חצי מיליון עוקבים, חצי מהשכר: תעשיית המשפיענים בחברה הערבית נחשפת

הם מביאים מספרים שמותגים היו מוכנים להרוג בשבילם: מכירות בהיקפים אדירים, קהלים נאמנים שמגיבים לכל סטורי, ועמודים שמרגישים כמו ערוץ טלוויזיה פרטי עם מאות אלפי עוקבים. אבל כשמגיע הרגע שבו הכסף אמור לדבר, המשפיענים הערבים בישראל מגלים שוב ושוב שהם מתומחרים נמוך יותר מהקולגות היהודים.

כשמסתכלים על הנתונים היבשים, מודל ההכנסות של המשפיענים בחברה הערבית זהה לזה של החברה היהודית: תוכן ממומן, חוזי שגרירות ושת"פים ארוכי טווח ואפילציה. אינסטגרם נותרה הפלטפורמה הרווחית והיציבה ביותר, בעוד טיקטוק משמשת כמנוע לצמיחה מהירה. אך למרות הדמיון במודל, כשמגיעים לשורת הרווח - התמונה משתנה.

"ברמת העיקרון, משפיענים ערבים וישראלים עם חשיפה דומה אמורים להיות מתומחרים באופן זהה, אבל בפועל יש פערים מטורפים", מסבירה גדיר ח’טיב, מנכ״לית סוכנות “סושיאל קיוב”. "משפיענית מהמגזר הערבי עם 500 אלף עוקבים תשתכר כ-24 אלף שקל בחודש, בעוד המקבילה שלה מהחברה היהודית יכולה לגבות מעל 50 אלף שקל על אותה עבודה בדיוק. האבסורד הוא שבמבחן התוצאה, המשפיעניות בחברה העברית מביאות לעיתים מכירות בהיקף של רבע מיליון שקל לקמפיין, נתון שמשפיעניות רבות במגזר היהודי לא מצליחות להתקרב אליו".

הפער נובע מהיעדר תשתית, מכיוון שלדבריה, מותגי מיינסטרים ישראליים רבים טרם בנו אסטרטגיה אמיתית בערבית. "הם מגיעים לשוק הזה עם תקציבים נמוכים מראש או מתוך ניהול סיכונים שמרני", מסבירה ח’טיב, "וצריך בעיקר להראות להן שבאמצעות קריאייטיב מותאם, הפער בתמחור פשוט מצטמצם כי התוצאות מדברות בעד עצמן".

מה התחומים שמשפיענים במגזר מקבלים?

"התחומים הרווחיים ביותר במגזר הערבי הם ביוטי וטיפוח, אוכל ולייף סטייל, אופנה, נדל"ן ופיננסים. אלו תחומים עם ביקוש גבוה ומסלול רכישה ברור. מנגד, תחומים כמו אקטואליה, תוכן חברתי ותרבותי או פוליטיקה כמעט ואינם מתורגמים להכנסה מסחרית".

במה משפיענים מהמגזר הערבי שונים מהמגזר היהודי?

למשפיען הערבי יש סט חוקים נוסף שעליו לתמרן בתוכו. יש מגבלות תרבותיות ודתיות ברורות סביב אלכוהול, הימורים או תכנים שאינם הולמים את ערכי החברה. זה מצמצם קטגוריות מסוימות, אבל מייצר רמת אמון גבוהה מאוד."משפיען שפועל בתוך הגבולות התרבותיים שלו נהנה מנאמנות והשפעה עמוקה על הקהל, מה שמשתלם כלכלית בטווח הארוך. בנוסף, המותגים מרוויחים ייצוג אמין שאין לו תחליף."

כך השפיע ה-7 באוקטובר על המשפיענים מהמגזר הערבי

המציאות הפוליטית בישראל היא תמיד פקטור משמעותי ביציבות הכלכלית של המגזר. אחרי 7 באוקטובר נרשמה עצירה זמנית בקצב קבלת ההחלטות של מותגים, אך ההמשך היה מפתיע: "המותגים הישראליים חזרו לפעילות מהר מאוד, ובמקרים רבים אף בעוצמה גבוהה יותר", אומרת ח’טיב, "מי שפועל מתוך הבנה עמוקה של הקהל ומבוסס על נתונים ולא על פחד, יודע לייצר תוצאות גם בתקופות מורכבות. המגזר הערבי התגלה כשוק יציב, נאמן ובעל פוטנציאל צמיחה גבוה, בנוסף, אנחנו עובדים ומנגישים גם מותגים וחברות מחו"ל".

למי שחולם להפוך למשפיען במגזר, הדרך אינה קצרה. בעוד שהכנסה ראשונית יכולה להופיע תוך חודשים ספורים, בניית קריירה יציבה דורשת שנתיים-שלוש של יצירת תוכן יומיומית, דיוק השפה האישית, שיפור מתמיד של האיכות והבנה עמוקה של הצד העסקי.

"במגזר הערבי החשיפה לבדה לא מספיקה", מדגישה ח’טיב, "הקהל מבוסס על אמון, ערכים ויחסים ארוכי טווח. אנחנו לא עובדים על 'רגע של רעש', אלא על בניית מסלול קריירה. בסוכנות אנחנו מלמדים את יוצרות התוכן איך לעבוד עם מותגים ולבנות נוכחות שמחזיקה לאורך זמן".

החזון של ח’טיב הוא לדבריה להוביל חברות ישראליות להצלחה בשוק הערבי, ולצד זה לבנות דור של משפיעניות שפועלות בסטנדרטים בין-לאומיים, "עם שאיפה ברורה ליצירת הזדמנויות גלובליות ולהגעה גם לזירות בין-לאומיות, כולל הוליווד".