את העובדה ששנת 2020 אופיינה במיתון עולמי- כולם כבר יודעים. אבל כמה עמוק המשבר הכלכלי שפקד את העולם ומה המצב של ישראל לעומת שאר מדינות העולם? חטיבת המחקר של דן אנד ברדסטריט, שהוציאו לאחרונה דו"ח סיכום שנת 2020 בכלכלה, שמצביע על כך שההאטה בצמיחה העולמית בשנת 2020 נאמדה בכ-3.5 אחוזים. לעומת זאת בישראל נרשמה התכווצות בתוצר בשיעור של כ-2.5%, בעיקר תודות לפעילות יצוא ענפה בשנת 2020, רובו של מגזר ההייטק.
עיקר ההאטה התרחשה במדינות היורו בהן התוצר התכווץ בכ-7.2% באופן מצרפי, בעוד שבארה"ב התוצר התכווץ בכ-3.4% ובכלכלות המתפתחות התוצר התכווץ בכ-2.4%. הנתון המעניין ביותר מגיע דווקא מסין, המדינה בה החלה המגפה, היא המדינה היחידה שמציגה צמיחה חיובית בשנת 2020, בשיעור של כ-2.3%.
המשק הישראלי, כאמור, הציג בשנת 2020 התכווצות בתוצר בשיעור של כ-2.5% , אומנם לא ירידה דרסטית לעומת המדינות האחרות אבל בהתחשב בעובדה שבשנת 2019 התוצר רשם עלייה חיובית 3.5% - ניתן להבין עד כמה עמוקה הפגיעה.
בשני הסגרים בשנת 2020 כמות דורשי העבודה הגיעה לכמיליון איש ושיעור האבטלה הרחב במשק עמד בסוף שנת 2020 על כ-16%. בחודש פברואר 2021, בתום הסגר השלישי, כמות דורשי העבודה הגיעה לכ-750 אלף איש. עם זאת יש לציין כי על פי הדוח רוב הבלתי מועסקים הם בני נוער ועובדים צעירים (מגילאי 15 ומעלה) אשר מעדיפים בשלב זה להמשיך את תקופת החל"ת ולקבל דמי אבטלה במסגרת התוכנית הכלכלית שהתוותה הממשלה לטיפול במשבר, המאפשר זאת עבורם.
רוב הבלתי מועסקים הם בני נוער ועובדים צעירים (מגילאי 15 ומעלה) אשר מעדיפים בשלב זה להמשיך את תקופת החל"ת ולקבל דמי אבטלה
שנת 2020 הייתה גם השנה הראשונה מזה עשור בה המשק התכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הייתה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). כמה הייתה עמוקה הפגיעה בעסקים? בסופו של דבר נסגרו כ-75,000 עסקים, נתון המהווה עליה של כ-65% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. מנגד נפתחו בשנת 2020 רק כ-40,000 עסקים חדשים, ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2019 בה נפתחו כ-56,000 עסקים.
על פי נתוני דן אנד ברדסטריט בשנת 2020 הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ברים ובתי קפה, ענף סוכנויות נסיעות וענף האופנה. מנגד, הענפים היציבים במשק הינם ההייטק, תעשיית המזון ותעשיית הפרמצבטיקה.
בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות (כ-4,000 מסעדות ודוכני מזון נסגרו), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (כ-2,000 עסקים נסגרו), הסעות ותחבורה (כ-1,200 עסקים נסגרו), חנויות אופנה והלבשה (כ-950 נסגרו)
בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות (כ-4,000 מסעדות ודוכני מזון נסגרו), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (כ-2,000 עסקים נסגרו בתחום), הסעות ותחבורה (כ-1,200 עסקים נסגרו בתחום), חנויות אופנה והלבשה (כ-950 נסגרו בתחום) ועוד.
הענפים המסוכנים ביותר במשק
ענף מסעדות ברים ובתי קפה נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה, גם בזמני שגרה, בעיקר בשל הצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות. תוסיפו לזה נאמנות לקוחות נמוכה, רגישות גבוהה למחיר, והיעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים, ותקבלו את אחד הענפים העיקריים שנפגעו אנושות בקורונה. גם השנה הוכתר כענף המסוכן ביותר על פי מדדי דן אנד ברדסטריט.
גם ענף האופנה סומן מאז ומתמיד כענף מאוד בעייתי במשק, הרבה הודות לתחרות מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע"מ וממכס) ומהגדלת הקניות שביצעו ישראלים בחו"ל במסגרת "טיולי שופינג" שהתאפשרו כתוצאה מרפורמת השמיים הפתוחים.
אולם דווקא נדמה שמשבר הקורונה עשה לו טוב והקפיץ אותו מהמקום השני כענף הכי מסוכן למקום השלישי ברשימה ב- 2020. מי שהפעילו אתר סחר מקוון עוד טרם המשבר ,הצליחו להחזיק את הראש מעל המים, לעומת חנויות אופנה עצמאיות, אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר ולא שרדו.
ענף סוכנויות נסיעות, שנכנס לראשונה לרשימת הענפים המסוכנים, סבל משיבוש ניכר בשנת 2020, בגלל הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות. בישראל פועלות כ-450 סוכנויות נסיעות, ועל פי הערכות בשנת 2020 הירידה בהיקף הפעילות בענף נאמדת בכ-75% לעומת שנת 2019. גם חבילות נופש במחצית השנייה של השנה ליעדים "ירוקים" דוגמת איחוד האמירויות ואיי-סיישל לא פיצו על הירידה הניכרת בענף. לעומת שני הענפים הראשונים, ענף סוכנויות הנסיעות לא נמנה בשגרה בין הענפים המסוכנים במשק אבל כעת הוא מדורג במקום השני המסוכן ביותר בשנת 2020.
הענפים היציבים במשק
למרות המשבר הכלכלי, ברמה המקרו-כלכלית, כאמור, ישראל הציגה התכווצות נמוכה יחסית בתוצר בשיעור של 2.5%, תודות לפעילות יצוא ענפה בשנת 2020, בעיקר של מגזר ההייטק.
הביקוש עולמיים לשירותי הייטק בתקופת משבר הקורונה העולמי, החווים פריחה בפעילות בתקופת משבר הקורונה העולמי, כמו : גיימינג, פתרונות ענן, מסחר אלקטרוני, אבטחת מידע, פתרונות מרחוק ועוד, הציבו אותו בראש רשימת הענפים היציבים ביותר , זאת בהמשך למגמה משנת 2019.
גם ענף המזון חווה צמיחה בפעילות בשנת 2020 תחת המשבר. כולם זוכרים את תורי הענק בחנויות המזון לפני ובתקופת הסגר הראשון. תוסיפו לזה את העובדה שהמסעדות ובתי קפה נותרו סגורים בסגרים וטרם חזרו למתכונת מלאה, ואת הקיפאון של ענפי התיירות והתעופה, שהשאיר אזרחים רבים בארץ, ותבינו מדוע הענף דורג במקום השני ברשימה המבטיחה של הענפים היציבים ביותר במשבר.
כולם זוכרים את תורי הענק בחנויות המזון לפני ובתקופת הסגר הראשון. השילוב של סגירת המסעדות והתמוטטות התיירות הפכו את ענף המזון לאחד היציבים במשבר
תעשיית הפרמצבטיקה – נחשבת באופן מסורתי לענף יציב, בדרך כלל נמנית אף היא בקרב הענפים היציבים במשק. בשנת 2020 חזרה להיכלל בקרב הענפים היציבים, בין היתר, לאור הימצאותה של כמות אוכלוסייה גבוהה יותר בישראל ברגע נתון (יותר אנשים צורכים תרופות ומוצרים פרמצבטיים), ובשל היוותרותם של בתי המרקחת פתוחים לאורך כל השנה (הענף על מקטעיו נחשב כענף חיוני תחת הגדרות הממשלה והמשיך לפעול כסדרו).
מה הלאה?
במבט קדימה לשנת 2021, על אף תחילת החיסונים לקורונה בישראל, ענפי התיירות המלונאות והתעופה, ענף האירועים, ענף תרבות הפנאי, ענף המסעדות, צפויים על פי דן אנד ברדסטריט להמשיך לסבול משיבוש עד קיפאון בפעילות בחודשים הראשונים לשנת 2021 עד התבהרות יעילות החיסונים.
לכך צריך להוסיף את אי-הוודאות הפוליטית, הכולל היעדר תקציב מאושר, העמקת הגירעון הממשלתי לכדי 80%-77% מהתוצר והליכה למערכת בחירות נוספת, רביעית בתוך שנתיים, ואת המצב בשוק העבודה. כך שחלק מהאתגרים שאפיינו את המשק בשנת 2020 צפויים ללוות את המשק גם במחצית הראשונה לשנת 2021.
החוקרים צופים גם את המשך ההרעה במשק בחודשים הראשונים לשנת 2021, שצפוי להשפיע על פתיחות וסגירות העסקים. כך, לאחר ירידה של כ-30% בכמות פתיחות העסקים בשנת 2020, בה נפתחו כ-40 אלף עסקים בלבד, ההערכה היא שכמות פתיחות העסקים בשנת 2021 צפויה להיוותר ברמה נמוכה יחסית, אך גם צפוי להתגבר החל מהמחצית השנייה. בסך הכל בשנת 2021 צפויים, להערכת החברה, להיפתח 40-45 אלף עסקים, כמות נמוכה בכ-25% ביחס לשנת 2019, טרם עידן הקורונה.
קצב סגירות העסקים צפוי להמשיך להיות גבוה גם כן, להערכת דן אנד ברדסטריט, בשנת 2021 צפויים להיסגר 55-60 אלף עסקים (ירידה בכמות הסגירות ביחס לשנת 2020, אך עדיין גבוה בכ-25% בהשוואה לשנת 2019). מרבית העסקים שצפויים להיסגר הינם עסקים קטנים ובינוניים, כולל בתוכם עסקים חדשים שנפתחו בשנים 2019-2020 וטרם התבססו ובמילא נמצאים בסיכון גבוה. כמו כן נמצאים ברשימה גם עסקים שדחו החזרי הלוואות לבנקים במסגרת המתווה, ואשר לא תהיה בהם שיפור בפעילות העסקית שיאפשר החזר מחודש של החוב.
בסך הכל, צופים בדן אנד ברדסטריט המשק צפוי להציג בשנת 2021 התכווצות בפעילות, שנה שניה ברציפות, בה כמות סגירות העסקים צפויה להיות גדולה מכמות הפתיחות של עסקים חדשים, כך שכמות העסקים במשק צפויה לקטון בשנת 2021 ב 15-20 אלף עסקים, המהווים התכווצות של כ-3.5% בכמות העסקים.
"בבחינת השינויים ברמת הסיכון של הענפים השונים, ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית עודנה רחוקה מהתאוששות", מסכמת אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. "ענפים רבים, ובעיקר אלו המושפעים ממגבלות ההתקהלות והטיסות לחו"ל, עדיין חווים שיבוש מהותי בפעילות וללא צפי לחזרה לפעילות סדירה".
"מנגד, ניתן לראות כי ישנם ענפים, ובראשם ענפי ההייטק, אשר חוו צמיחה בצל משבר הקורונה, בעיקר לאור אופי פעילותם המושתת על מתן פתרונות גלובליים לעבודה מרחוק ובעיקר חברות בתחומי הסייבר, מחשוב ענן, גיימינג, איקומרס ועוד".
"נתוני דן אנד ברדסטריט מלמדים גם על הפערים המהותיים בחברה הישראלית אשר משאירים אוכלוסיות שלמות מאחור – מצד אחד תעשיית ההייטק החדשנית והמתקדמת אשר הוכיחה בשנה האחרונה עמידות למשבר, ומהצד השני התעשיות המסורתיות אשר חלקן נפגעו דרמטית - עסקים רבים נסגרו ועובדים רבים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה ויזדקקו לסיוע ע"מ להצליח להשתלב מחדש".
"לאור אי הוודאות שנוצרה במשק, בעלי עסקים מכל תחומי העיסוק מוכרחים לקבל החלטות על בסיס בדיקה מעמיקה, מידע מבוסס וניהול סיכונים מחושב."