בתוכנית "סופר נני" שעלתה לשידור בבריטניה ב־2004, האומנת ג'ו פרוסט לימדה את ההורים איך להחזיר את השליטה לידיהם, והאירה באור חדש את הצורך בהתערבות חיצונית כשההורים לא מצליחים להתמודד עם בעיות משמעת והתנהגות של הילדים. מאז שודרו בממלכה הבריטית תוכניות רבות בתחום החינוך, בהן "בית הפרחחים הקטנים", שבה הורים לילדים עם בעיות התנהגות שונות הגיעו לבית מרושת במצלמות ויועצים מקצועיים ולמדו על סמכות הורית; ואפילו גרסה של "סופר נני" לכלבים. הפופולריות של תוכניות אלו הביאה לפריחה במרכזים חינוכיים להכשרת יועצות, בעיקר בתחום השינה, והענף תופס תאוצה.
ישראל, שבה שיעור הילודה הוא הגבוה במדינות OECD, בולטת גם בשיעור הפנייה ליועצי הורות. בעוד שבחו"ל הורים רבים עדיין נעזרים בספרות מקצועית ומחקרים על חינוך ילדים, ומסתפקים בהתייעצות עם רופא הילדים או האחיות בקהילה, השוק המקומי רווי ביועצות מסוגים שונים, שמתיימרות לסייע להורים במשימה המורכבת של גידול הילדים: בתחום הגמילה, ההנקה, ליווי התפתחותי לתינוק ושינה. זאת לצד דולות פוסט־פארטום (שמסייעות להורים בעיקר לאחר הלידה), ואפילו יועצות שמסייעות בהתאמת מנשא לתינוק.
שוק הייעוץ להורים שווה ככל הנראה כמה מיליוני שקלים בשנה. אין נתונים מדויקים על היקפו מאחר שרוב העוסקים בו הם עצמאים. חלקם מספקים שירותי ייעוץ בנוסף לעבודתם כשכירים, וחלקם משמשים פסיכולוגים, יועצים מוסמכים ומטפלים משפחתיים שגם מייעצים בנושאי הורות, כחלק מתהליך טיפולי שעוברת המשפחה כולה.
למרות, ואולי בגלל הסכומים הגדולים שמשלמים ההורים, התחום פרוץ למדי. לא כל היועצות עברו הכשרה מתאימה, וגם הלימודים במרכזים השונים אינם מפוקחים על ידי גוף רשמי כלשהו. יש מוסדות אקדמיים המציעים תוכנית לימודים מפורטת בייעוץ משפחתי, הדרכת הורים והתמחות בגיל הרך, הכוללת גם פרקטיקום ממושך; אך לצדם, ישנם כמה מרכזים ומכללות המכשירים יועצים ויועצות, בעיקר בתחום ייעוץ השינה, ומתמקדים בשיטות שונות שפיתחו בדרך כלל העומדים בראשם. עלות הלימודים היא 7,000־10,000 שקל לקורס בודד שאורכו עד חצי שנה, ובסופו יש סטאז' שבמהלכו מציע התלמיד למשפחות ייעוץ בעלות מופחתת.
דפנה תייר, יועצת חינוכית התפתחותית, ומטפלת התנהגותית־קוגניטיבית מוסמכת טוענת כי המצב הנוכחי, שבו אנשים שאין להם הכשרה מספקת מציעים את שירותיהם, עלול לגרום נזק. "אלה דברים שמרגיזים ואפילו מזעזעים אותי. חסרה הכשרה של ממש, מיומנות במתן ייעוץ, איך לשבת מול מטופל. צריך ללמוד לא רק את התוכן של הייעוץ עצמו, אלא גם על יחסי מטופל־מטפל", היא מזהירה.
מיכל דליות, מי שהיתה "סופר נני" בגרסה הישראלית של התוכנית, שמפעילה תוכנית להכשרת יועצות משפחה במכללת לוינסקי, אומרת כי "כמי שלמדה ומלמדת את התחום לעומקו, אני מבינה את האחריות שמוטלת עלי בהכשרת היועצים, שאורכת שנתיים ודורשת סינון רציני. אלה דיני נפשות. לא כל אחד יכול ללמד את התחום הזה, וגם לא כל אחד יכול ללמוד", היא מדגישה.
ליווי טלפוני ממושך
מילה טלמן, מנהלת שיווק בחברה גדולה, סיימה לפני כשנה לימודי ייעוץ שינה והקימה מאז את המרכז "פשוט לישון טוב". בניגוד לדברי נשות המקצוע הוותיקות יותר, היא טוענת שהכשרתה, שארכה חמישה חודשים היתה מעמיקה. "למדנו על התפתחות תינוקות, על בעיות פיזיולוגיות שעשויות להשפיע על השינה של תינוקות ועל ההשלכות הפיזיות של בעיות שינה, וגם התעמקנו במחקרים מדעיים שעסקו בתחום", היא אומרת.
כמו טלמן, נשים רבות פונות לעיסוק בייעוץ שינה. ההכשרה הקצרה מניבה להן בדרך כלל תשואה נאה: יועצות שינה מתחילות גובות 600־400 שקל לפגישת ייעוץ, ויועצות מוכרות יותר גובות 800־1,000 שקל למפגש, כשבדרך כלל יש צורך ביותר מפגישה אחת. כשזהו תהליך מלא, שמתחיל בדרך כלל בגיל חמישה חודשים וכולל פגישה אישית וליווי צמוד עד להצלחה – כלומר עד שהתינוק ישן לילה שלם – המחיר נע בין 1,400 שקל אצל יועצות מתחילות לכ־3,000 שקל לייעוץ שינה לתאומים.
המחירים מאמירים כשמדובר בתהליך גמילה. תייר למשל, גובה על הדרכת הורים את הסכומים המקובלים בשוק – 450־500 שקל לפגישה – אך על ייעוץ גמילה היא גובה סכום כפול ואף יותר. "זהו תהליך המורכב משתיים־שלוש פגישות אישיות ממוקדות", היא מנמקת, "ליווי טלפוני ממושך שגוזל זמן רב, והדבר הכי חשוב הוא רמת המומחיות שלי, שמצדיקה את המחיר".
טלמן סבורה ש"אם מסתכלים על כל שעות ההשקעה והייעוץ שהתהליך מצריך, בעיקר במקרים של תהליכים ארוכים, לפעמים כמה חודשים של ליווי צמוד להורים – במיילים, בפגישות ובטלפונים – רואים שהיועצת לא באמת מרוויחה הרבה ביחס להשקעה שלה בתהליך". לדבריה, "שיעור ההצלחה גבוה מ־95%. אצל משפחות רבות הייעוץ ממש משפר את חיי המשפחה ויש מקרים שבהם הוא אפילו מונע פירוק משפחות. לא ניתן לכמת בכסף את היכולת לחזור לישון לילה שלם ולהשיב את החיים והזוגיות למסלולם".
"הרגשנו כישלון נוראי"
יש מקרים שבהם על אף ההוצאה הכספית הגדולה, לצד הזמן וההשקעה בתהליך, ההצלחה המיוחלת לא הגיעה. ליאת ובני (הפרטים המלאים שמורים במערכת), הורים לבת ארבע ובן שנה מחיפה, עברו בשנה האחרונה אצל לא פחות משלוש נשות מקצוע המתמחות בגמילה. "כשהבת שלנו היתה בת שנתיים וחצי התכוננתי נפשית לכך שבפסח נתחיל תהליך גמילה. קראתי ספרים ומאמרים, קניתי לילדה ספרים בנושא והרגשתי שהיא מוכנה. אבל כבר בימים הראשונים ראינו שזה לא עובד", מספרת ליאת.
"אחרי ארבעה חודשים של פספוסים אינסופיים, ואחרי שילדים אחרים בגן נגמלו די בקלות והבת שלנו כל היום עשתה בתחתונים, היינו מתוסכלים והרגשנו כישלון נוראי. לא הבנו מה אנחנו עושים לא נכון. ביקשנו טיפים מההורים שלנו ועוד קרובי משפחה, ולכל אחד היה מה להגיד בנושא, ולא היה קו פעולה אחיד במה שהמליצו לנו".
בצר להם הם פנו ליועצת גמילה. "הגענו ליועצת מוסמכת עם המון המלצות, והיא נתנה לנו כל מיני כלים שמאוד התחברנו אליהם. וזה באמת עבד – אבל הבת שלי הבינה מהר את הטריק, וחזרה לעשות את הצרכים בתחתונים.
"בהמשך הגננת הפנתה אותנו לפסיכולוגית ילדים שמתמחה בבעיות גמילה. היינו בכמה פגישות שהיו מעניינות מאוד, כי ממש חפרנו בחינוך שלנו והבנו הרבה על הטעויות שעשינו, וזה באמת תרם לנושאים אחרים, כמו למשל ההירדמות בלילה, אבל לא לגמילה – כי כל שיטה שהיא הציעה פשוט לא עבדה.
"אחרי עוד חודשיים של פספוסים, החלטנו שהמצב מצריך את 'התותחים הכבדים' – וקבענו עם אחת המומחיות המוכרות ביותר בתחום. שילמנו 2,700 שקל על תהליך שכלל פגישות אישיות, גישה לסרטונים וייעוץ צמוד בשיחות וידאו. היא אכן היתה זמינה, שאלנו אותה אונליין איך להגיב לסיטואציות מסוימות, והרגשנו שזה עובד. יכול להיות שהתייחסנו יותר ברצינות לתהליך שלה, בגלל המחיר הגבוה שהיא גבתה. היה שיפור משמעותי לחודשיים והיינו בטוחים שזה הצליח, ונעזרנו בה פחות ופחות. אבל בערך דקה אחרי שהייעוץ בתשלום הסתיים – הילדה חזרה לפספס".
ליאת ובני מודים שייתכן שהבעיה היא ריבוי גישות של מטפלות שונות. "הוצאנו כמעט 5,000 שקל על יועצות גמילה – והילדה עדיין לא גמולה. אנחנו מרגישים שזרקנו את הכסף הזה לפח", אומר בני. "אין ספק שיש כאן בעיה של הרבה שיטות שונות שניסינו על הילדה שפשוט בילבלו אותה", מוסיפה ליאת.
אבל יש גם סיפורים אחרים. אורלי איל־לוי ואסף לוי, הורים לבן ארבע ובת שבעה חודשים מרמת גן, נעזרו לפני כשנה בטלמן כאשר היתה בתקופת ההתמחות, וזכו לייעוץ במחיר סמלי. "אחרי שלוש שנים שבהן פשוט לא ישנו בלילות, רצינו את החיים שלנו בחזרה. הבנתי שיש גיל מסוים שבו ילד צריך לישון לבד, והחלטנו לפנות לייעוץ שינה", מספרת איל־לוי. "מרגע שהתחלנו, זה ארך כחצי שנה, אבל התוצאה היתה מעולה – ממצב של ילד שלא אהב לישון ונאבקים אתו, לילד שאפילו מבקש ללכת לישון בשעה הקבועה, כי יש טקס שינה שהוא אוהב מאוד".
איל־לוי מספרת שחששה מהתהליך ואפילו רצתה להפסיק אותו. "בסופו של דבר, בכלל לא הרגשתי שמישהו נכנס לי הביתה ומתערב. פחדתי שיש שיטה נוקשה שחייבים לעמוד בה, אבל הבנתי שיש מקום לחשיבה ולאינטואיציה גם בתוך תהליך ייעוץ".
"לא חייבים לציית כמו תוכי"
"יש ביקוש־יתר לנושא של הייעוץ, אני חושבת שהורים פונים אליו יותר מדי ויש כאלה שלא זזים בלעדיו" אומרת תייר. "הייתי רוצה שהורים יידעו לסמוך על עצמם. אני שומעת יותר ויותר הורים השואלים אם הם יכולים להביא את הילד לפגישה או אם אני יכולה לבוא אליהם הביתה ולגמול את הילד בעצמי. זה נובע מכך שהם לא מבינים ולא מכירים בתפקיד ההורי שלהם".
דליות ממליצה להורים שפונים לייעוץ לסמוך על האינטואיציה שלהם. "צריך לפנות לייעוץ רק ממקום של להוסיף, במטרה לקחת עוד פרמטרים ולהכניס פנימה להורות. רק ברגע שהורה אומר לעצמו – אני לא מסתדר, משהו לא עובד – זה הזמן להתייעץ עם מומחה. וכשפונים לייעוץ, ההורים צריכים להיות מחוברים. הם צריכים להקשיב ליועצות, אבל גם ללב שלהם; לא לציית כמו תוכים, אלא להתאים את ההמלצות לסולם הערכים שלהם".
תייר מעריכה שענף הייעוץ רק יילך ויתרחב, והיא אינה שמחה על כך. "נראה עוד ועוד הורים שפונים לייעוץ בתחומים רבים, ולכן יהיו עוד יועצים ויקומו מרכזים ללימוד ייעוץ. הפתרון הוא שהמדינה תממן עבור ההורים שבדרך קורס שייתן להם כלים להתמודדות ולסמכות הורית, אבל אני לא צופה שזה יקרה כאן בקרוב".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
המפגש הסודי במשרדי גוגל - ואורחת הכבוד שמסרבת למסור פרטים
אחרי הביקורת - האם הצעדים החדשים להקלת הפקקים בנתיב פלוס יועילו?