט עם, מאבד את תאריו המלכותיים, אך מקבל פיצוי בסך ארבעה מיליון ין יפני, שווה ערך לכ-1.3 מיליון דולר, לצורך התחלת החיים העצמאיים מחוץ לארמון. פיצוי זה משולם מכספי המדינה, קרי על חשבון משלם המסים.
התקשורת היפנית חפרה מעט בעברו של קומורו, וגילתה "שערוריה" כלכלית צהובה: אימו של קומורו מימנה את לימודי המשפטים שלו מכספים השייכים לבן זוגה דאז, ממנו נפרדה בינתיים. לאחר הפרידה בן הזוג דרש את החזר הכספים בטענה שזו הייתה הלוואה, ואילו האם טענה שהכספים ניתנו לה במתנה, ולכן היא אינה צריכה להחזירם.
ההתייחסות למחלוקת כספית שכיחה זאת מעט שונה ביפן על רקע קודי ההתנהגות המחמירים, ועל אף שקומורו הבטיח להחזיר את הכספים, היא הפכה לכתם כה גדול על שמו הטוב, עד כי הוא נאלץ לבטל את נישואין המתוכננים לנסיכה, ועבר ללמוד משפטים בניו יורק.
מאז חלפו ארבע שנים, הנסיכה שבורת הלב המתינה לו ביפן בנאמנות כל העת, והשבוע קומורו שב ליפן מהגלות הזמנית בארה"ב, עם תסרוקת זנב סוס חדשה (ושערורייתית) על ראשו, ושיר חדש בלב. הנישואין שוב חזרו לסדר היום, וצפויים להתרחש בעוד כשבועיים, אחריהם יעברו בני הזוג לחיות בארה"ב, בדומה לזוג חצי נסיכותי אחר מאנגליה. כדי להרגיע את דעת הקהל השלילית נגדם, הנסיכה החליטה לא רק לוותר על כתרה ותאריה, אלא גם על המענק הכספי הגבוה, המגיע לה כפיצוי על עזיבתה.
ומה יכולים ללמוד מהסיפור העצוב הזה אנו, פשוטי העם, שמתחתנים עם נסיכים/ות שבלב אך ללא כתר אמיתי על הראש? שבכל הנוגע להתחייבויות כלכליות, בהחלט לא מומלץ להשאיר קצוות פתוחים, היכולים להוות בסיס למאבקים משפטיים מיותרים בעתיד. לכן קבלת כספים מקרובי משפחה או מכרים קרובים צריכה להיות מלווה תמיד בהסכם, שיבהיר אם מדובר במתנה או הלוואה. זה לא חייב להיות הסכם ארוך או פורמלי, אפילו תכתובת במייל או בוואטסאפ יכולה לשמש כראיה לכוונת הצדדים.
בהעדר הסכמות ברורות בעת העברת הכספים, ההכרעה בשאלה אם ביחסים בין בני זוג מקבל הכסף נדרש להשיבם, אינה פשוטה כלל. המשפט הישראלי מעמיד חזקות משפטיות על פיהן, ברמת קרבה גבוהה בין הצדדים, ובמיוחד בפערי כוחות כלכליים גדולים לטובת הנותן, לגיטימי מצד מקבל הכסף לסבור, כי הוא קיבל מנותן הכסף מתנה ולא הלוואה, ולהסתמך על כך. את מהות היחסים ואת הפערים הכלכליים יהיה צורך להוכיח בהליך משפטי יקר, שגובה לא רק מחיר כלכלי אלא גם מחיר נפשי, ואת שניהם ניתן לחסוך בהתנהלות הסכמית נבונה מתוכננת מראש.
ליהיא כהן דמבינסקי, עורכת דין, שותפה במשרד מ.פירון ומנהלת תחום דיני משפחה
הכתבה עלתה בגלובס