1. כולם מדברים על "שיא הרווח", אף אחד לא מדבר על המפסידים
צירוף המילים הנפוץ ביותר בדיווחים על תוצאות עסקיות בשנת 2021 הוא "רווחי שיא", או "הכנסות שיא". בכל מקרה, שוברים שיאים. נכון, לא כל חברה יכולה להגיע אל הרווח הבלתי נתפס של צים (5 מיליארד דולר בשנה), אבל לשאר החברות אין במה להתבייש.
כמה דוגמאות שקפצו, בלי סדר היררכי מסוים: מליסרון הרוויחה 1.5 מיליארד שקל, קבוצת הבנייה אשטרום הרוויחה 1.23 מיליארד שקל, קבוצת פורמולה מערכות הרוויחה 54.6 מיליון דולר, מקס סטוק הרוויחה 83.7 מיליון שקל, קבוצת עזריאלי הרוויחה 2.9 מיליארד שקל, רשת מגדלי הים התיכון הרוויחה 297 מיליון שקל. הרשימה מגוונת וארוכה, אבל אין סיבה להתעייף מקריאת מספרים שעבור רובינו המוחלט הם דמיוניים לגמרי.
כל זה, נזכיר, בשנה שבה הקורונה, העיכובים בשרשרת האספקה, חל"תים ועוד עדיין שלטו במשק. במקביל, אנחנו ממשיכים לשמוע עוד ועוד אזהרות על עליות מחירים בכל תחום במשק. מי שלא העלה מחירים בפועל (או הקטין אריזות כדי להסוות את העלייה במחיר), מכין את הקרקע להתייקרות שעוד תבוא.
ההסברים להתייקרויות רבים ומגוונים. חלקם ודאי גם נכונים. אלא שבכל ההסברים האלה ברור דבר אחד: מבחינת חברות רבות, השורה היחידה שלא אמורה להיפגע בשנה הנוכחית היא שורת הרווח. במילים פשוטות: רובינו נשלם יותר כדי שגם בשנה הקרובה חברות יוכלו לשבור את שיא הרווח של עצמן. מי שינסה להוציא את עצמו ממעגל ההוצאות העולות, יגלה שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
אמנם כל חברה מרוויחה בתחום אחר, ומסיבות שונות, אבל צריך לקחת בערבון מוגבל את התלונות על עודף רגולציה, המיסים הגבוהים ועל העובדים האלה, שמתעקשים להרוויח גם כן. באווירה הנוכחית במשק, טוב מאוד להיות בעל מניות שנהנה מדיבידנדים, בעלי שליטה שמקבל עוד הון ומנכ"ל שמקבל מענק שמן. הרבה יותר קשה להיות אדם עובד שמשלם חשבונות.
2. הפקק היחיד שגרוע יותר מהפקקים באיילון נמצא בים
משבר הנמלים מקבל "שחקן חיזוק" נוסף: פקק האוניות העצום בנמלי ישראל עשה שם בכל העולם - וספקים מסרבים לשלוח תוצרת לארץ. הספקים מתקשים מאד למצוא בעלי אוניות שיסכימו להגיע לארץ זאת בשל משך הזמן שהאונייה עומדת עד שיפרקו אותה - מה שמוביל להפסדים עצומים לבעלי הספינות שלא מוכנים כבר לסבול, ומי שאוכל אותה (שוב) הוא כמובן הצרכן הישראלי, שנאלץ לספוג את הקנסות על כל יום שהאונייה עומדת.
מעבר למחסור הצפוי במוצרים לקראת פסח, התייקרות המוצרים היא כעת דבר בלתי נמנע. כבר בינואר התריעו התעשיינים כי צפוי גל עליות מחירים בשל פקק התנועה המצטבר בנמלים, וטענו כי עובדי הנמל לא מאפשרים לפתוח את רציפים נוספים. "בסופו של דבר המחסור הזמני בסחורות יוצר בין השאר תגובת שרשרת שבסופה החברות נאלצות להעלות מחירים", הזהיר אז רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.
האבסורד הוא שיש שלושה רציפים פנויים שבהם ניתן לפרוק עוד סחורה, ובכך לזרז את קצב פריקת המכולות, אבל הסכם ישן בין ההסתדרו לבין הממשלה, בו סוכם בין הצדדים כי שלושת הרציפים ייפתחו רק בעוד כ-10 שנים – מונע זאת.
בעוד ששני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם נותר רק לתהות על דבר אחד- איפה שרת התחבורה שתתערב במשבר המתגלגל הזה, שפוגע כבר בכיסיהם של מיליונים מאזרחי ישראל שפשוט מוחזקים כבני ארובה בין הפטיש לסדן ונאלצים לשלם סתם עוד כסף.
3. בעלי אקספרס, חודש מרץ מרגיש ממש כמו נובמבר
הכינו את הארנקים: ענקית הקניות עלי אקספרס מציינת 12 שנים להיווסדה בחגיגת קניות ענקית החל מיום שני הבא.
מדובר ביום השני הכי משתלם בשנה אחרי יום הרווקים הסיני, ובוא צפויות הנחות גדולות על מגוון פריטים, כך שמי שתכנן לרכוש- עדיף שיסתכל כבר עכשיו על המחירים וישווה למחיר שצפוי לרדת.
שימו לב- לא תמיד המחיר שמוצג עכשיו, רגע לפני יום ההולדת, הוא המחיר שבו המוצר נמכר בדרך כלל. ידוע שהסינים מקפיצים מחירים שבועיים או שלושה לפני יום חגיגית ההנחות, כאשר אף אחד כבר לא זוכר מה היה המחיר המקורי. המוכרים מקפיצים את המחירים ואז "מעניקים" הנחה מסוימת שאף יכולה להיות בסכום יותר גבוה מהסכום המקורי. הלקוח בטוח שעצם זה שהוא קונה בהנחה בגלל יום ההולדת אומר שהוא חסך, כשבפועל הוא משלם יותר.
ככה תקנו חכם. אבל אל דאגה - לרשותכם יש תוסף חינמי שמאפשר לבצע רכישות בצורה חכמה באתרים עלי אקספרס Aliexpress, בנגוד Banggood, ו- Gearbest גירבסט. התוסף יאפשר לכם לצפות בהיסטוריית מחירי המוצרים אשר נמצאים באתרים אלו כך שתוכלו לדעת מה היה המחיר המקסימלי, המינימלי והממוצע של המוצר שאותו אתם מעוניינים לרכוש.
הדבר המעניין השנה הוא שהמוכרים בעלי אקספרס לחוצים במיוחד השנה שלא יעמדו ביעדי המכירות, שכן רוסיה הממוקמת במקום הראשון בהזמנות מאתר הסחר הפסיקה להזמין בגלל המצב הכלכלי שבה היא נמצאת.
מי שעשוי להרוויח מהמצב הוא כמובן אנחנו, מכיוון שלמוכרים הסינים יש יעדי מכירות מאוד גבוהים החודש, והם חייבים לעמוד בהם, מה שאומר שהמבצעים השנה יהיו עמוקים במיוחד והסינים יעשו הכל כדי לפתות אותנו לרכוש.
מי שרוצה עוד טיפים איך לחסוך כסף בעלי אקספרס ולנצל עד תום את היום הזה מוזמן להיכנס למדריך שהכנו.
4. ישראל הולכת לעבר האור
אפילו שזה ממש לא נראה ככה בחוץ, היום (ו') סוף סוף עוברים להתנהל לפי שעון קיץ.
התועלת הכלכלית המהלך הזה הוא 300 מיליון שקלים למשק הישראלי. 60 מיליון מהם מגיעים בשל החיסכון באנרגיה (יותר שעות אור), ו-240 מיליון מהגידול במכירות ענפי הבילוי, פנאי ותיירות.
שעון קיץ גם משפר את פריון העבודה על פי מחקרים: התאמת השעון מהווה צעד חשוב בשיתוף הפעולה ובעבודה המשותפת אל מול מדינות אירופה, ויש בה משום תרומה לפעילות הכלכלית של המשק הישראלי במגוון ענפים.
גם משרד הבריאות תומך בהחלת שעון הקיץ לאורך כל השנה, בשל השפעתו החיובית על בריאות האדם – גופנית ונפשית. בנוסף שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי משפחתית וקהילתית בקרב כלל הגילאים ובדגש על ילדים ובני נוער.
ביטול הזזת השעונים נידונה לא אחת בישראל. בעבר, שעון קיץ ושעון חורף היו מותאמים לציבור הדתי והיו לכך השלכות פוליטיות. כזכור, רק לפני מספר כמה שנים הוארך שעון הקיץ הישראלי למורת רוחו של הציבור הדתי, אשר חלקו רצה ששעון החורף יהיה תקף תמיד עד סוף החגים כדי שהצום של יום כיפור יתחיל מוקדם ויסתיים מוקדם במקום שיתחיל מאוחר ויסתיים מאוחר.
גם באירופה התקבלה כבר החלטה על ביטול שעון החורף למרות שיישומה מתעכב, וברוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה אין עוברים עוד משעון קיץ לשעון חורף מזה שנים אחדות. באחדות ממדינות ארה"ב, כמו בהוואי ובאריזונה, כבר ביטלו את המעבר משעון קיץ לשעון חורף.
השאלה הנשאלת, כמו בכל שנה, היא למה לא מבטלים בישראל לגמרי את שעון החורף?
5. תלוש מהמציאות: הסיכון שאתם לוקחים כשאתם קונים סירים להורים לחג
אחד מענפי הספורט האהובים של החגים הוא לקנא בתלושים לחג שמקבלות החברות החזקות במשק. אבל בין אם קיבלתם 3,000 שקל כמו עובדי מפעלי ים המלח או 100 שקל כמו עובדי הקבלן והגמלאים, גם אתם תמצאו את עצמכם מנסים למצוא שימוש לתווים.
במקביל, וגם זה כבר הפך להרגל, מתקבלות תלונות רבות על תווי הקנייה עצמם. במועצה לצרכנות יודעים לספר על תלונות על סירוב להאריך את תוקף השוברים, אי כיבוד תווים ברכישה באינטרנט, חנויות שלא מכבדות תווים כשמדובר במוצרים במבצע (בניגוד מוחלט לתקנון) וסירוב לכבד תווים בתשלום על מוצר בחנות. בקיצור, ברוכים הבאים לישראל.
ההיגיון אומר שבמצב כזה, הצרכנים יקבלו הגנה מירבית כדי לממש את מה שניתן להם בזכות. אלא שכרגע המצב הפוך. התקנות מיושנות ולמעשה מחריגות את תווי הקנייה מההגנות הצרכניות בחוק שירותי התשלום. קניתם מוצר שלא הגיע בתווי קנייה? לא תוכלו לבטל את התשלום ותצטרכו לסמוך על הרצון הטוב של בעל העסק. כל מה שהגיוני ונכון לכרטיסי אשראי, נשכח לגמרי בתחום התווים.
השבוע ועדת הכלכלה אישרה את המשך המצב המוזר הזה, בצירוף מספר תקנות שמספקות הגנה מסוימת לצרכנים (גילוי מלא של תנאי מימוש התו, החזר כספי במקרה של פשיטת רגל של העסק ואפשרות להאריך את תוקפם של התווים). בעוד שנה וחצי נגלה אם אכן מישהו אכן מתכוון לעבוד למען הצרכנים, שהצרכנים ימשיכו לריב עם בעלי בתי עסק על הזכויות שלהם בזמן שחברות תווי הקנייה מגלגלות מיליארדים.