השופט בועז גולדברג קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת ״דלתון עבודות אלומיניום״ נגד החברה. השופט קבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר מהחברה, מאחר שהיא התעלמה מפניותיו החוזרות לבצע עבורו הפרשות כספים לפנסיה כחוק. בתוך כך דחה השופט את טענת החברה כי העובד עזב מאחר שמצא עבודה אחרת, וקבע כי הסיבה להתפטרות הייתה הפגיעה הקשה בזכויותיו.
התובע סיפר שהועסק בחברה במשך כ-22 שנה עד שהתפטר מעבודתו באוקטובר 2018. הוא טען שנסיבות התפטרותו מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
הוא צירף מספר מכתבים ששלח למעסיקתו בהן ביקש כי תדאג להפריש עבורו כספים לפנסיה כחוק ותחזיר לו רכיב בונוס שהפסיקה לשלם לו, שכן הוא ראה בו חלק משכרו הקובע.
לדבריו, למעט תקופה זניחה המעסיקה התעלמה מפניותיו ולא דאגה להפריש עבורו כספים לפנסיה. יתר על כן, בחודשים מסויימים היא ניכתה משכרו כספים עבור הפרשות לפנסיה אך לא העבירה אותם לקופת הפנסיה.
המעסיקה טענה שהתובע התפטר מהעבודה לאחר שמצא עבודה אצל חברה מתחרה. לשיטתה, התובע אינו עומד בתנאי החוק להכרה בהתפטרות בדין מפוטר. כך לדבריה, הוא לא הוכיח הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, או נסיבות אחרות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
הנתבעת טענה כי גילתה שהתובע החל לעבוד בחברה מתחרה בסמוך להתפטרותו, וכי לאחר קבלת מכתב התראה ששלח לה, שנועד לטענתה, רק להכשיר את הקרקע להגשת התביעה, הוא לא שיתף פעולה עמה ולא נתן לה הזדמנות נאותה לתקן את מה שטעון תיקון.
אין לצפות שימשיך לעבוד
השופט בועז גולדברג מבית הדין לעבודה בחיפה השתכנע כי התובע עמד בתנאים שנקבעו בחוק, וכי יש לראותו כמי שהתפטר בדין מפוטר, ובנסיבות שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך לעבוד.
הוא כתב כי הנתבעת הפרישה לתובע כספים לפנסיה במשך תקופה קצרה מאוד במהלך העסקתו, בין החודשים מאי 2016 ליוני 2017 בלבד. השופט ציין כי אי ביצוע הפרשות לפנסיה, לעובד שעבד בנתבעת במשך 22 שנים מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו של התובע שמחייבת טיפול מידי.
השופט הוסיף כי בשנה האחרונה להעסקתו של התובע לא הופרשו עבורו כספים לקופת הפנסיה, וזאת בעוד הנתבעת מנכה בכל חודש את חלקו של התובע ולא מעבירה את הכספים לקופת הפנסיה.
עוד קבע השופט כי אי ביצוע ההפרשות לפנסיה הייתה אכן הסיבה להתפטרותו של התובע וכי הוא נתן התראה סבירה לנתבעת והזדמנות לתקן את מחדליה אך היא לא עשתה כן.
השופט הבהיר כי אין פסול בכך שהתובע חיפש מקום עבודה חדש בטרם הסתיימו 30 הימים שהוא נתן לנתבעת כדי לתקן את המחדלים. זאת, בהתאם לפסיקה שלפיה במקרים שברור כי המעסיק לא יפעל לתיקון הנסיבות או ההרעה המוחשית, אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לפיצויי פיטורים.
בנסיבות אלה פסק השופט לטובת התובע פיצויי פיטורים בסך 200,508 שקל.
עוד נפסקו לטובתו פיצויים בגין הפרשות לפנסיה, הלנת שכר, תוספת ותק, דמי חופשה, עוגמת נפש, אי מתן הודעה לעובד ותלושי שכר פיקטיביים.
בסופו של דבר הנתבעת חויבה בפיצויים בסך כולל של 304,998 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו"ד וג'די אבו אלהיג'א ואח'
ב״כ הנתבעת: עו"ד אורי שאבי
עו״ד הנרי הלר עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.