אחד אחד נכנסים הגיבורים שלנו לחדרו של ראש העיר.

מה יקרה עכשיו?

והנה זה מגיע....גבירותי ורבותי, מיסים! מישהו כאן צריך לממן את העיר. יש כאן מדרכות ותאורת רחוב וכבישים, וכן, מישהו צריך לשלם.

אבל האם זה באמת הכרחי?

האם זה הוגן לבקש מאנשים מסוימים לממן אחרים? ומה קורה אם אני, למשל, לא סובל תאטרון, למה שאסכים שבמיסים שלי יסבסדו אותו?

הרבה שאלות מעלה העניין של המיסוי ובכלל, רק התחלנו לדגדג אותו.

בואו נכנס עם אחת המשתתפות לחדר של ראש העיר. נניח שזו הודיה. היא מביטה בטבלה ומבינה שיש כאן משהו מוזר; לדרוש עשרה אחוזי מס מנטע זה להוציא ממנה 1900 שקלים בערך, לעומת זאת עשרה אחוזים מהשווי של ג'ו, זה בעצם להוציא ממנו כ-חמש מאות שקלים.

אז מה עושים?

האם זה הוגן לקחת הרבה מאוד מנטע, כי "יש לה הרבה"? האם היא צריכה לשלם מחיר בגלל שהיא עשירה? אם נטע משלמת מס היא בעצם מממנת בעקיפין גם אחרים; למשל, את סמי ואת דודו שהוציאו לא מעט כסף על הנאות החיים בעיר. אז מה, הם יחיו טוב ונטע העשירה תממן?

השאלות האלה כולן שאלות לא פשוטות ושנויות במחלוקת.

אחד מהאנשים שמאוד לא אוהב את המיסוי שלנו בחברה המערבית הוא הפילוסוף הפוליטי רוברט נוזיק שחי בארצות הברית במהלך המאה ה-20. נוזיק חושב שמיסוי הוא אקט לא מוסרי ולא הגון.

יש לו לא מעט נימוקים להתנגדות הזו אבל מה שמדבר יותר מכל אל נוזיק הוא עקרון שנקרא "הצו הקטגורי" לפיו שלא מוסרי להתייחס אל בני אדם כאל אמצעי לסיפוק הצרכים שלנו, אלא כתכלית כשלעצמה.

תראו, כשאתם קוראים את הטור שלי אתם מתייחסים אלי כאל אמצעי. אני אמצעי עבורכם ללמידה על כלכלה ופילוסופיה וסוציולוגיה, והאופן שבו הם משתקפים במשחק שלנו. אני גם אמצעי להפגת שעמום (אני מקווה) ולהעברת הזמן. אתם משתמשים בי. וזה דבר שאי אפשר למנוע.

אם נראה בבני האדם רק אמצעים לסיפוק הצרכים שלנו, אנחנו לא מתנהגים באופן מוסרי והגון. צודק ומוסרי ונכון זה להבין שגם האדם שמולי הוא אדם כשלעצמו, ויש לו רצונות וצרכים ותקוות ואהבות והוא לא נמצא כאן (רק) כדי שאשתמש בו. הוא נמצא לעצמו.

נוזיק אומר לעצמו משהו כזה "כשאני לוקח כסף בכוח מאדם מסוים ומשתמש בו לצרכים של אחרים, אני משתמש בו לגמרי. אני מתייחס אליו כאל אמצעי".

 ואיך זה קשור למיסוי?

בואו נדמיין אדם שמרוויח עשרים אלף שקלים בחודש, וזה אומר שהוא מרוויח כחמשת אלפים שקלים לשבוע.

כשהמדינה מבקשת ממנו עשרים וחמישה אחוזי מס (אנחנו לא באמת נכנסים לחישובי מס אמתיים פה, אלא מדברים רק על העיקרון), ולוקחים ממנו חמשת אלפי שקלים, אנחנו בעצם גורמים לו לעבוד במשך שבוע שלם בחינם.

הוא יעבוד שבוע בלי לקבל שום שכר (כי המדינה תגבה ממנו חמשת אלפי שקלים) ובכסף שלו ישתמשו לצרכים שונים. ומה שחמור, נוזיק יגיד, אין לאיש שלנו שום אפשרות לקבוע אפילו מה יעשו עם הכסף שנלקח ממנו, ולכן הוא מאמין, הדבר כזה הוא פשוט לא מוסרי.

מי שאשם במצב הם לא המשתתפים עצמם. מכריחים אותם לשלם מיסים. מי שאשם במצב הוא לא פחות מראש העיר, מר בלאק, שגובה את המיסים.

נדמיין את נוזיק יושב בתוך בניין העיריה ומדבר עם ראש העיר. הוא ינסה להסביר לו למה, לטענתו, זה ממש לא מוסרי לגבות מהתושבים מיסים.

"אבל רגע", יענה לו ראש העיר, "תראה, לנטע יש כמעט עשרים אלף שקלים ולג'ו חמשת אלפים. נוצר כאן מצב ממש לא הוגן. יש כאן אי שוויון בוטה. הפערים בהכנסות של נטע ושל ג'ו גדולים כל כך שעלולה להיווצר כאן סיטואציה חברתית ממש לא בריאה. מה שצריך פה אולי, זה להוציא מנטע אפילו ארבעת אלפים שקלים (יותר מעשרה אחוז) בשבוע הבא, ומג'ו אולי אפילו לא לבקש בכלל מסים".

רוברט נוזיק יאנח. "שוויון", הוא אומר לראש העיר, "זה אולי דבר חשוב, אבל אי אפשר לייצר גם שוויון וגם חירות".

"בא נדמיין", הוא אומר לראש העיר, "שאנחנו מאפסים את המאזן במשחק וכל משתתף יקבל עשרת אלפים שקלים. זה חשוב ושוויוני, אבל תראה מה קורה: סמי ירוץ לסוויטה ויוציא 2000 שקלים לשבוע, ומיכאל, לדוגמה, יוציא אפס שקלים וישן ברחוב".

"ואז, בשבוע השני, לסמי נשארו שמונת אלפים שקלים ולמיכאל יש עדיין עשרת אלפי שקלים. והנה, אדוני חובב השוויון, ברגע שאנשים חופשיים, כל אחד מהם רשאי לנהל את העניינים של עצמו ולעשות את הבחירות שלו, וכל אחד מוציא כמה כסף שהוא רוצה, והלך השוויון. אם אתה רוצה לכפות שוויון, אתה חייב לאסור על אנשים להוציא כסף על מה שהם רוצים".

במילים אחרות, נוזיק יגיד לנו ששוויון וחירות לא הולכים ביחד. ולכן, מיסוי כפעולה למען צמצום פערים היא לא יעילה, כי הפערים ישובו ויצמחו. זה יקרה פשוט כי אנחנו יצורים חופשיים.

הגישה שמציג נוזיק מזוהה עם ליברטריאניזם; גישה פוליטית כלכלית מצד ימין של המפה והיא שנויה במחלוקת. אולי נתקל במתנגדים שלה באחד הטורים הבאים.

אושי שהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, לימד שנים בבתי הספר לכלכלה ולמנהל עסקים במכללה למנהל. עוסק בעתידנות פיננסית, הרצאות ויעוץ. הוא בעל הפודקסטים "דוח פינטק" ו-"קטע כלכלי" בגלובס. ניתן להשיג אותו ב: ushi@ushi.co.il