אם לא ידעתם, אז חלק גדול משקי השינה, מעילי הפליז, אוהלים, ריהוט גן, מלונות לכלבים, אדניות לפרחים, ואפילו רכיבים  בסלולרי שלנו ועוד ועוד, מיוצרים היום מפלסטיק ממוחזר. המוצרים החדשים שקניתם לא כל כך חדשים כמו שחשבתם. וזה מצוין.

ב-2011 חוקק חוק האריזות בישראל, בעקבותיו הוקם תאגיד המחזור ,שהיום קרוי תמיר (תאגיד מיחזור יצרנים בישראל), הגוף מאחורי הפחים הכתומים לפסולת אריזות למחזור. על פי נתוני תמיר, מאז חקיקת החוק ב-2011 והקמת החברה, תושבי ישראל הפרידו כ-50 מיליון ק"ג של חומרי אריזות- זכוכית, פלסטיק, מתכת וקרטוני חלב.

כיום ישנם כ- 110,000 פחים כתומים פרוסים , וקרוב ל–3,200,000 תושבים הינם חלק מתהליך המחזור בישראל. התכנון הוא שעד סוף 2021 ליד כל פח ירוק יהיה פח כתום, דבר שיגדיל את פרישת פחי המיחזור מ–800 אלף משקי בית כיום, ל–1.8 מיליון משקי בית, הכנסות החברה ב-2016 (עוד לא פורסמו נתוני 2017) הסתכמו בכ-90 מיליון שקלים, והיא סיימה את השנה בהפסד של כ-2.7 מיליוני שקלים.

רק 20% מהפסולת מועברים למיחזור

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל מיוצרת מידי שנה כ- 5.4 מיליון טון פסולת עירונית ומסחרית. כמות הפסולת גדלה מידי שנה בשיעור של כ- 1.8% כאשר כל תושב מייצר בממוצע כ- 1.7 ק"ג אשפה בכל יום. מתוך כלל הפסולת המיוצרת בישראל, כ- 80% מהפסולת המוצקה מועברת להטמנה ורק כ- 20% מועברת למיחזור. בגרמניה, לשם ההשוואה, ממחזרים כיום כ-70% מהפסולת וגם במדינות עשירות פחות, כמו סלובניה, מצליחים להגיע לשיעורי גבוהים יחסית של 45%.

משאיות אלו, מגיעות עם פסולת האריזות אל מרכזי מיון ומחזור ייעודים, להם התמחויות שונות, הממוקמים בישראל ובעולם, בהם מטפלים באותן אריזות במגוון דרכים, לטובת שימוש נוסף ומניעת הטמנתן באדמה – תהליך בעל פוטנציאל זיהום אדמה, מים ואוויר גבוה במיוחד.

מרכזי המיון והמחזור לוקחים את האריזות הללו והופכים אותה לדברים חדשים, אשר משתלבים בחיי היום יום שלנו, לעיתים בלי שיש לנו מושג על כך.

אז אם חשבתם שאתם באינטראקציה רק עם נייר ממוחזר, הגיע זמן שתדעו שיכול מאוד להיות שאתם גרים בתוך קופסת שימורי התירס שלכם, שותלים את הנענע בתוך אריזת האקונומיקה שלכם, מסיעים את רכבכם על השמפו דאשתקד, או אפילו לובשים את בקבוק הקולה שלכם. 

מה קורה בתהליך המיחזור בהתאם לסוגים השונים?

הפרדת אריזות מתכת בתחנת המיו (צילום: יחסי ציבור)
הפרדת אריזות מתכת בתחנת המיו | צילום: יחסי ציבור

פחית השימורים נמצאת בעמוד בבניין שלכם

בין מוצרי המתכת אשר אמורים להגיע אל הפח הכתום, ישנם כלל אריזות השימורים, כמו תירס, פטריות ושאר הדברים שצריך לפתוח עם פותחן שימורים, וכן אריזות מתכת של דאודורנטים ומזון לתינוקות.

בשלב הראשון, המתכת מופרדת משאר הפסולת על ידי מגנט ענק, נאספת ומועברת למפעל מחזור מתכות.

בשלב השני, המתכת שהופרדה נגרסת במכשיר ייעודי לחתיכות קטנות, ולאחר מכן מועברת למיכל התכה. בשלב השלישי, המתכת הגרוסה נשלחת לתנור ענק ייחודי, אשר עובד בטמפרטורה ממוצעת של 1,800 מעלות.

במהלך תהליך ההתכה מוספים חומרים על מנת להגיע לתרכובת המתכת הרצויה. הברזל המותך הופך למטילי ברזל במשקל 1.8 טון כל אחד. בשלב הרביעי והאחרון, המטילים עוברים תהליך קירור וחיתוך, אשר בסופו, הם הופכים למוטות, אשר לאחר עיבוד נוסף משמשים את תעשיית הבנייה כמוטות תומכים בבניינים, רשתות ועוד.

באלות קרטוני משקה (יח``צ: איאן רוהבין, יחסי ציבור)
באלות קרטוני משקה | יח``צ: איאן רוהבין, יחסי ציבור

קרטוני חלב ומשקאות הופכים לנייר טואלט או קרטון

במרכז מיון הפסולת, מופרדים קרטוני המשקה, ומשם נשלחים לרוב אל מפעלי מחזור קרטוני שתייה בחו"ל המתמחים בתחום. במפעלים אלו נעשית הפרדה בין שכבת הקרטון לשכבת הפלסטיק, יחד עם הפקקים שלהם – אשר גם כן עשויים פלסטיק.

קרטוני המשקה נכנסים אל מכונת גריסה גדולה ייעודית, לצורך גריסה עם כמות גדולה של מים, בתהליך הנקרא "פלפר". בתהליך זה מתבצעת הפרדה של הקרטון משכבת הפלסטיק, והקרטון הופך לעיסת נייר. סיבי הקרטון שוקעים, נשאבים ועוברים לתהליך ייבוש ייחודי, בו מוספים גם תוספים, לטובת ייצור נייר טואלט או קרטון חדש.

שאריות הפלסטיק נשלחות לתהליך הנקרא השבה, תהליך של הפקת אנרגיה מפסולת, ולרוב הופכים לRDF -תחליף דלק בתהליך ייצור מלט. לעיתים השאריות יופנו למחזור, שם ייצרו מהם מוצרי פלסטיק חדשים.

פתיתי פלסטיק לאחר מיון שטיפה ועיבוד (יח``צ: יחסי ציבור)
פתיתי פלסטיק לאחר מיון שטיפה ועיבוד | יח``צ: יחסי ציבור
 

אתם לובשים את בקבוק השתייה

לאחר המיון במרכז, מכלי השתייה (לא מדובר במכלי שתייה עם דמי פיקדון ר.מ.) נאספים ומועברים למפעלי מחזור בארץ ובחו"ל. בשלב הראשון, הבקבוקים עוברים תהליך ייחודי של שטיפה חמה והורדת תוויות.      

בשלב השני, הבקבוקים עוברים תהליך של מיון לפי סוגים, צבעים וגריסה, עד הפיכתם לגרגירי פלסטיק קטנים.

בשלב השלישי, הגרגירים עוברים לבריכות שיקוע, שם הם עוברים מיון לפי משקלם הסגולי - הפלסטיק הדק של הבקבוקים שוקע, והפלסטיק הגס של הפקקים צף. הסוגים השונים מופרדים לשימושים השונים.

בשלב הרביעי, הפלסטיק של הבקבוקים עובר גריסה דקה אף יותר. 

בסוף התהליך, נלקחים פתיתי הפלסטיק הגרוסים לתהליך ייצור, שם הם עוברים להיות סיבים של פלסטיק סינתטי מותאם לתעשיית הטקסטיל - פוליאסטר. בגדים העשויים פוליאסטר, או אחוז של פוליאסטר, כנראה עשויים מאותו הבקבוק שבעברו הכיל מגוון משקאות קרים.

גרגירי הפלסטיק משמשים גם למטרות נוספות, ביניהם חוטי קשירה לחבילות, קופסאות לירקות ופירות ועוד כדומה.

אריזות פלסטיק קשיח בתחנת המיון (יח``צ: יחסי ציבור)
אריזות פלסטיק קשיח בתחנת המיון | יח``צ: יחסי ציבור

האקומוניקה שלכם הופכת לאדנית

לאחר שכילינו את בקבוק האקונומיקה, מוצרי טיפוח השיער וחומרי הניקוי וזרקנו אותן לפח הייעודי, הן מגיעות למרכז המיון, שם ממיינים את הפלסטיק לסוגים הומוגניים.         הפלסטיק הממוין מועבר למפעל מחזור ישראלי, שם שוטפים ומנקים את הפלסטיק ולאחר מכן גורסים אותו לפתיתים קטנים.

הפתיתים עוברים תהליך התכה הנקרא אקסטרוזיה ומוציאים פתיתי פלסטיק ממוחזר ליצור. לבסוף משלבים את פתיתי הפלסטיק עם חומרים אחרים בהתאם למוצר הרצוי. אחד מהשימושים של אותם פתיתים דקים, הינו לא פחות מאשר ייצור חומר לאיטום כבישים ובתים. בנוסף, הפתיתים יכולים לשמש לייצור יריעות איטום, משטחי פלסטיק לסחורות, אדניות לשתילים וצנרת לחוטי חשמל או תקשורת.

בחברת תמיר מאמינים בחינוך שהוא תהליך שנדרשת בו סבלנות, עקביות ושיח מתמיד: "תושב שיבחר לתת אמון במחזור אריזות כבר בביתו כנראה לא יזנח זאת במהרה, הבחירה תעשה מתוך מקור ערכי סביבתי ולא מתוך אינטרס חומרי שקל לשנותו," טוענים בתמיר.

לביסוס התהליך החינוכי השיקה תמיר את אפליקציית catomolo, אותה מלווה דדי החתול, אותו מדבב ציון ברוך. המשתמשים מתבקשים להחליט במהירות אילו אריזות מוצרים יש להכניס לפח הכתום, וכך צוברים נקודות ופרסים.

תפיסת העל סביבתית העולמית היום רוצה להוביל בראש ובראשונה לאפס הטמנה. כנראה שמחזור דרך הפרדת פסולת בבית יוכל להביא למימוש של אחוז נכבד מהפסולת אך לא את כולה ולכן נכון להכניס פתרונות נוספים כחלק ממערך הטיפול בפסולת ולטפח אותם.

במדינות אירופה יש אחוז הטמנה נמוך ביחס לישראל, מכיוון שקיימות מספר פעולות לטיפול בפוסלת שחלקן לא מתקיימות בישראל כגון מפעלי RDF- ייצור "דלק" לטובת מפעלי "מלט"(בישראל קיים רק מפעל מלט אחד, לכן ישנו מפעל אחד שמייצר RDF  מפסולת) או שריפת פסולת לייצור חשמל וחימום בתים (במקום להטמין שורפים את הפסולת). נכון לעכשיו, כרגע אין משרפות בישראל.