בתוך 5 שנים, על פי הערכות שונות, תהפוך החברה השבדית לחברה ללא מזומן. הקרקע בהחלט בשלה לכך: אוטובוסים שבדיים לא מקבלים תשלום במזומן מזה שנים, לבתי עסק עומדת הזכות לסרב לשטרות ומטבעות, ואפילו רוכלי רחוב עברו זה מכבר לשיטת תשלום אלקטרונית (רבים מהם דיווחו על עלייה של 30% במכירות בעקבות המעבר). אפליקציית Swish, שבה משתמשים מחצית מהשבדים, מאפשרת העברה בנקאית מסמארטפון לסמארטפון בפעולה מהירה ופשוטה, ואפילו כנסיות משתמשות בה לגביית תרומות. על פי נתוני ריקסבנק, הבנק המרכזי בשבדיה, עסקאות מזומן היוו רק 2% מכמות הכסף שהחליף ידיים בעסקאות במדינה בשנת 2015. וכעת לנתון המדהים באמת - 900 מתוך 1600 סניפי הבנקים בשבדיה כלל לא מחזיקים מזומן, ולרבים מהם, בפרט בפרברים, כבר אין בנקטים.
שבדיה לא לבד. בשנים האחרונות ניכרת מגמה עולמית של ויתור על מזומן לטובת אמצעי שימוש אלקטרוניים, ורק לאחרונה פורסם שהמהדורה החדשה של משחק הלוח הפופולארי "מונופול" החליפה את שטרות הכסף לטובת מערכת אלקטרונית שמאפשרת לבצע תשלומים באמצעות סורק.
עוד ב-mako כסף:
- הפחד מהפנסיה עולה לכם הרבה כסף
- איך להתנהל נכון כלכלית מגיל 20 ועד גיל 60
- ההבדל בין המתים מתגלה בחשבון הבנק
ההשלכות המידיות של חברה ללא מזומן אטרקטיביות ביותר - באין מרשרשין, עבריינים יאבדו את התמריץ לשדוד עוברי אורח ובתי עסק; שיעור ההון השחור יצטמצם למינימום; ושיעור גביית המיסים יגדל בהתאם. גם בהיבטים של נוחות משתמש מדובר בבשורה של ממש - לא נצטרך להסתובב עם ארנקים כבדים ממטבעות, אף אחד לא ירמה אותנו בעודף, והטיולים התכופים לבנקט יהפכו מיותרים. אז למה לא להיפטר מהמזומן? ומה הסיכוי שמישהו יתקע סיכה בבועה האוטופית של שבדיה?
המזומן עוד כאן
על פי נתוני בנק ישראל, בשנים האחרונות ישנה מגמת גידול בשימוש באמצעי התשלום האלקטרוניים, לעומת השימוש באמצעי התשלום מבוססי הנייר (מזומן וצ'קים). בבחינת כמויות התנועות, בולטת העלייה בשימוש במערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת) – 22% בשנה, לאור מספר מהלכים שהבנק הוביל לאחרונה, ביניהם הפחתת עמלת הפעולה באופן דרמטי. כרטיסי החיוב רשמו בשנה שעברה גידול מרשים של 9%, וגם בתחום החיובים והזיכויים הישירים במס"ב (מרכז סליקה בנקאי) ישנה מגמת עלייה. באמצעים מבוססי הנייר, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2% בצ'קים. הנתונים, חשוב להדגיש, אינם סופיים.
המגמה הזו אינה מקרית ומשקפת מערכת אינטרסים מוטית מעבר לאמצעים אלקטרוניים: בספטמבר 2013 הוקמה ועדת לוקר בראשות הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, במטרה לבחון את צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי. מסקנותיה של הוועדה, שפורסמו ביולי 2014, אושרו על ידי הממשלה שלושה חודשים לאחר מכן. הוועדה המליצה על הגבלת השימוש במזומן לסכום מקסימלי של 10,000 שקלים, ובטווח הרחוק - 5,000 שקלים בלבד, כשהפרת האיסור תיחשב לעבירה פלילית, וקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים באמצעות תמריצים שונים ושאר מהלכים רגולטוריים.
לדברי עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חשבות, מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, לבנק אין נתונים על היקף השימוש בביצוע תשלומים כי אין תיעוד עסקאות. "גם בעולם", אומרת מנדלסון, "הנתונים האלה נאספים בסקרים - זה לוקח שנים ועד שמפרסמים אותם, הנתונים כבר משתנים". הגידול בשימוש באמצעי התשלום האלקטרוניים, לדבריה, רק הולך ומתעצם: "אנחנו ממש בעיצומה של המהפכה, צריך להבין שמדובר בתשתיות שלוקח שנים לפתח אותן ולכן השינוי נצפה ברזולוציה של שנים". יחד עם זאת, היא מבהירה, המזומן לא הולך לשום מקום בקרוב - "בנק ישראל עובד גם על אבטחת המזומן הקיים, כי הוא עוד כאן והוא עוד יהיה כאן".
זה לא בהכרח דבר רע. מעבר להתנהלות במזומן בלבד הפך לבחירה שכיחה עבור אלה שמבקשים לשלוט טוב יותר בהוצאותיהם (ע"ע "כך גזרתי את כרטיס האשראי ויצאתי לחופשי"), וישנן אוכלוסיות בלתי מבוטלות - קשישים ואנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, למשל - שעבורן אין אלטרנטיבה למזומן. גם היבט הפרטיות מעורר דאגה - איך ייראו חיינו בעולם שבו כלל המידע על העסקאות שביצענו זמין לבנקים ולחברות האשראי? במאמר דעה שפורסם בניו יורק טיימס בסוף 2013 ציינה שרה מיקלג'ון שמיליוני אמריקאים אינם מהווים חלק מהמערכת הכלכלית המיינסטרימית בארה"ב מטעמים אלה בדיוק.
"אני חושב שחברה ללא מזומן זה רעיון מצוין, אם הייתה ניתנת לנו ההבטחה שמאגרי המידע והיסטורית העסקאות של האנשים היו נשארים חסויים", אומר גיל אסייג, בוגר יחידת 8200 שעוסק בפיננסים. "כיוון שלעולם לא תינתן לנו כזו הבטחה, אז זה לא כזה רעיון טוב. מאז שהאינטרנט תפס תאוצה, ובטח מאז עידן הסמארטפון, אנשים נמצאים במעקב ברמה אבסורדית. זה מאפשר לסוכנויות ביון להילחם בארגוני טרור, ואז כשהאינפורמציה כבר קיימת ויש פשע או רצח לא מפורש אז אומרים יאללה בואו נבדוק אולי יש במאגרים אינפורמציה, אחר כך נפתחת הדלת לפשעים קשים, ואז לפשעים קלים, ופתאום מי שאומר מילה לא טובה על המשטרה בפייסבוק נעצר. זה מדרון חלקלק ולדעתי הגבול כבר נחצה.
"ב-NSA נעשים דברים לא חוקתיים, לא סתם מחשיבים את אדוארד סנודן לגיבור. אם יש משהו שגורמי הכוח הגדולים בעדו אז האזרח הקטן צריך להיות כמעט באופן אוטומטי להיות נגדו, זו אקסיומה שנכונה כמעט לכל סיטואציה. אז הם יגידו לך הלבנות הון, העלמות מס, אבל כמובן שהאינטרס שלהם הוא ברור, הבנקים מתים להחיל ריבית שלילית, אבל ברגע שהם יעשו את זה כולם ימשכו את הכסף מהחשבונות שלהם והבנקים יקרסו, אז מה עושים? איך ניקח לאנשים את האופציה היחידה שנשארה להם? נפחיד אותם עם הלבנות הון, וברגע שהם ישימו את כל הכסף שלהם בבנקים, אז אפשר יהיה להחיל ריבית שלילית".
עורך הדין ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ. פירון ושות', מזהיר מפני עולם ללא מזומן, שבו נעלמת הזכות להישכח. כלומר, הזכות שלנו כבני אדם לא להיות מתועדים ללא הסכמה, ולא לחיות תחת מעקב. "המחיר שנשלם על המלחמה בהון השחור, בסמים ובטרור, הוא שניתן יהיה לדעת כל הוצאה שהוצאנו וכל תשלום ששילמנו", הוא אומר. "מה תעשה המדינה במידע הרגיש הזה? מה יעשו במידע הזה גורמים מסחריים, מבנקים ועד חברות אשראי? אבל חמור מכל - מה יקרה אם המידע הזה ייפול לידיים לא נכונות של גורמים פליליים? היום כבר ברור שאין מאגר מידע שאי אפשר לפרוץ אליו. האם במחיר של מאבק בהון השחור אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו מדינה וחברות פרטיות יכולות לדעת בלחיצת כפתור בדיוק כמה כסף אנחנו מוציאים ועל מה?".
עולם ללא מגע
על פי עודד סלומי, מנכ"ל ויזה אירופה בישראל, אחוז השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים בישראל עומד על 40-42%, "וברגע שחוצים את ה- 40% נכנסים לקטגוריה של מדינה מפותחת". 60% התשלומים הנותרים, בחלקם הגדול, מכונים בעגה הפנימית "Not Cardable" - חיובי משכנתא, תשלום למטפלת וכו'. על פי פרסומים שונים, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בישראל בשנת 2015 היה 260 מיליארד שקל, ולדברי סלומי, אמנם כיום החלק הארי מתוך היקף הרכישות הוא "גיהוצים" בכרטיסי חיוב שונים, אך בשנים הקרובות צפויה התחזקות משמעותית של אמצעי תשלום מתקדמים יותר.
הראשון שבהם, אומר סלומי, הוא ארנק אלקטרוני, "תשתית שמאפשרת לך להזין את פרטי כרטיס האשראי שלך פעם אחת בלבד ושומרת אותם כך שתוכלי להשתמש בהם ברכישות עתידיות. 'פנגו' ו'גט טקסי' הן ארנקים אלקטרוניים מהמוצלחים שיש. אלה שירותים מאוד מתקדמים ומאוד מפותחים בארץ, וכשמשתמשים בהם לא חושבים שמדובר בארנק דיגיטלי מרוב שזה הפך להיות מובן מאליו, אבל זה מה שזה - אפליקציה שבה מספר הכרטיס שמור בענן באופן מוצפן. זו דוגמה נהדרת לשירות שמחליף מזומן - כי פעם לא יכולנו לשלם במוניות בלי מזומן וכדי לחנות היינו קונים כרטיס חניה במכולת".
"הדבר הבא באבולוציה של כרטיסי האשראי הוא טכנולוגיית הקירוב NFC, 'תקשורת טווח אפס'. כרטיסי האשראי התחילו עם פס מגנטי, המשיכו עם שבב, ואחר כך נכנסה לתמונה גם אנטנה סמויה שצמודה לשבב ומאפשרת לשלם באמצעות קירוב כרטיס האשראי פיזית למסוף. השלב הבא הוא סמארטפונים עם שבב ואנטנה - הסמסונג גלקסי S7 למשל כבר מגיע עם זה - שיאפשרו תשלום באמצעות הנייד.
"כיום יש כבר כרטיסים שעובדים כך, מדבקות על הטלפון שעובדות כך וטלפונים שעובדים כך, כולם קיימים בישראל אבל כמעט ולא משתמשים בהם. למה? הדברים האלה התחילו בסקאלות קטנות, כשכלל האצבע אומר שברגע ש- 30% מכלל כרטיסי האשראי והמסופים בשוק יהיו contactless enabled, השוק יעשה את המעבר. נכון להיום, גם הרגולציה בישראל כבר מחייבת לעבור לכרטיס חכם והנחת העבודה שלנו היא שבשנה הבאה כולנו כבר נהיה שם, כי אמנם הצרכן הישראלי אינו מודע לכך אבל כבר כיום הרבה כרטיסי אשראי שמונפקים הם contactless enabled. ברגע שגם למעלה מ- 30% מהמסופים יהיו שם, אז יהיה מקום לחנך יותר את השוק, ואז חלק גדול מהסמארטפונים יוכלו לשמש גם ככרטיסי אשראי".
השמיים הם הגבול. גם הפרטיות
החידושים הטכנולוגיים בתחום אמצעי התשלום האלקטרוניים, כך נראה, יהפכו את חיינו לנוחים מאוד, ובאותה נשימה, יסתמו את הגולל סופית על הפרטיות שלנו. "הקמנו מרכז חדשנות", מספר סלומי, "ואנחנו מחפשים סטארטאפים בישראל שיכולים להתאים לפעילות שלנו. ישראל מצטיינת בסייבר, ואנחנו מתמקדים באותנטיקציה, אימות לקוח. העתיד בתחום הזה הוא זיהוי ביומטרי - אם באמצעות סריקת קול, טביעת אצבע, גלי אולטרה סאונד בטלפון שלך. אם ניקח עוד צעד אחד קדימה אפשר לדבר על אימות התנהגותי (Behavioural Authentication) - זה קצת מפחיד אולי, אבל כשמתרגלים זה נוח ויעיל. איך זה עובד? בשימוש שלי בסמארטפון אני מבקר באתרים מסוימים, זז במהירות מסוימת, לוחץ על המקשים בעוצמה מסוימת, משתמש בביטויים מסוימים, וכשעוקבים אחרי כל הדברים האלה, בבואי להזדהות, יודעים לזהות אם זה אני או לא. זה קיים גם במחשב שבו בוחנים ומודדים דברים אחרים".
לא מדובר בחדירה לפרטיות?
"ישנו איזון בין הגנת פרטיות לנוחות והקלה על לקוח בבואו לשלם. הרגולציה דורשת מאיתנו שלא לעשות דברים כאלה ללא רשות הלקוח. ש לנו גם גישה עקרונית בוויזה להשתמש בנתונים פרטיים רק כדי לתת ערך מוסף שהלקוח מוכן לוותר על פרטיות עבורו. בהרצאות שלי אני הרבה פעמים שואל את הקהל: 'למי מכם יש ג'ימייל? יאהו מייל? הוטמייל?' ואז כולם מרימים ידיים, ואני אומר להם: 'כולכם מוותרים על פרטיות כדי לקבל שירותי דואר'. בוויזה אנו מחפשים את השירותים שעבורם הלקוח רוצה לוותר על פרטיותו, מכיוון שהוא מקבל ערך מוסף שלא יוכל לקבל בדרך אחרת".
אתה יכול לדמיין עולם ללא מזומן?
"כן, אני בפירוש יכול לדמיין עולם כזה, העולם שלי הוא כמעט כזה. אבל אני חושב שהמזומנים לא ייעלמו בזמן הקרוב. החסם הוא בעיקר הון שחור, העלמות מס. זה נושא קשה ואנחנו רואים ממשלות מתמרצות אמצעים אלקטרוניים כדי להגביר את גביית המס. בסופו של דבר, אם נעשה תחזית ל- 20-30 שנה הקרובות, אז ההתנהלות המחשובית עשויה לפתור לנו את התלות במזומן. לדוגמה: אם אני אסע ברכב שלי וארצה לתדלק, אז הרכב שלי יבדוק איפה יש תחנות דלק באזור ובאיזו מהן אני אקבל את התעריף המשתלם ביותר לליטר דלק, וכשאגיע לתחנה אני לא אצטרך לצאת מהרכב כדי לשלם. יש סטארט אפ ישראלי שמיפה את כל חלקי הגוף ולפי המיפוי הוא יודע למצוא את הביגוד שהכי מתאים לך. ברגע שמגיעים לשם, כל היתר נעשה פתיר טכנולוגית".
>> אתם לא באמת צריכים את כל הדברים האלה בארנק
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il