יגאל אהובי וגלית גוטמן (צילום: אביב חופי)
יגאל אהובי וגלית גוטמן | צילום: אביב חופי

"אתה יודע מה קורה עם יגאל אהובי בשנים האחרונות?" "אהובי? רגע, הוא עם גלית גוטמן... ו... לא, לא שמעתי מה קורה אתו".

תגובה מסוג זה קיבלנו מכמה אנשי עסקים שאליהם פנינו השבוע כדי לשאול על טייקון הנדל"ן. ואכן, נדמה שבשלוש השנים האחרונות אהובי מופיע פחות ופחות במדורים הכלכליים ויותר ויותר במדורי הרכילות, כבן זוגה של הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה. גם במדורי התרבות הוא מגיח מדי פעם בנושאים שונים העוסקים בפועלו כאחד מאוספי האמנות הגדולים בישראל. עסקים ויוזמות חדשות, כך נדמה, פחות מעניינים אותו בשנים האחרונות.

"אין ספק שהוא הוריד הילוך", אומר אחד ממקורביו. "זה לא שהוא יצא לגמרי לפנסיה, אבל זה כבר לא יגאל אהובי של פעם, שכל חודש־חודשיים עשה עסקה. הוא עושה פחות, טועה פחות, לחוץ פחות ונהנה יותר. אפשר להגיד שהוא בניוטרל. אם תמיד הוא עבד בגז, בשנים האחרונות הוא שינה מצב צבירה".

על הנינוחות הזאת מאיים כיום המשבר שאליו נקלע פרויקט תיירותי של כ-300 מיליון דולר בווייטנאם, כנראה הפרויקט הגדול ביותר שאהובי מעורב בו בשנים האחרונות. אלפי רוכשים זועמים, שגם יצאו להפגנות במדינה האסייתית, טוענים שכבר לפני שנתיים היו אמורים להימסר להם חדרי הנופש בחוף אקזוטי בדרום וייטנאם. מלבד זאת, שותפיו של אהובי בפרויקט, שלושה אנשי עסקים ישראלים אלמונים, טוענים שאהובי, בהתנהלותו ההפכפכה, גרם לעיכובים במיזם שבו הוא היה אמור להיות המממן הראשי. תביעות משפטיות מצד הרוכשים והשותפים עלולות להיות מוגשות, אחרי פרסומים שליליים על הפרויקט בתקשורת בווייטנאם. אהובי מכחיש את הטענות, וטוען כי הפרויקט נמצא כיום בשלבי בנייה מתקדמים.

זאב בודד, קפריזי ולא צפוי

בקהילה העסקית בישראל יש הסכמה כי אהובי, שהונו הוערך השנה במגזין TheMarker ב-130 מיליון דולר, הוא דמות יוצאת דופן בנוף המקומי - סוליסט הפועל במידה רבה כזאב בודד, גם אם יש סביבו צוות יועצים מצומצם.

"אם בבתי השקעות יש דיונים ארוכים, ועדות השקעה ודירקטוריון, אצלו זה הרבה בטן והרבה אינטואיציה", אומר אדם שעבד עמו בעבר. "הוא אדם חריף שכמובן מכיר את המספרים והנתונים, אבל בסוף הוא יכול לקום בבוקר ולהגיד אם יש או אין עסקה - פשוט כי ככה הוא מרגיש".

איך קרה שאיש העסקים שבנה את הונו מנדל"ן באירופה הצליח להסתבך בסכסוך עסקי בווייטנאם? אהובי הוא אדם מורכב. מוחצן, מצד אחד, שנוהג להתחכך עם אנשי עסקים וסלבריטאים במסיבות האלפיון העליון שבהן הוא מצולם ללא הרף, ומצד שני הוא מסרב בתוקף להתראיין. לדברי מכריו, הוא איש מבריק וממולח עם קסם אישי כובש ומיומנות של סוחר מבטן ומלידה, וגם אדם אקסצנטרי וקפריזי.

מצד אחד, העסקות הגדולות שמהן התעשר אהובי היו בזכות שותפים שאותם דאג להביא ולהיות החוט המקשר ביניהם; ומצד שני, יש לו נטייה לריבים וסכסוכים. איש הנדל"ן הרצל חבס, למשל, היה פעם חברו ושותפו לעסקים, עד שהקשר ביניהם התפוצץ והשניים גררו את הסכסוך העסקי עד לבית המשפט העליון, שהסתיים בפשרה.

חבס הוא אולי איש העסקים המפורסם ביותר שאתו הסתכסך אהובי, אבל הוא לא היחיד. יחסי אנוש, אומרים מכריו של אהובי, הם לא בדיוק הצד החזק שלו. ב-2012, למשל, חברת רבד הציבורית שבשליטתו הוציאה הודעה על סיום עבודת המנכ"ל אריאל אבן. בדרך כלל זו הודעה סטנדרטית שנאמר בה שבנסיבות העזיבה אין עניין לציבור. במקרה זה נוספה להודעה מלה אחת - "פיטורים", דבר נדיר בהודעות מסוג זה.

"אהובי זה איש עסקים שהוא תופעה", אומר בכיר בענף הנדל"ן. "ממה שאני התרשמתי, הוא בן אדם קצת מתוסבך. לפעמים נדמה שהוא רב עם עצמו. כששמעתי על הסיפור בווייטנאם ללא ממש הופתעתי. זה בן אדם שיכול להתהפך, להיעלם פתאום, לשנות את דעתו, איש בלתי צפוי. אני גם לא מתפלא שהוא קצת נעלם בשנים האחרונות. אצל אהובי הכל יכול לקרות".

האנוי, וייטנאם (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
האנוי, וייטנאם | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"לאהובי יש חלק בתספורת הענק של דלק נדל"ן"

אהובי, 65, רואה חשבון בהשכלתו, עשה כמעט את כל הקריירה כיזם נדל"ן. עבודתו הראשונה היתה בשנות ה-80 כמנהל בחברת פרופיט נדל"ן. בתחילת שנות ה-90 הוא פנה לעסקים עצמאיים כמשקיע והתחיל לרכוש נכסים מניבים, לא מעט מהם באזור תל אביב. בין היתר, רכש נכסים מההסתדרות, כמה שנים לאחר שייעץ למי שעמד בראשה, חיים רמון, בענייני נכסים (גיסו לשעבר של רמון, אפרים קונדה, הוא חבר ילדות של אהובי). ההתעשרות של אהובי הגיעה מעסקים במערב אירופה, בעיקר בבריטניה, ב-2008-2003. בשנים אלה אהובי תיווך והיה מעורב בכמה עסקות נדל"ן שבהן חברות בורסאיות גייסו הון מהציבור לטובת נדל"ן בחו"ל.

ב-2003 רכש אהובי עם שותפים 136 חניונים בבריטניה תמורת 609 מיליון ליש"ט (כ-4 מיליארד שקל). כעבור שנתיים הוא רכש עם שותפים 85 מבני תצוגה המושכרים כיום לחברת פולקסווגן תמורת 300 מיליון ליש"ט. בנובמבר 2005 היה אהובי חלק מקבוצה שרכשה 16 בתי מלון של רשת הילטון תמורת 432 מיליון ליש"ט. ב-2005 היה מעורב ברכישת שבעה בניינים של חברת דויטשה טלקום בגרמניה תמורת 182 מיליון יורו. ב-2006 עמד אהובי בראש קבוצת משקיעים שרכשה 47 בתי מלון של רשת מריוט בבריטניה תמורת כמיליארד ליש"ט.

בחלק מהעסקות באירופה היו מעורבים גם חבריו הקרובים, רו"ח יצחק סוארי ואיש העסקים צבי בירן, וכן חברות גדולות בשוק הישראלי, כמו אלקטרה נדל"ן, דוראה, הפניקס ומגדל. אבל החברה הדומיננטית ביותר בעסקות של אהובי בחו"ל היתה דלק נדל"ן, שבשליטת יצחק תשובה. "דלק לא עושה עסקת נדל"ן אחת באירופה בלעדי", אמר אהובי ב-2005 למגזין הבריטי "Property Week".

באותה תקופה טענו רבים בשוק ההון בישראל כי אהובי נהפך למולטי־מיליונר בזכות תשובה. מקורב לעסקיו בשנים אלה טוען כי מכיוון שאלה היו עסקות ענק, אהובי הרוויח מאות מיליוני שקלים, בעיקר בזכות עמלות תיווך, אך לעתים גם מכך שמכר את חלקו בנכסים לאחר ששוויים עלה.

מנגד, למשקיעים בדלק נדל"ן היה גורל אחר לגמרי. ב-2012 בוצעה אחת התספורות הגדולות ביותר בשוק ההון הישראלי, כאשר דלק נדל"ן מחקה חוב של 1.4 מיליארד דולר - בין היתר, בגלל נכסים שרכשה בבריטניה ששוויים ירד בחדות במשבר הכלכלי העולמי ב-2008. "אפשר לומר שבעקיפין, גם לאהובי יש חלק בתספורת הענק הזאת", אומר בכיר בשוק ההון.

החברה הציבורית היא רק עסק צדדי

ב-2007 רכש אהובי את השליטה בחברה הציבורית רבד (600.6 -2.1%) . לאור הצלחותיו הגדולות באותה תקופה, ניתן היה לצפות שרבד תהפוך לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות בבורסה הישראלית, אך מאז היא מדשדשת. אם ב-2007 שווייה היה 210 מיליון שקל, כיום - על אף הגאות האדירה בשוק הנדל"ן בישראל בעשור האחרון - שווי החברה הוא כ-160 מיליון שקל בלבד, נמוך מההון העצמי שלה.

בסך הכל מחזיקה כיום רבד 12 נכסים - שמונה באירלנד, אחד בבריטניה, אחד בשווייץ ושני נכסים בתל אביב, שהעיקרי בהם הוא בעלות על רוב מגדל פלטינום בעיר. פעילות אחרת של רבד היא באחזקת בתי אבות סיעודיים בבריטניה, שגדלה בשנים האחרונות ומהווה מחצית מהכנסות רבד. מקורבים לאהובי טוענים כי הפעילות של רבד קטנה יחסית להיקף הנכסים שהוא מחזיק דרך בלנהיים, החברה הפרטית שבה הוא מחזיק את נכסיו הפרטיים בעולם. את נכסיו הפרטיים בישראל מחזיק אהובי דרך חברת פרתם. "אני מניח שהוא מבין שהוא לא צריך להיות בעלים של חברה ציבורית", אומר אחד ממקורביו. "אם היה מוצא קונה, הוא היה מוכר את השליטה ברבד. באמת שאין מה לספר על החברה הזאת, אבל לעומת עסקיו הפרטיים, זה משהו ממש קטן".

אמנם אהובי לא הפסיק לגמרי לפעול בזירה העסקית, אך נראה שפעילותו נסמכת בעיקר על הישגי העבר. למשל, בפברואר הוא מכר מגרש ברמת אביב ג' שרכש באמצע שנות ה-90 עם אנשי עסקים נוספים לקבלן דורון אביב תמורת 250 מיליון שקל. בנוסף, באחרונה הוא ביצע גיוס אג"ח פרטי של 1.5 מיליארד שקל לחברה הבריטית צ'אמוס שבה הוא שותף, הרשומה האיי הבתולה הבריטיים. בין השותפים האחרים בחברה נמצאים סוארי וג'ורג חורש, יבואן טויוטה בישראל.

הפרויקט בווייטנאם "חוזר למסלול"

אהובי, קונסול הכבוד של וייטנאם בישראל, החל לחפש הזדמנויות במדינה כבר ב-2005, עוד כשהיה בשיא הצלחתו באירופה. בניגוד לעסקות הגדולות באירופה, שבהן היה הגורם המתווך והמחבר בין גופים גדולים, הרי שבווייטנאם - שם החל להשקיע בפועל ב-2008 כאשר גייס לשורותיו את כמאל עבדל־חיק, שהיה קודם לכן דיפלומט בשגרירות ישראל במדינה - אהובי אמור להיות המממן הראשי.

לדברי איש עסקים ישראלי הפועל בווייטנאם, לפני מיזם התיירות אלמה, הנמצא כיום במחלוקת, היו לאהובי שתי עסקות כושלות במדינה, אחת מהן עם יאיר לנדאו (בנו של ראש עיריית הרצליה לשעבר אלי לנדאו) ואחיו. העסקות כשלו גם בעקבות מהלכי עוקץ שנעשו כלפיו מצד אנשי עסקים וייטנאמים (אהובי, אגב, היה קורבן עוקץ בעסקיו בבריטניה, מצד הנוכל הבריטי ניק לוין).

פרויקט אלמה נבנה לאחר שפרויקט דומה באזור לא צלח, אך יזמים שפעלו במקום שהבינו את הפוטנציאל, חיפשו משקיע גדול. אהובי, בניגוד לאנשי עסקים ישראלים בכירים שביקרו בווייטנאם לאחר המשבר העולמי של 2008 אך החליטו לא להשקיע במדינה (בין היתר, תשובה, שעיה בוילמגרין, נתן חץ ואורי דורי), החליט להמר על המדינה. במידה מסוימת, השקעתו בפרויקט הענק היא גם תוצאה של יד המקרה. "אני מניח שמעבר להזדמנות שהוא זיהה, הוא רצה להרגיש שהוא יוצא מהבוץ במדינה הזאת. הרי עד הפרויקט הזה הוא די אכל מרורים בווייטנאם. הוא כנראה לא הבין שזו מדינה הרבה יותר מורכבת לעבוד בה מאשר אירופה, במיוחד בעסקי הנדל"ן", אומר איש העסקים הפועל במדינה.

מיזם התיירות אלמה אמור היה להיות אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר של אהובי בשנים האחרונות, כשבנוסף אליו הוא מתכנן כיום פרויקט מגורים בעיר הבירה האנוי. את הקרקע לפרויקט אלמה - שאמור להשתרע על 310 דונם ולהכיל 600 יחידות דיור, מהן 200 וילות - רכש אהובי ב-2012 עם אנשי העסקים דוד לבל, רון ארמון וסימון טטרואשווילי. הארבעה תיכננו להקים פרויקט "טיים שרינג", כלומר כזה המציע למכירה יחידת נופש לשהות של שבוע בכל שנה (בדומה למודל של קלאב הוטל בישראל), הכולל פארק מים, מיני גולף ו-12 בריכות. אם הכל היה מתנהל כשורה, לפי טענת שותפיו של אהובי, כבר ב-2016 הפרויקט היה אמור לקום, אך התנהלות אהובי, בין היתר בכל הנוגע להזרמת כספים למיזם, הם טוענים, גרמה לעיכובים.

לפי פרסום באחרונה ב"גלובס", שחשף את הפרשה, לפרויקט עדיין אין הסכם עם קבלן מבצע, העבודות באתר הוקפאו ורוכשים דורשים לבטל עסקות. בין היתר, שותפיו של אהובי טענו שבמשך שנים כי הוא סירב לחתום על הסכם בכתב מולם. "אם אתם מתעקשים על חוזה, יהיה חוזה, אלא שבחוזה כותבים הכל", כתב אהובי לשותפיו לפי הפרסום. "הכל זה לא נייר חד־צדדי שבו כותבים רק את ההתחייבויות שלי, אלא גם את שלכם. כשיש אמון לא צריך חוזה בכלל".

אהובי מכחיש את הטענות. לדברי דור לברן, לשעבר סמנכ"ל בקבוצת עזריאלי שמונה למנהל הפרויקט בספטמבר 2017, היה עיכוב מסוים שנבע משינוי בתכנון והחלפה של צוות היועצים, אבל כיום הפרויקט נמצא בעיצומו — נשכרו קבלנים, נרכשו מעליות והעבודה מתקדמת במרץ. "יגאל הוא האחרון שיגיד לך שלא נעשו טעויות, אבל טעויות ברמה של ביצוע", אומר לברן. "למשל, קודם רק חלק מהחדרים פנו לים, ועכשיו כל החדרים יפנו לים. יגאל עושה את הכל כדי שהפרויקט יחזור למסלול, וכרגע הוא חוזר למסלול".

לדברי טל בננסון, המייצג את שותפיו של אהובי בפרויקט, מדובר בכישלון מהדהד והתביעה כבר בדרך. "המימון לבניית הפרויקט לא התקבל למרות התחייבויות של אהובי", הוא אומר. "להחלפה של היועצים למיזם לפני כחודשיים אין רלוונטיות, במיוחד כאשר המסירה של הפרויקט היתה אמורה להתבצע לפני כשנתיים".

עו"ד דוד לשם, המייצג את אהובי, מסר בשמו: "אהובי הוא אדם פרטי המנהל את עסקיו זה עשרות שנים באופן פרטי. הוא אינו חייב דין וחשבון לציבור לגבי עסקיו והשקעותיו, למעט כאשר מדובר בחברות ציבוריות. הוא אינו מתכוון לשנות ממנהגו. אהובי מבקש להתייחס לנושא אחד, והוא הפרויקט בווייטנאם, שלגביו היו באחרונה פרסומים מגמתיים הרחוקים מן האמת.

מפרץ הא לונג, וייטנאם (צילום: נועם רון,  יחסי ציבור )
מפרץ הא לונג, וייטנאם | צילום: נועם רון, יחסי ציבור

"פרויקט אלמה בווייטנאם, שבבעלות ובניהול חברות בסינגפור ובווייטנאם, נמצא בשלבי בנייה מתקדמים, מועסקים בו כ-600 עובדים מקומיים והחוזים להקמתו נחתמו עם הקבלנים הגדולים בווייטנאם. הפרויקט זכה לביקוש גדול בווייטנאם בהיקף של אלפי לקוחות. למרבה הצער, מספר ישראלים שנכנסו כשותפים זוטרים (בעקיפין) בפרויקט, מנסים בדרכי לחץ לגרום לכך שחלקם בחברה יירכש במחיר מופקע, ולשם כך לא בוחלים בהעלאת טענות והאשמות סרק בנוגע לפרויקט ונגד אהובי. מעניין לציין כי אותם אנשים טוענים מצד אחד שהפרויקט תקוע ומתעכב, ומצד שני דורשים עבור חלקם סכום עתק המשקף לפרויקט לא סתם הצלחה, אלא הצלחה פנומנלית".

מאספני האמנות הגדולים בישראל - שצבר לא מעט אויבים

לצד עיסוקו בנדל"ן, יגאל אהובי פעיל כבר שנים ארוכות בשדה האמנות, כאחד האספנים הגדולים בישראל. גם כאן, כמו בעולם העסקי, אפשר למצוא אותו במסיבות קוקטייל, התחככויות ויצירת קשרים, כמו גם את יכולתו לזהות ולקנות בזול נכסים שעשויים להפוך בעתיד ליקרים הרבה יותר.

במשך שנים זכה אהובי לחיבוק מצד הממסד האמנותי, אך נראה שבשנתיים האחרונות הסנטימנט הזה מתחלף. זאת, בעיקר בשל מכירות שיזם בתערוכות שונות, ובהם יריד צבע טרי, שבו נמכרות יצירות של אמנים צעירים מתחת למחיר השוק. הדבר עורר עליו כעס מצד אמנים ובעלי גלריות, שטענו שבכך הוא פוגע ביצירות של אמנים צעירים. לפי אחת טענות, אהובי עשה זאת כדי לחסוך לעצמו עלויות שינוע למחסניו בלונדון, שם נמצא רוב האוסף שלו.

"כשאתה מצליח לקנות במחירים נמוכים, אין לך בעיה למכור במחירים נמוכים", אומר בעל גלריה. "זה שוק של מוכרים, ואם מישהו בא ורוצה לקנות כמות גדולה של עבודות, הוא מצליח. כשיש אמן חנוק, הוא ימכור לו בכל מחיר". באחת המכירות שערך לאוסף שבבעלותו תרם אהובי את הכנסות המכירה לארגון לא מוכר בשם הישראלים, שפועל נגד אלימות ברשת. עם זאת, לארגון אין עקבות באתר גיידסטאר, המרכז מידע על עמותות, ולא ברשת בכלל.

אהובי סירב להתייחס לפעילותו בתחום האמנות או לשאלות בנוגע לתרומה זו.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
הירוקים יחליפו צבעים: האדריכל שמסביר למה חייבים לבנות כמה שיותר קרוב לשפת הים
על מה דיברו בני הזוג נתניהו, ליברמן ומיכאל צ'רנוי במסיבת יום ההולדת של ניקול ראידמן?

mako כסף - כל מה שצריך לדעת