העולם משתגע. בארצות הברית משתוללות שריפות ענק, אירופה שוקעת תחת מפלי השיטפונות וביפן הורגשה רעידת אדמה בפוקושימה, בדיוק אותו המקום בו רעידת אדמה וגלי צונאמי עשו שמות קודם לכן. כדור הארץ כמו שזה נראה, מניף בפנינו כרטיס אדום. למרות זאת תושבי הכדור מסרבים להקשיב. לא ברור עד כמה יכולים בני האדם לתקן את הנזק שכבר נעשה או לפחות לצמצם אותו.
בקרב המדענים יש הטוענים שעדיין לא מאוחר לתקן את הנזקים שגורמים בני האדם. לא משנה מה נעשה, לטבע חוקים משלו. אנחנו רק צריכים להיות מוכנים לכך עד כמה שניתן. השאלה עד כמה אנחנו בישראל מוכנים לאירוע הגדול הבא, כמו שזה נראה יש בישראל לא מעט נקודות תורפה.
ישראל היא מדינה מוכת טרור ומלחמות. בשכונה הים תיכונית שלנו הצד הביטחוני שואב את רוב המשאבים. למזלנו, כסוג של נס משמיים כמעט ולא נראו פה אסונות טבע קטסטרופליים כמו אלה שאנחנו רואים ברחבי העולם. וזה לא שאין פה את הפוטנציאל. לפחות על פי הממוצע, רעידת אדמה בעוצמה גבוה יכולה לקרות גם היום.
עליית פני הים: חיפה תל אביב ואשדוד מתחת לפני הים
בשנים האחרונות שמענו על לא מעט גלי צונאמי קטלניים ברחבי העולם, המוכר שבהם התרחב ב-2004 בתאילנד, אינדונזיה והודו וגבה את חייהם של כמעט 300 אלף בני אדם. אומנם רוב גלי הצונאמי הקטלניים שהיו בארבעים השנים האחרונות שטפו את חופי מדינות אסיה, אבל הנה נתון מאוד מפתיע: רבע מכלל גלי הצונאמי הידועים בעולם התרחשו בחופי הים התיכון שנחשב לאחד מהאזורים הרגישים בתחום הזה. למעשה, בישראל מתקבלות בכל שלושה חודשים בממוצע התראות על צונאמי אפשרי. לרוב אחרי רעידות אדמה משמעותיות באזור קפריסין.
הצונאמי הקטלני האחרון שהתרחש בים התיכון אירע בשנת 1956, אז גובה הגלים הגיע לכ-20 מטרים. על פי מחקר שנעשה במאטי, מאגר מידע לחקר אסונות בישראל, שבאוניברסיטת חיפה, קיים סיכוי סביר שעד ששנת 2070 גל צונאמי משמעותי יפגע בחופי ישראל. במקרה שגל כזה יגיע, הערכה היא שעיקר הנזק יורגש בתחנות הכוח, תחנות ההתפלה, נמלים וכל מי שגר באזורים האלה בדגש על הגבוה הנמוך. עיקר הנזק יהיה כלכלי כאשר הצפי מדבר על עשרות מיליארדי דולרים כולל מקרים של אלפי משפחות שיאבדו את בתיהם או שיספגו נזק כבד.
בשנת 2017 רח"ל (רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון) החלה לתכנן מאזורי החוף מסלולי מילוט מפני צונאמי למקומות בטוחים. ובנוסף הם הציבו שלטי אזהרה מפני צונאמי בחופי הרחצה של תל אביב, תחנת הכוח רוטנברג, אשדוד ואשקלון.
מה שבאמת צריך להדאיג את תושבי ישראל הגרים בערי החוף היא עליית מפלס הים הנובעת מההתחממות הכלל עולמית. על פי "המארג", ארגון המאגד חוקרים ישראלים (ענת צמל, אביעד שיינין, הילה סגרה, הראל דן) בשיתוף עם NCEAS, שעוקבים אחר מדד בריאות הים העולמי, "עלייה של מטר אחד במפלס פני הים בישראל, צפויה לגרום לנסיגה משמעותית של קו החוף מזרחה ולכך עלולות להיות השלכות כבדות גם על המצוק החופי. בחופים חוליים תגרום עליית המפלס להצפה של רצועת חוף ברוחב של 50-100 מ' ובחופים סלעיים מעט פחות".
פה יש לציין כי מעטים מאוד החופים החוליים בארץ שרוחבם יותר ממאה מטר. בנוסף לזה הם מציינים כי "עליית המפלס צפויה גם להאיץ משמעותית, ולשלש למעשה, את קצב את נסיגת המצוק החופי בישראל מקצב נוכחי של כ-20 ס"מ לשנה עד לקצב של כ 60 ס"מ לשנה".
כדי לכמת את הנזק הכלכלי ערך החוקר נחום יהושוע עבור "המארג" אמדן לאבדן שטחי חוף כתוצאה מעליית מפלס פני הים במטר אחד. "הנזק הכלכלי של אבדן שטחי החוף כמוצר ציבורי (רצועת חוף פתוחה) נאמד בכ-7מיליארד שקלים".
הסכום הזה לא מתייחס לנזקים ישירים ועקיפים לתשתיות ומבנים. עוד מציינים שם כי החלק המרכזי של רצועת החוף של ישראל יעלם ויוותרו מעט מאוד חופים ראויים לרחצה. עלייה של שני מטרים כבר תביא לכך ששכונות שלמות בערי החוף יהיו מתחת לפני הים. הערכת החוקרים היא שעד סוף המאה ה-21 מפלס פני הים בישראל יעלה במטר אחד. מחקרים מחמירים יותר מדברים על עלייה של שלושה מטרים.
מערכת גשם חריגה: סכנת ההצפות
בשנים האחרונות מדינת ישראל הרגישה כמה מערכות חורף חריגות. דומה כי משפטים כמו "מערכות הניקוז לא נועדו לספוג כמויות גשם נדירות", הפכו שחוקות. נראה שכל פעם אנחנו מופתעים מחדש, רק שזה לא אמור להיות כך. בשנת 2013 הוכן בפעם הראשונה בישראל דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה שהתריע עד כמה שינויי האקלים עלולים לפגוע ביותר מחמישה מיליון ישראלים בשל עליית מפלס פני הים והצפות נחלים בלבד.
על פי הדו"ח תושבי תל אביב, חיפה, בת ים ורשויות נוספות השוכנות לאורך החוף נמצאות בסכנה ישירה מעליית מפלס הים. כאשר 2.5 מיליון ישראלים נמצאים במה שהוגדר כרמת סיכון גבוה. כאשר משלבים בזה גם את הצפת הנחלים בישראל בשל עליית מפלס פני הים ומערכות גשם קיצוניות, עוד כ-2.8 מיליון ישראלים נכנסים למה שהוגדר כסיכון גבוה.
דוח של המשרד להגנת הסביבה המליץ להקים מחסומים לעצירת שטפונות ולהגדיל את קוטר צינורות הניקוד בישראל. למרבה ההפתעה, דבר מזה לא התקיים
הדוח המליץ להקים מחסומים לעצירת שיטפונות בעקבות סופות סופה ולהגדיל את הקוטר צנרות הניקוז בישראל כדי להגדיל את יכולת הספיקה. עוד הומלץ לרווח את שטחי הבנייה שפוגעים ביכולת של האדמה לספוג מי גשמים. בוודאי תופתעו לגלות שכלום מזה לא נעשה. היחידים שפעלו בנושא הם עיריית נתניה ועוד כמה תקציבים קטנים שהושקעו על ידי המדינה במקומות ספורדיים, אולם לא משהו בעל משמעות רצינית. על פי הדו"ח, על כל דולר שהמדינה תשקיע בהיערכות להצפות, ייחסכו 8 דולר בשיקום הנזקים ופיצויים לנפגעים.
אגב, מי שהיה השר להגנת הסביבה במועד פרסום הדו"ח, ח"כ עמיר פרץ, הורה אז לכנס ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ונציגים בכירים מ-16 משרדי הממשלה הרלוונטיים כמו למשל הביטחון, שיכון ובינוי, משרד הבריאות ועוד כדי שיכינו תכנית עבודה מסודרת ויחלפו לפעול להתמודדות עם שינויי האקלים והמלצות הדו"ח. יקבעו דרכים להיערך לשינויי האקלים ועליית הטמפרטורות והמפלס. רוצים לנחש מה קרה עם זה?
סכנת רעידת אדמה בישראל: כלל הישובים בסכנה
הפעם האחרונה שרעידת אדמה קשה פגעה בישראל הייתה ב-22 בפברואר 1927. מדובר ברעידה בעוצמה של 6.2 ריכטר שפגעה קשה בירושלים, יריחו, רמלה וטבריה. הנזקים היו כבדים, הירדן נחסם, גשר אלנבי התמוטט וכ-500 בני אדם איבדו את חייהם.
בכל עשור לערך הייתה בישראל רעידת אדמה, בעקר באגן ים המלח, המשמעותית ביותר הייתה ב-1995, גם כן בעוצמה של 6.2 ריכטר, ונגרם נזק למאות בתים כמו גם לבתי מלון. על פי המכון הגיאולוגי בישראל נכון לכתיבת שורות אלה, במהלך שנת 2021 הורגשו בישראל 31 רעידות אדמה שכולן היו בעוצמה נמוכה. לציין כי הנתון מתייחס לרעידות אדמה שמקורן בישראל והיו לא מעט שהורגשו פה ומקורן באזור קפריסין. אולם על פי הממוצע רעידת אדמה עוצמתית זה רק עניין של זמן, ההסברות מדבר על שני העשורים הקרובים.
ומי נמצא בסיכון? אם במקרה של עליית פני הים והצפות עיקר הסיכון נמצא בערי החוף ובקרב הגרים באזורים הנמוכים, הרי שפה כמעט כל תושבי ישראל נמצאים בטווח הסכנה.
מקורן של רוב רעידות האדמה בישראל נמצא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי, המשמש גבול בין שני לוחות טקטוניים של כדור הארץ. בגבולות הלוחות מצטברת אנרגיה, ותזוזה גורמת לשחרורה הפתאומי ולהלן רעידת אדמה. לציין שרוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בשטחה של ישראל נגרמו בשל התנועות של השבר הזה, בעוצמה שנעה של 6.2 עד 6.6 ריכטר. כלומר רדיוס השפעה של מעט פחות ממאה קילומטרים מה שמכניס למעגל את רוב תושבי המדינה. הערכת המומחים היא שהרעידה הגדולה הבאה תעמוד על עוצמה של כ-7.5 בסולם ריכטר.
על פי אומדנים במקרה של רעידה חזקה מהשבר הסורי-אפריקאי, מניין ההרוגים בישראל יגיע ל-15,000
וזה המקום לגלות שבישראל יש עוד שבר פחות מפורסם מהסורי-אפריקאי, וזה שבר יגור הנמצא מדרום לעיר חיפה. גם פה מדובר בשבר פעיל אם כי הרעידות שתועדו ומתועדות ממנו הרבה פחות עוצמתיות. אולם הקרבה של השבר לערים גדולות כמו חיפה והקריות הופכת את האירוע העתידי למסוכן. בטח כאשר מוסיפים למשוואה את אזורי התעשייה והמפעלים כמו בתי הזיקוק, תחנות כוח וגם תעשיות ביטחוניות.
על פי אומדנים של ועדות ממשלתיות אשר הוקמו לאורך השנים, במקרה של רעידה חזקה מהשבר הסורי-אפריקאי, מניין ההרוגים בישראל יגיע ל-15,000 ופה מדובר באומדנים האופטימיים. במקרה של רעידת אדמה שמקורה בשבר יגור האומדנים עומדים על חצי מזה. עוד מעריכים בישראל כי במקרה של רעידות אדמה בעוצמה הזו, היקף הנזק יעמוד על סכום שנע בין 50 ל-100 מיליארד דולר. רעידת אדמה, רק נציין, אי אפשר לחזות באמת.
החום שיביא איתו מחלות
חודש ספטמבר 2020 היה על פי השרות המטאורולוגי החודש החם ביותר בהיסטוריה המתועדת של ירושלים. מדובר ברצף שרבי חסר תקדים שהגיע לשיא של 42.7 מעלות. ודאי אינה מפתיעה את מי שחווה את גל החום שעטף את העיר. אולם מה שבאמת מדאיג את המדענים, זה לא גובה המעלות כי אם משך גלי החום. אלה הופכים ממושכים ביותר בישראל כמו בלא מעט מקומות בעולם.
לצד ההשפעה הישירה על אוכלוסיות בסיכון, ילדים, קשישים ובעלי רקע בריאותי קשה, התופעה גורמת לסכנות נוספות. דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מתריע מפני גלי חום קשים שיפקדו את ישראל כבר בשנים מהשנים הקרובות. על פי אותו הדו"ח, עליית הטמפרטורות תביא להגעתם של מינים פולשים. בעיקר מזיקים, כגון יתושים, שעלולים לגרום להתפרצות מלריה ומחלות מעיים. למרות הסכנה, בישראל לא קיים גוף שיודע לנטר את מצב התחלואה כתוצאה מגלי חום גם לא מוות בחלוקה על פי ערים וישובים.
לסיכום נציין שלכל האירועים האלה יש כמובן השפעה אזורית אסטרטגית. "צירוף האתגרים הנ"ל מעצים את פוטנציאל ההשפעות הגיאו-אסטרטגיות ומחליש את יכולת ההתמודדות של מרבית המדינות באזור. לכל אלה צפויה להיות השפעה ישירה ועקיפה על הביטחון הלאומי של ישראל, כשבצד השלילה גדל הפוטנציאל לזליגת איומים ולהיווצרות חיכוכים, ובצד החיוב – גדל התמריץ לשת"פ", כך על פי הדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה.