טופסי טוטו (צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר)
טופסי טוטו | צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר
טופס ווינר (צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר)
טופס ווינר | צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר
נועם קליביצקי (צילום: דה מרקר)
נועם קליביצקי | צילום: דה מרקר
5-6 מיליארד שקל בשנה מתגלגלים בהימורי ספורט בלתי־ח (צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר)
5-6 מיליארד שקל בשנה מתגלגלים בהימורי ספורט בלתי־חוקיים | צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד (צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר)
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד | צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר

"זאת חברת הימורים ממשלתית"

על דבר אחד כמעט כולם מסכימים: קרנה של המועצה ירדה מאז ינואר 2019. בכיר במשרד התרבות והספורט מגדיר זאת כך: "המועצה נהפכה לחברת הימורים ממשלתית. זה מעלה את השאלה למה משרד התרבות עדיין אחראי עליה".

למרות היותה חברת הימורים ממשלתית, המועצה עדיין מעסיקה שני משרדי פרסום גדולים (יהושע וסמסונוב־גלינקור, הראשון לפרסומות רגילות והשני לפרסומות תדמית) ומשרד יועץ תקשורת חיצוני גדול — בן חורין אלכסנדרוביץ'. לדברי בכיר לשעבר בעולם הספורט שעבד עם המועצה, "עולה כאן שאלה מהותית: אם ביטלתם את כל התפקידים הציבוריים של המועצה, וכעת היא בסך הכל חברת הימורים ממשלתית, האם זה הדבר הכי יעיל? עד לא מזמן, זה היה הגוף שחילק את הכסף לספורט, היה לו תפקיד ברור ולכן טוב שהיה בידיים של המדינה. עכשיו, אחרי הרפורמה, אין לזה הצדקה. הבעיה היא שלכל הגופים מסביב — משרד האוצר, משרד התרבות — אין באמת אינטרס לשנות את זה. אחרי הכל, מבחינת משרד התרבות זה עוד מקום שהוא שולט בו. המועצה ממשיכה להתנהל, ויש שם שכבה שלמה של מנהלים שנהנית מהמצב".

אותו בכיר מתכוון למשכורות הגבוהות של המנהלים. מי שמכיר את המועצה, ובמיוחד אנשי האוצר, תמה על כך שבארגון יש שבעה סמנכ"לים ו–12 מנהלי אגפים, מתוך כ–150 עובדים בלבד (141 תקנים).

"כמי שמכיר את הארגון, אני יכול להגיד לך שלא צריך כל כך הרבה סמנכ"לים, המטה שם מנופח מדי", אומר הבכיר לשעבר בעולם הספורט. "זאת עוד דוגמה לחולי מוכר במגזר הציבורי: ככל שהגוף פחות משמעותי לחיי האזרחים ורחוק מהעין הציבורית, ככה יותר קל לבכיריו לשלוט בו כאילו הוא שלהם".

דו"ח הממונה על השכר באוצר שפורסם ב–2017 ממחיש שמי שהצליח לקבל משרה בכירה במועצה זכה בגדול. לפי הדו"ח, השכר הממוצע של העובדים ב–2017 היה 20 אלף שקל בחודש (שכר ברוטו ממוצע כולל תוספות). שכר הברוטו הממוצע לבכירים גבוה מאוד. ב–2017 שכר הברוטו הממוצע של המנכ"ל לשעבר, איציק לארי, היה 65 אלף שקל בחודש. לשם השוואה, לארי עזב את הטוטו בפברואר 2018 לטובת תפקיד מנכ"ל עיריית ירושלים — שם הוא מרוויח כ–49 אלף שקל בלבד, אף שכמנכ"ל העירייה אחראי על אלפי עובדים באופרציה מסובכת.

כאמור, במועצה יש שבעה סמנכ"לים. השכר ברוטו הממוצע נע בין 47 אלף שקל ל–60 אלף שקל, וסמנכ"ל טכנולוגיות המידע מרוויח את השכר הגבוה ביותר. סמנכ"ל משאבי אנוש, האחראי על 150 עובדים בלבד, מקבל שכר ברוטו ממוצע של 47 אלף שקל בחודש. מנהל אגף הסוסים הרוויח כ–36 אלף שקל בחודש. במועצה יש שני עוזרי מנכ"ל: אחד מרוויח 28 אלף שקל בחודש, והשני 22 אלף שקל בחודש.

הסיבה למשכורות הגבוהות של בכירי המועצה היא שינוי סיווג שנעשה ב–2014: משרד האוצר אישר למועצה להיות תאגיד בסיווג 8, בין היתר בשל מחזורי המכירות הגבוהים. לסיווג הזה יש משמעות מבחינת המשכורות של המנהלים הבכירים, אף שבמקרה של המועצה, המחזור העצום אינו נובע מהמצאה חדשנית של החברה אלא מפעילות הימורים.

"אין הצדקה לכך שהטוטו יהיה בסיווג 8", אומר בכיר באוצר. "אבל יש גבול לכמה מלחמות המשרד יכול לנהל. מבחינתי, הטוטו יכול להיות גם בסיווג 4 או 5". בכיר במשרד התרבות אומר: "לא הכרתי את הנתונים האלה. הדבר באמת מצריך בדיקה". לדברי מקורב לאוצר הבקי בדברים, ייתכן שבעקבות הרפורמה תיערך בחינה מחודשת בנוגע לסיווג של המועצה.

בינתיים, המשכורות הגבוהות ממשיכות לזרום גם בזמן שיש קצת פחות עבודה במועצה, בעקבות הרפורמה. לדוגמה, קרן המתקנים שלה עברה לאחריות משרד התרבות והספורט, אך מספר העובדים לא צומצם בהתאם. במועצה יש לפחות שלושה עובדים הקשורים לקרן המתקנים, ולכאורה הם היו יכולים לעבור למשרד התרבות הספורט ולעשות את אותה העבודה, אך זה לא קרה, אף שהמשרד היה מעוניין לגייס אותם. מקורות באוצר שעמם שוחחנו מעריכים שבמועצה ביקשו להכשיל את המהלך. "חשבנו שיש כאן זיכרון ארגוני שאי אפשר לוותר עליו", אומר בכיר במשרד התרבות, "קיבלנו אישור מהמדינה לקלוט שלושה־ארבעה עובדים בהליך מיוחד, אבל הם לא רצו להגיע בגלל השכר". מקור באוצר מוסיף: "המועצה נתנה לעובדים האלה כל מיני תוספות ושדרוגים, כדי שלא יעזבו למשרד הספורט, אף על פי שלא היה להם תפקיד מוגדר. המועצה היתה נגד הרפורמה, ולכן לא רצתה שהעובדים יעזבו". במועצה מכחישים בתוקף את הטענה ואומרים: "להפך, השכר שהוצע במשרד הספורט היה גבוה יותר לעובדים מסוימים, אבל הם בחרו להישאר במועצה בגלל שיקולים אישיים".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד (צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר)
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד | צילום: תומר אפלבאום, דה מרקר

בפברואר 2018 הוקם במועצה ועד עובדים, במסגרת ההסתדרות, על רקע הרפורמה וחששם של העובדים שתחול הרעה בתנאי העבודה שלהם. בימים אלה מתקיימים מגעים בין המועצה לאוצר בנוגע להסכם קיבוצי לעובדים. מבחינת האוצר, אחת מאבני הנגף של ההסכם היא הרצון לשמר את המשכורות הבכירות, גם של הבכירים. ראש הוועד הוא ליאור מחלב, שהיה חשב ומנהל באגף המתקנים, וכעת, לאחר שפעילות המתקנים הוסרה, הוא חשב ומשנה לסמנכ"ל הכספים.

"נתנו שכר גבוה, כי התייחסנו למועצה כאל חברה פרטית שצריכה כוח אדם טוב", אומר מקור באוצר. "בסוף קיבלנו את ההסתדרות, על כל המשתמע מכך, בהסכם קיבוצי, בהובלת אחד המנהלים שאחראי על פוקנציה שכבר לא קיימת. הרי למועצה היתה גמישות מלאה, כמו של חברה פרטית, לעשות את הדברים שצריך לעשות באופן ענייני. אז אתה רואה שאגף הסוסים נסגר, ואין קרן מתקנים, אבל מספר העובדים במועצה נשאר זהה. יו"ר הוועד, עם המשכורת הגבוהה שלו, שהיה בפוזיציה שכבר לא קיימת, מושך לכיוון של מאבק כוחני".

מנגד, מחלב תוקף במלים חריפות את משרד האוצר על כך שהוא מעכב את ההסכם הקיבוצי. לדבריו, הוועד ביקש מהאוצר קידום בדרגות ושמירה על הקיים בכל הנוגע למשכורות הבכירים. "בכל שנתיים היו קידומים והשנה עצרו אותם" הוא אומר, "למה? כי הם יכולים. יש פה 30 משווקים, מרוויחים 8,000–9,000 שקל בחודש וגם תחת אש דואגים לעבור בכל תחנות הטוטו בכל הארץ. יש פה עוד 30–40 מוקדנים שלא מרוויחים הון עתק.

"מדברים על המשכורות של המנהלים? בואו נראה את משרד האוצר בתעשייה האווירית, רשות הנמלים, בנק ישראל. שואלים איזו הצדקה יש להעסיק שבעה סמנכ"לים ו–12 מנהלים אגפים? איזו הצדקה יש לכך שבבנק ישראל עובדים 50 מנהלי אגפים ו–40 מנהלי תחום? איזו הצדקה יש ברשות הנמלים? אנשים שוכחים שלא מגלגלים 3 מיליארד שקל בשנה בלחיצת כפתור. בשביל זה צריך כוח אדם איכותי. מערכות המחשוב עולות פה מיליארדים. אנשים לא יבואו לכאן במשכורות נמוכות. העובדים פה מצוינים".

"בחו"ל ההחזר הוא 90%–92%,ובווינר 60%–65%"

המתמטיקאי ד"ר יצחק אלפי, בעל חברת ייעוץ, נתן חוות דעת בבג"ץ מטעם נועם קליביצקי, מגיש התביעה הייצוגית נגד המועצה להסדר ההימורים בספורט.

איך נקבע יחס זכייה?

"זה דבר דינמי שמשתנה ומסתמך על כמה משתנים. ראשית, יחסי הכוחות בין הקבוצות. בנוסף, כדי למנוע פערי ארביטראז', חברות ההימורים מתאימות את עצמן לשוק, ויחסי ההימורים מתכנסים בערך באותם הערכים".

איך יוצא שחברות ההימורים תמיד מרוויחות?

"זה עניין של איזון סיכונים. לדוגמה, אם כולם היו מהמרים על ניצחון של מכבי תל אביב בדרבי השבוע, וזה באמת מה שקרה, החברה היתה מפסידה כי היא היתה צריכה לשלם לכל המהמרים. לכן, החברה מעלה את יחס הזכייה לניצחון של הפועל תל אביב, ומקטינה את יחס הזכייה למכבי. זה גורם ליותר אנשים להמר על הפועל, וככה החברה לא מפסידה".

דוכן טוטו (צילום: אייל טואג, דה מרקר)
דוכן טוטו | צילום: אייל טואג, דה מרקר

איך בנית את חוות הדעת?

"ברמת המאקרו בחנתי בדו"חות הכספיים את ההחזר לציבור המהמרים. מצאתי שבחו"ל ההחזר הוא 90%–92%, ובווינר 60%–65%. ברמת המיקרו, הדבר בא לידי ביטוי ביחסי זכייה. אם יחסי הזכייה נמוכים יותר, זה אומר שנשאר פחות כסף למהמרים. הראיתי בחוות הדעת שיחס הזכייה בווינר, עבור כל האפשרויות שיש במשחק (ניצחון, תיקו, הפסד), נמוך ממה שאפשר לקבל באתרי ההימורים בחו"ל".

"שיכנעו את הרגולוטורים להעלות את גובה הפרסים"

מהמועצה להסדר ההימורים בספורט נמסר בתגובה: "מאז הקמתו תמך הטוטו באלפי אגודות, קבוצות, איגודים וספורטאים, ובכספי הכנסותיו הוקמו אלפי מתקנים, מגרשים ואולמות ספורט. 149 עובדי הטוטו מתנהלים במקצועיות, יעילות ואחריות, ומפיקים מדי שנה הכנסות של כ–3 מיליארד שקל. את תוצאותיו אלה משיג הטוטו תוך הקפדה על כללי ממשל תאגידי תקין, ביושר, בשקיפות, ותוך הקפדה על קוד אתי וכללים מחמירים.

"קביעת יחסי הזכייה לכל ניחוש בכל תחרות היא הליך מורכב, ששלובים בו שיקולים מקצועיים ושיקולים ציבוריים רגישים ומורכבים של 'משחקים אחריות'. הטענה כי הטוטו לא פעל להגדלת אחוזי הזכייה בהימורי הווינר משוללת כל יסוד. מאז השקת הווינר גדל בהתמדה אחוז ההחזר ללקוחות בכ–50%. גם בשנים האחרונות, לפני התיקון לחוק, הדבר נעשה: ב–2009 וב–2010 שיעור החזר הפרסים היה כ–60%, וב–2016 כבר עבר את ה–66% במשחקים ביחס זכייה קבוע. המועצה עשתה כן, תוך שהיא משכנעת את הרגולטורים שלה שכך ראוי לעשות. המועצה מורשית לפעול רק במסגרת תקציבית שהשרים וועדת הכספים של הכנסת מאשרים לה, ותפישת הרגולטורים היתה תמיד ששיעור פרסים גבוה מדי אינו ראוי, כי הוא מפתה מדי להשתתפות בהימורים וכי הוא גורע מהתמיכות לספורט. לא פעם ולא פעמיים, במהלך דיוני אישור התקציב, נדרשה המועצה להפחית את אחוזי ההחזר. טענות בענין זה צריכות להיות מופנות, איפוא, לרגולטור.

"הטענה כי פרסומות המועצה חורגת מהמקובל אינה נכונה. המועצה פועלת תחת הקוד האתי המחמיר של הגוף המאחד את כל גופי ההימורים המדינתיים באירופה. המועצה עוברת ביקורת תקופתית מטעם אותו גוף, והיא תמיד צולחת את הביקורת בהצלחה. הוצאות השיווק הן מהנמוכות בסטנדרטים של עולם השיווק המסחרי, והן בוודאי נמוכות בהרבה מאלה של מפעל הפיס. תקציב השיווק של הטוטו נקבע כחלק מתקציב המועצה המאושר על ידי הדירקטוריון והשרים, והוא מנוהל באופן היעיל והמקצועי ביותר.

"הוצאות השכר של המועצה הן כ–1.5% מהמחזור. זהו שיעור נמוך בכל סטנדרט אפשרי, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את הגידול המתמיד של הכנסות ורווחי המועצה, שנעשה בלא גידול במצבת כוח האדם. דו"ח השכר משקף עלויות מעביד ולא את שכר העובדים בפועל. רמת שכר הבכירים נקבעת בהתאם לכל הכללים של הממונה על השכר, ורמות השכר המקובלות לפי רמת סיווגה של המועצה ואינו שונה מכל תאגיד סטטוטורי אחר. הטוטו פועל כגוף מטה מקצועי מצומצם, המנהל בין השאר פעילות של כ–1,500 זכיינים חיצוניים, ומכאן נגזר הפרופיל המקצועי של עובדי המטה, סיווגם ודרגתם".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "הרפורמה בעולם הספורט הביאה לכך שלראשונה המדינה לוקחת אחריות על הספורט בישראל ומעמידה תקציב ייעודי ויציב לגופי הספורט ומנתקת את התלות בשורת הרווחים של הטוטו מהימורים. מציאות זו יצרה ודאות תקציבית לגופי הספורט ומעניקה להם הקלה תזרימית משמעותית ויכולת תכנון שנתית מבלי שיהיו תלויים ברווחי הטוטו הלא קבועים, והביאה לכך שכבר בתחילת השנה העביר המשרד למרבית האיגודים 100% מתקציבם השנתי ולאגודות 75% מכלל הכספים — דבר שלא היה מעולם.

"בנוסף, העביר המשרד סכום שיא לרשויות עבור בניית מתקני ספורט והעמיד לטובת הספורט תקציב שלא נראה כמותו בישראל. לאור ניתוק התלות בין הספורט לשורת הרווחים של הטוטו אין כל זיקה בין משרד הספורט לביצועי הטוטו, קרי כלל ההיבטים העסקיים והמקצועיים בסוגיות ההימורים הם באחריות בלעדית של הטוטו המנוהל על ידי דירקטוריון עצמאי ומשרד האוצר שהוא הרגולטור על הטוטו בסוגיות אלה, וכל רווחי הטוטו עוברים למדינה כחלק מתקציב ההכנסות של המדינה".

ממשרד האוצר נמסר: "הטוטו והמועצה הלאומית להסדר הימורים בספורט פועלים מכוח חוק. אחוזי הזכייה במשחקי נקבעים ומאושרים על ידי ועדת כספים, בהינתן ניהול הסיכונים של החברה. פתיחת שוק ההימורים להימורים באינטרנט מהווה הרחבת החשיפה והגדלת מעגל ההימורים בישראל. לפעולה זו השפעות והשלכות חברתיות שליליות רבות. משרד האוצר פעל שנים רבות כדי לצמצם את ההשלכות האלה ובמטרה למצוא את האיזונים והבלמים בין הצורך בהימורים לבילוי ופנאי לבין ההשלכות השליליות הגלומות בפעילות זו. תוכן הפרסומות ומגבלות הטוטו בתחום מאושרים בחוק. רמת הסיווג של המועצה להסדר ההימורים בספורט נדונה בימים אלה בוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים, בין היתר בעקבות השינויים שחלו בתאגיד בשנים האחרונות. החלטה בעניין תימסר להנהלת המועצה בהקדם.

"שכרם הגבוה של המנהלים בטוטו נקבע מתוך שיקולים מקצועיים שנובעים בין היתר מאופייה העסקי של המועצה. בימים אלה מתנהל משא ומתן קיבוצי אשר מפוקח על ידי האגף לשכר והסכמי עבודה. מטרתנו במשא ומתן זה, כמו במשאים ומתנים אחרים המפוקחים על ידי האגף, היא לספק שירות ציבורי איכותי ויעיל לתושבי מדינת ישראל".