כנראה שאת הרכבת המעשנת הזאת כבר אי אפשר יהיה לעצור: נכון להיום יכול כל אדם מעל גיל 21 לרכוש ולעשן מריחואנה בשמונה מדינות בארצות הברית באופן חוקי לחלוטין. הראשונות שהשכילו לבחור בלגליזציה היו וושינגטון וקולורדו. שתיהן אישרו אותה בחקיקה מדינתית, שנוגדת את החוק הפדרלי בארה"ב שאוסר על עישון וסחר במריחואנה. יוזמה 502 עברה בהצבעה הכללית במדינת וושינגטון ב-2012, ואושרה שנה אחר כך. קולורדו העבירה את התיקון ה-64 לחוקה שלה במקביל, ואחריהן הצטרפו לחגיגה גם אורגון ואלסקה.

בתחילת נובמבר עשו את הצעד הדרמטי הזה גם קליפורניה, מסצ'וסטס, נבאדה ומיין, ואישרו את השימוש במריחואנה למטרות פנאי ביום שבו נערכו הבחירות לנשיאות ארה"ב, כאילו להמתיק קלות את הגלולה המרה ושמה דונלד טראמפ שבלעו הליברלים באמריקה. נכון לעכשיו למעלה מ-63 מיליון אמריקאים רשאים לצרוך מריחואנה לשימוש עצמי, בעיקר ברכישה בחנויות המתמחות, ובחלק מהמדינות גם באמצעות גידול עצמי.


אבל זה לא נגמר שם: בארה"ב יש עוד 23 מדינות שהפכו את הקנאביס הרפואי לחוקי, והן מאפשרות לחולים ליהנות מהיתרונות הרפואיים של הצמח באמצעות מרשם רופא, ובאופן הרבה פחות מסורבל.

אז מה קורה בארצות הברית של אמריקה? המומחים טוענים שמדובר בלא פחות ממהפכה, וכניסתה של קליפורניה לתחום היא נקודת המפנה לאור העובדה שמדובר באחת המדינות הגדולות, העשירות והמשפיעות באמריקה. אחת הסיבות העיקריות לגל הירוק שפושט על היבשת, מלבד חופש הפרט כמובן, היא כלכלית טהורה. חקיקת הגראס מכניסה למדינות מיליארדי דולרים בשנה, וזה עוד מבלי שדיברנו על העלויות שנחסכות למדינות כתוצאה מירידה ברמת הפשיעה, אלא רק על הבוסט לכלכלה שנגרם כתוצאה מהכנסת הגראס לתחום המסחר.

כיום נחשבת תעשיית המריחואנה לתעשייה הכי משגשגת באמריקה, ובעלת אחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר, עם תחזיות פיננסיות מרקיעות שחקים: עד 2020, מדווחים האנליסטים, עשויה לגלגל תעשיית הגראס החוקי והרפואי 220 מיליארד דולר.

משקיעים את הכסף בבתי ספר בכפר

המארחת החייכנית והמטופחת שעומדת בכניסה לחנות The novel tree בבלוויו, פרבר עשיר של סיאטל, מבקשת מכל מי שנכנס בדלת תעודת זהות על מנת לוודא שהוא בגיל החוקי. אחר כך היא מובילה את הלקוחות אל התפריט, מסמך המופיע על טאבלטים הפזורים ברחבי החנות, ומפרט עשרות סוגים של גראס מזנים וערבובים שונים, המגיעים מחוות ומגדלים שונים, ועם השפעות שונות. לאחר מכן היא שולחת את הקונים אל דלפקי המכירה, שם עוזרים להם להחליט מה בדיוק הם צריכים, מספקים את הגראס וגובים את התשלום.

עובד מקבל תשלום בחנות שמוכרת מריחואנה במדינת וושינגטון (צילום: David Ryder, GettyImages IL)
אף אחד לא יודע למסחר מריחואנה כמו האמריקאים | צילום: David Ryder, GettyImages IL

החנות מעוצבת לעילא, מרחק שנות אור מהדימוי של מאורת הסמים המטונפת. לכאן באים אנשים אמידים, משכילים ומתוחכמים, שפשוט רוצים לעשן כמה שאכטות אחרי שהם חוזרים מיום עבודה. מדובר בשינוי דרמטי בתדמית הגרועה של הגראס והמעשנים אותו: פחות היפים לוזרים, יותר אנשים נורמטיביים ומתפקדים כמו כולנו. ככה פחות או יותר נראות רוב החנויות בסיאטל ובמדינות שבהן הגראס חוקי – הוא הפך למוצר צריכה. ותסמכו על האמריקאים שהם ימנפו את התחום הזה, ושיידעו בדיוק איך לשווק ולמכור אותו.

התוצאות לא איחרו להגיע: במדינות הניסוי וושינגטון וקולורדו, ההכנסות בחודשיים הראשונים מתעשיית הקנאביס החוקי עמדו על 15 מיליון דולר. בחודש השלישי הן קפצו ל-20 מיליון, מה שגרם לכולם להבין שמדובר בלא פחות ממכרה זהב. במקביל ירד אחוז האבטלה בקולורדו ל-6 אחוז, לאחר שעמד על 6.9 אחוז שנה קודם לכן. חלק מזה קשור לצמיחה הגדולה שמביאה איתה התעשייה, שכוללת יצירה של עשרות מקצועות חדשים ועשרות אלפי מקומות עבודה. הצמיחה המואצת לא עצרה. ברבעון הראשון של 2016 עמדו ההכנסות של מדינת קולורדו ממיסוי מריחואנה על למעלה מ-270 מיליון דולר.

סכומי העתק שהמדינות מרוויחות מהלגליזציה מגיעים בעיקר ממסי קנייה – המדינות מטילות מס של בין 3.75 אחוזים ועד 25 אחוזים על רכישת מריחואנה. בחלק מהמדינות מדובר בתוספת על מסי הרכישה הקיימים במדינה (המקבילה באמריקה למע"מ, סכום המשתנה ממדינה למדינה). סכומים נמוכים יותר נגרפים הודות ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, וחלק הודות ליזמות של מוצרים חדשים הקשורים לעסקי המריחואנה: עזרי עישון, מוצרי מריחואנה אכילים, ושלל מוצרים חדשים הצצים במדינות כתוצאה ישירה מהלגליזציה.

בקולורדו מתכוונים לעשות בכסף הזה רק דברים טובים. נתח מכובד מההכנסות, 40 מיליון דולר בשנה, מוקצה לבתי ספר באיזורים הכפריים במדינה. "מעבר להוצאות על רגולציה של המריחואנה החוקית, אנחנו משקיעים את הכסף על מנת לשפר את חייהם של תושבי קולורדו", הצהיר בהודעה רשמית מושל המדינה, ג'ון היקנלופר. "בשנים האחרונות חלק מהכסף הוקצה למניעת ביריונות בבתי ספר, מניעה של נשירת תלמידים ממסגרות, וחינוך באופן כללי. בעתיד אנחנו מתכוונים להקצות סכומים משמעותיים לבניית בתים לחסרי בית".

עם זאת, היקנלופר הדגיש שהוא מזהיר מדינות שסבורות שכספי לגליזציה יפתרו את הבעיות הפיסקליות של המדינה: "בשנת המס 2015-16 אספנו 141 מיליון דולר במסי מריחואנה, ומדובר בסכום קטן יחסית בתקציב של 27 מיליארד דולר. בעוד שהסכומים האלה יכולים לממן את הרגולציה והסדרי החקיקה, לסייע בחינוך ובתכניות אחרות – הוא לא התשובה לגירעון תקציבי".

פאסט אדי מהוואי חוגג את הפיכת המריחואנה לחוקית בקולורדו (צילום: Marc Piscotty, GettyImages IL)
פאסט אדי מהוואי חוגג את הפיכת המריחואנה לחוקית בקולורדו. מאז המדינה הספיקה לעשות הרבה כסף | צילום: Marc Piscotty, GettyImages IL

ועדיין, כל המדינות מבטיחות להשקיע את הכסף בפרויקטים לטובת הציבור. מסצ'וסטס, למשל, גובה את המס הנמוך ביותר, 3.75 אחוז, והיא צפויה להרוויח 100 מיליון דולר בשנה. "נשתמש בכסף הזה לחזק את בתי הספר שלנו, לסייע ליוצאי מלחמה ולעזור לרשויות אכיפת החוק", אמרו גורמים רשמיים במדינה. בנבאדה גובים 15 אחוז מס מרוכשי הגראס, וחלק מה-1.1 מיליארד דולר שאמורים לייצר שם בשמונה השנים הקרובות, מתכוון הממשל המקומי להשקיע בתמיכה בבתי ספר ציבוריים ובחינוך.

אורגון גובה את המס הגבוה ביותר, והיא גרפה רק בחודש ינואר השנה 14 מיליון דולר מ-309 חנויות הגראס במדינה. 40 אחוז מההכנסות האלה יושקעו בחינוך, 20 אחוז נוספים יהפכו לכספי סיוע לבריאות הנפש ונפגעי סמים.

המהפכה תתחיל במערב

גם המתנגדים ללגליזציה מוכנים להודות שקליפורניה סוללת את הדרך לשוק המריחואנה המסחרי הגדול ביותר באמריקה. החקיקה שלה, הצעה 64, היא החשובה ביותר שהתרחשה באמריקה, ועשויה לשנות את הכללים ביחס העולמי למריחואנה. כבעלת הכלכלה החמישית בגודלה בעולם (לאחרונה היא עקפה את בריטניה), תסמכו על מדינת החוף המערבי שהיא תעשה מזה מטעמים. או כמו שמסביר אית'ן נדלמן, מנכ"ל הברית לשינוי מדיניות הסמים: "כשאני מדבר עם אנשים, בין אם אלה גורמים רשמיים בממשלה או כאלה שבעד לגליזציה, ושואל מה צריך כדי לשנות לחלוטין את הדיון, התשובה חד משמעית – כשקליפורניה תהפוך מריחואנה לחוקית". 

עכשיו כשהיא חוקית במדינה, קליפורניה תגבה 15 אחוז מס קנייה, ותגרוף מיליארד דולר לשנה במיסי גראס. המדינה מפקידה את הכסף באוצר המדינה, וגם היא מתעתדת לעשות איתו דברים טובים בלבד: 10 מיליון דולר מוקצים לאוניברסיטה הציבורית במדינה, לטובת מחקר על לגליזציה, 10 מיליון דולר (בתוספת של 10 מיליון דולר מדי שנה עד שיגיעו ל-50 מיליון) יועברו לקהילות חלשות שנפגעו באופן חריג מהמלחמה על הסמים, בעיקר קהילות אפרו-אמריקאיות ולטיניות. מיליונים נוספים יוקצו לחקר מריחואנה רפואית, לתכנית למניעת שימוש בסמים בבני נוער, חינוך וטיפול, חלק להגנת הסביבה, וחלק יועבר לגורמים הממונים על אכיפת חוקי המריחואנה החדשים.

ניתוח שנערך לאחרונה במוסד לחיזוי הכנסות ממסים מצא שאם ארה"ב תאשר לגליזיציה מחוף לחוף, יעמדו הכנסותיה ממסי לגליזציה על 28 מיליארד דולר בשנה. חלק ממס פדרלי, השאר ממס עסקי מדינתי והשאר מהכנסות מכל ממשל מקומי – מס הכנסה ומסי שכר, כך מגלה הדוח. האם בקרוב יעבור כל העולם למודל של הכנסה מיסויית ממריחואנה, ויותר מכך – האם אצלנו גם יבינו שמדובר בשוק בעל פואנציאל אדיר, ושהוא יכול לסייע לשקם את מערכת החינוך, הבריאות והרווחה? נותר לשאוף לטוב.

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il