זומנה לשימוע חצי שעה אחרי שהודיעה על הריון - אבל לא תקבל פיצוי
בית הדין שוכנע שהעובדת פוטרה ממניעים ענייניים, ושממילא לא צברה את הוותק הנדרש כדי לקבל פיצוי. התביעה נדחתה והעובדת חויבה בהוצאות גבוהות
עו"ד רלי ארביב
פסקדיןפורסם:
מפיקת אירועים שפוטרה בהיריון לא תקבל פיצוי: כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב. השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ התרשמה שהפיטורים נעשו מסיבות ענייניות, בשל חוסר שביעות רצון מהעובדת, ולא בגלל היריונה. מלבד זאת, לא היו לה את ששת חודשי הוותק המזכים בפיצוי לפי חוק עבודת נשים. התוצאה: היא זו שתשלם לחברה 21,000 שקל, כהוצאות משפט.
תחילת הפרשה באוקטובר 2021, אז רואיינה התובעת לתפקיד מפיקת אירועים אצל הנתבעת, חברת "שכנר הפקות תקשורת". היא התקבלה, אלא שאחרי חודשי עבודה בודדים, במאי 2022, פוטרה לאחר שזומנה לשימוע. את תביעתה נגד החברה הגישה לבית הדין בחלוף כחצי שנה, במהלך דצמבר.
לטענת התובעת, עבודתה החלה ב-3 בנובמבר 2021 והסתיימה ב-15 במאי 2022, כלומר כעבור יותר משישה חודשים. בהקשר לכך סיפרה שכשבוע לפני פיטוריה, ב-7 במאי, הודיעה לבוס שלה שהיא בהיריון, אלא שהוא, מצדו, שלח לה בחלוף חצי שעה זימון לשימוע לבוקר המחרת. לשיטתה בנסיבות אלה יש לראות את פיטוריה בהיריון כמזכים אותה בסעדים מכוח חוק עבודת נשים. לצד רכיבים סוציאליים נוספים שנתבעו, הועמדה התביעה על סך 381,607 שקל.
מנגד טענה החברה שהתובעת החלה לעבוד אצלה רק ב-1 בדצמבר, כך שבפועל הועסקה פחות משישה חודשים, ובאופן השומט את הקרקע תחת תביעתה מכוח חוק עבודת נשים. החברה הוסיפה שאף לגופו של עניין, פיטורי העובדת נעשו משיקולים ענייניים ולא מחמת היריונה: לדבריה היא הרסה את יחסיה עם לקוחותיה, פגעה במוניטין שלה והסבה לה נזקים בסך חצי מיליון שקל.
סימס לאשתו שרוצה לפטר
השופטת גילצר-כץ קיבלה את טענת החברה לפיה העובדת, הלכה למעשה, לא השלימה אצלה ותק של שישה חודשי עבודה המזכה אותה - ברמה העקרונית - בפיצוי על פיטורים בהיריון מכוח חוק עבודת נשים. בנוסף, התובעת הייתה עובדת יחידה בנתבעת ומשכך היא אינה זכאית לפיצוי על פיטוריה בהיריון מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החל על מקומות עבודה עם שישה עובדים לפחות.
ואולם במנותק מכך, הסבירה השופטת, התרשמותה היא כי פיטורי העובדת נעשו ממניעים טהורים ולא בגלל היריונה. אמנם הזימון לשימוע נשלח לעובדת 28 דקות אחרי שעדכנה את מנהלה בווטסאפ על היריונה (22:17), אלא שלדבריה הבוס הגיב להודעה רק ב-23:10, ולא מן הנמנע שפשוט לא הבחין בהודעה טרם משלוח הזימון.
פרסומת
בהקשר לכך ציינה השופטת שהוצגו לפניה ראיות המלמדות על היעדר קשר בין ההיריון והפיטורים. כך למשל, בשעה 19:35 - כלומר למעלה משעתיים לפני ההודעה על ההיריון - סימס מנהל החברה לאשתו ש"צריך לנסח הערב הודעת פיטורין" לתובעת. יתרה מכך, ב-24 לאפריל - כשבועיים לפני בשורת ההיריון - פנה מנכ"ל החברה לרואה החשבון בבקשה לדעת מה נדרש לעשות כדי לסיים את עבודת התובעת.
"העולה מהאמור כי הנתבעת לא פיטרה את התובעת בשל הריונה", כתבה השופטת והוסיפה: "התכתובת שצורפה עם רואה החשבון מעידה כי הנתבעת לא הייתה מרוצה מעבודת התובעת וביקשה לפטר אותה, כך שאין כל קשר בין ההיריון לפיטוריה. אנו סבורים כי התובעת בחרה להודיע על הריונה באותה עת כי ידעה שהיא עומדת בפני שימוע ופיטורים".
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה תוך חיוב העובדת לשלם לחברה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 21,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד נילי ורמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עינב זוסים
עו"ד ארביב רלי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.
מצאתם טעות לשון?