החג הראשון של פסח יוצא השנה ביום שבת (16.04.2022), והחג השני יוצא השנה ביום שישי (22.04.2022). האם אני זכאי ל"דמי חגים"?

ככלל, בהתאם לדיני עבודה, עובדים שעתיים או יומיים אינם זכאים לתשלום על חג שחל ביום שבת לכן עובדים אלה לא יהיו זכאים לדמי חגים עבור החג הראשון. אולם לגבי החג שני, שחל ביום שישי, הפסיקה קבעה כי עובד יהיה זכאי לדמי חגים רק במידה שהחג חל ביום שבו היה אמור לעבוד. כלומר, עובדים יומיים/שעתיים ששבוע העבודה שלהם הוא חמישה ימים לא יהיו זכאים לדמי חגים עבור החג הראשון והשני, ואילו עובדים שעתיים/יומיים ששבוע העבודה שלהם הוא שישה ימים יהיו זכאים לדמי חגים רק עבור החג השני. ומה קורה אם אני "עובד חודשי"? לפי דיני העבודה, עובד כזה אינו זכאי לדמי חגים בכלל, כיוון שהוא זכאי בכל מקרה למשכורת על חודש עבודה מלא, גם אם חודש העבודה כולל מספר ימי עבודה מועט עקב חגים.

השנה, ערב החג הראשון יוצא ביום שישי (15.04.2022). האם המעסיק יכול לחייב אותי לעבוד ביום הזה?

כן. במידה ששבוע העבודה של העובד מוגדר שישה ימים, המעסיק יכול לחייב עובד/ת לעבוד בערב החג. בהתאם לחוקי העבודה, ערב חג נחשב יום עבודה רגיל - ובמידה שעובד בוחר לא לעבוד בו הוא צריך אישור לכך מהמעסיק, והמעסיק מנכה לו יום חופשה מלא על היעדרות זו.

באופן כללי, כמה שעות עובדים לפי החוק בערב חג כלשהו?

נהוג לחשוב שבערב חג עובדים רק חצי יום, מאחר וזו הנורמה הקיימת כיום במרבית מקומות העבודה. אבל לפי החוק, מספר שעות העבודה בערב החג יהיה רק שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה, וייחשב יום עבודה מלא. למשל, במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות (ולא פחות מכך, כמו שמרבית העובדים נוהגים לחשוב). אגב, חשוב לשים לב לכך שלמרות שבמרבית העסקים בישראל בערב חג נהוג לעבוד רק "חצי יום", אם תיקחו יום חופש בערב החג - לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם (על-פי "חוק חופשה שנתית").

האם הבוס יכול לחייב אותי לעבוד במהלך חול המועד?

כן. מבחינת החוק, עבודה בחול המועד נחשבת כמו עבודה ביום רגיל.

האם אני זכאי לתוספת כלשהי על עבודה בחג?

מי שעובד/ת בחג הפסח זכאי/ת לתוספת תשלום מהמעסיק: עובדים שעתיים או יומיים יהיו זכאים לתשלום בגובה 150% עבור כל שעת עבודה בחג, ואילו עובדים חודשיים יהיו זכאים לתוספת של 50% על כל שעת עבודה. 

ליל סדר (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
ליל סדר. מותר לחייב לעבוד? | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

המעסיק שלי רוצה שבמהלך חול המועד כל העובדים יהיו בחופשה מרוכזת ("הדממה"), על חשבון ימי החופש של העובדים. האם הוא יכול להכריח אותי לצאת לחופש על חשבוני?

כן. סוגיה זו נדונה בבתי הדין לעבודה, ושם נקבע כי המעסיק רשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש שלו. עם זאת, יש לכך יוצא דופן; חוק חופשה שנתית מתיר לעובד לקחת יום חופש אחד במועד שיבחר במהלך שנת העבודה ויום אחד נוסף באחד מ-8 "ימי הבחירה", שאחד מהם זה ערב שביעי של פסח. כלומר, לפי החוק – עובד/ת בישראל יכול/ה לבחור מתי לצאת לחופשה רק לגבי שני ימי חופשה מכלל מכסת ימי החופש שלו (בשנה) - האחד מתי שנוח לו והשני מרשימה סגורה של ימי בחירה. לגבי שניהם, חייבים להודיע למעסיק לפחות 30 ימים מראש.

אלה כאמור ההגדרות שקבועות בחוק, אבל בפועל - בלא מעט מקומות עבודה מונהג נוהל שבו העובדים זכאים לבחור מתי ינצלו את כלל ימי החופשה שלהם, כל עוד זה לא פוגע בעבודה עצמה או בקולגות שלהם.

מקום העבודה שלי ב"הדממה", אבל אין לי מספיק ימי חופש שניתן לנצל. מה עושים? אני יכול להיכנס ל"מינוס"?

בהתאם לדיני העבודה, אין לעובד/ת אפשרות להיכנס ל"מינוס" של ימי חופשה. במקרה שיש "הדממה" ולעובד/ת אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב לפי החוק והפסיקה לאפשר לו/ה לעבוד למרות שמקום העבודה נמצא ב"הדממה", או לאפשר לו/ה לצאת ל"הדממה" ולשלם לו/ה על ימי החופשה כרגיל ללא ניכוי ימי חופשה, למרות שבפועל כאמור אין לעובד/ת מספיק ימים שנצברו.

חופשה בערב חג ובחול המועד – על חשבון מי, והאם נחשבים כ"חצי יום חופש"?

מי שלוקח/ת יום חופשה בערב החג או בחול המועד חייב לדעת כי לפי החוק, המעסיק יתייחס אליהם כיום חופשה מלא שיורד ממכסת ימי החופשה של העובד/ת. זה הגיוני, בדיוק כפי שבעד יום עבודה בערב חג עובד זכאי לשכרו המלא, וכמו שעובד שיוצא לחופשה מקבל תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא מחצית מדמי החופשה.

ישנם מקומות עבודה עם הסכמי עבודה ספציפיים בהם נוהגים אחרת; למשל, ישנם מקומות עבודה בהם נהוג כי בערבי חג יש יום חופש לכולם על חשבון המעסיק, ויש גם מקומות עבודה בהם יש הסכמה כי יום חופש בערבי חג מתחלק "חצי חצי" – חצי יום חופש על חשבון המעסיק וחצי נוסף שיורד ממכסת הימים הצבורים של העובד. במקומות כאלה, המעסיק חייב לפעול לפי ההסכם או הנוהג.

באופן כללי, כמה ימי חופש מגיעים לנו?

מספר ימי החופשה המינימלי בישראל עומד על 12 ימים נטו בשנה (עבור מי שעובד 5 ימים בשבוע) ו-14 ימי חופש נטו בשנה (עבור מי שעובד 6 ימים בשבוע). המינימום הזה רלוונטי ל-5 השנים הראשונות במקום העבודה, כאשר מהשנה השישית ואילך - מספר ימי החופשה יגדל על פי חוק. בימים הללו העובדים זכאים כמובן לשכר מלא.

הנופשים שלא נבהלים מ"מגן צפוני" (צילום: הדס פארוש, פלאש90, חדשות)
נופשים בסחנה. מותר לכפות הדממה? | צילום: הדס פארוש, פלאש90, חדשות

לאור החשש מגל קורונה נוסף, המעסיק שלי חושש מאוד מהידבקות, ומבקש ממני לא ללכת למפגשים משפחתיים/חברתיים במהלך החג (או להפחית במפגשים כמה שאפשר). האם הוא יכול לחייב אותי?

לא. הדאגה של המעסיק מובנת ולגיטימית כמובן, אבל הוא לא יכול לחייב אתכם או להחליט עבורכם כיצד לנהוג.

אם חליתי בקורונה או במחלה אחרת במהלך חג הפסח, או נפגעתי חלילה בתאונה - האם במקום ימי חופשה ירדו לי ימי מחלה?

במקרים בהם עובד חלה, או חלילה עבר תאונה כלשהי, הוא צריך לעדכן את מקום עבודתו – והימים הללו ייחשבו לו כימי מחלה ולא כימי חופשה. כמובן שבמקרה כזה, העובד זכאי לדמי מחלה (ולא לתשלום דמי חופשה).

האם המעסיק חייב לתת לנו מתנה לחג?

בניגוד למה שאולי חשבתם, החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה לכבוד החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו. אם חל על המעסיק הסכם קיבוצי או צו הרחבה המחייבים אותו בשי לחג, הוא אמור לנהוג בהתאם לכך.

האם עובד/ת שנמצא/ת ב"בתקופת לידה והורות" זכאי לקבל מתנות לחגים?

הענקת מתנה לעובד/ת שנמצא/ת בתקופה לידה והורות הינו לשיקול המעסיק. למרות שאין חובה כזו, נהוג להעניק שי במצב כזה על מנת לגרום לעובד/ת להרגיש שייכים לארגון למרות שאינם נמצאים בו כרגע.