המטוסים של הכביש: למה הטילים של איראן לא הצליחו להדליק את הרכב החשמלי?

לפני הכל, העובדות היבשות: על פי דיווח באתר IsraelDefense, רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה, הודה בכנס של העמותה לקידום בטיחות האש כי למערך הכיבוי אין כיום יכולת אמיתית לכבות דליקות של סוללות ברכב חשמלי. זה נשמע מבהיל, וזה אכן אתגר מבצעי מורכב.

אבל הנה הנתון שמסובב את הקערה: מחקרים ונתונים של רשויות חירום ובטיחות ברחבי העולם מגלים שהסיכון שרכב חשמלי בכלל יעלה באש נמוך פי 10 עד פי 80 בהשוואה לרכבי בנזין וסולר (וכן, החישוב הזה כבר משקלל את העובדה שיש פחות חשמליות על הכביש).

המבחן האיראני: BYD ואקספנג תחת אש

המציאות הישראלית סיפקה לאחרונה שני ניסויי ריסוק קיצוניים בלייב, כאלו שאף מעבדה בעולם לא הייתה יכולה לשחזר: במבצע "שאגת הארי": טיל בליסטי איראני נוחת בסמוך ל-BYD אטו 3 ובה חמישה נוסעים. הרכב סופג הדף קשה, וחוטף רסיסים. כמה נוסעים נפצעו, אך אף אחד לא נהרג. למרות הנזק הקיצוני, הסוללה נותרה שלמה, הרכב המשיך לעבוד, לא נרשמה שום התלקחות והנוסעים חולצו.

שנת 2025, מבצע "עם כלביא": מנוע כבד של טיל איראני שיורט מתרסק ישירות על אקספנג G6. החלק הקדמי של המכונית נמעך כליל. התוצאה? הסוללה לא נפגעה והרכב לא נשרף. האירועים האלה סותרים חזיתית את אחד המיתוסים הכי חזקים ברחוב הישראלי - המחשבה שרכבים חשמליים נוטים להתלקח מכל שריטה.

כדי להזיז גוש מתכת ששוקל בין טונה לשלוש טונות, להביא אותו מ-0 ל-100 קמ"ש בכמה שניות ולתת לו טווח נסיעה של מאות קילומטרים, צריך המון אנרגיה מרוכזת. במכונית רגילה האנרגיה הזו אגורה בנוזל דליק מאוד (בנזין או סולר), ובחשמלית - בסוללת ליתיום מסיבית.

אם תקלה כלשהי גורמת לכל האנרגיה הזו להשתחרר בבת אחת, התוצאה היא שריפה עוצמתית שקשה מאוד לכבות - בלי קשר לסוג המנוע. תוסיפו לזה שמני סיכוך דליקים ומערכות חשמל מורכבות של מיזוג ותאורה שיכולות לייצר קצר, וקיבלתם פוטנציאל דליקה בכל רכב.

אז למה נדמה לנו שרק חשמליות עולות באש? בגלל אפקט הראשוניות. רכב חשמלי הוא טכנולוגיה חדשה ומסקרנת. בחמש השנים האחרונות, כל אירוע שקשור בהן הופך מיד לכותרת בערוצי החדשות. שריפה של רכב בנזין, לעומת זאת, היא אירוע יומיומי ושגרתי שאף אחד לא טורח לדווח עליו, אלא אם כן יש נפגעים או דרמה יוצאת דופן.

מעבר לכך, הציבור נוטה לערבב בין סוללות של סמארטפונים, קורקינטים או אופניים חשמליים (שנוטים להתלקח בתדירות גבוהה יותר) לבין מכוניות. אלא שבניגוד לכלים הקטנים, הסוללות של המכוניות החשמליות עוברות בקרת איכות מחמירה פי כמה, ומנוהלות על ידי מערכות מחשוב אקטיביות (BMS) שמנטרות ושומרות על בריאות תאי הסוללה בכל שנייה.

מסלול העינויים של הסוללה המודרנית

הבטיחות של הרכבים החשמליים לא קופאת על השמרים, והדגמים שיוצרו בשנתיים האחרונות בטוחים עוד יותר מהדורות הקודמים. השיפור הזה מגיע בזכות רגולציה קשוחה, שיפורי ייצור והמעבר הגובר מסוללות NMC (ניקל-מנגן-קובלט) לסוללות LFP (ליתיום-ברזל-פוספט), שהן בעלות יציבות תרמית גבוהה בהרבה וסיכון אפסי כמעט להתלקחות.

לפני שהן מגיעות לכביש, סוללות הרכב עוברות היום מסלול "עינויים" במעבדות שכולל ניקוב במסמרים ארוכים, חשיפה לאש ישירה, מעיכה, ניסור וקדיחה - רק כדי לוודא שהן לא יגרמו לשריפה עצמית או יתלקחו מאש חיצונית.

הוכחה ליציבות הזו קיבלנו בתחילת מרץ האחרון בסין: רכב חשמלי של BYD נשרף כמעט לחלוטין. החקירה העלתה שהשריפה התחילה בכלל מסוללת גיבוי ניידת (Power Bank) של טלפון סלולרי שנוסעת השאירה בתא הנוסעים. למרות שהרכב מבפנים נחרב, סוללת הרכב הראשית לא נפגעה ולא לקחה חלק בחגיגה.

בזמן שהחשמליות המלאות מציגות נתוני בטיחות מרשימים, דווקא הרכבים ההיברידיים ורכבי הפלאג-אין (PHEV) – שמשלבים מנוע בנזין וסוללה קטנה - מציגים תמונה מדאיגה.

המחקרים מראים כי הסיכון לשריפה בכלי רכב היברידיים גדול פי 20 עד פי 160 לעומת רכב חשמלי מלא, ופי 2 לעומת רכב בנזין רגיל. הסיבה פשוטה: הם משלבים את נקודות התורפה של שני העולמות. יש בהם גם מערכת חשמל מסיבית וסוללה, וגם מנוע בעירה פנימית לוהט, דלק ושמן. המורכבות המכנית הזו מייצרת יותר תקלות, ובנוסף, מחקרים בעולם האמיתי מראים כי צריכת הדלק ופליטת המזהמים שלהם גבוהות פי 3 עד פי 7 ממה שהיצרנים מצהירים.

שוק הרכב משתנה, ולאור העלייה במחירי הדלק לצד שדרוגים טכנולוגיים כמו יכולת טעינה דו-כיוונית (האפשרות להפעיל את הבית מהאוטו), המעבר לחשמל מציג יתרונות כלכליים וסביבתיים ברורים. נכון, מערכי הכבאות חייבים להמשיך ולפתח נוהלי בטיחות ומענה לתרחישי קיצון, אבל בשורה התחתונה ומבחינת רמת הסיכון האישית שלכם על הכביש - אתם יכולים להיות רגועים.

ד"ר דניאל מדר הוא חוקר, יועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface. הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.