mako
פרסומת

עובד ביקש לערוק ללקוחה של החברה - וחטף תביעה

בבית הדין הוסכם שהעובד יימנע מלעבור לעבוד אצל לקוח של החברה, וזאת למשך שנה. עוד קבעה השופטת שבגין התנהלותו, הוא יפצה את מעסיקתו לשעבר בעשרות אלפי שקלים

מערכת פסקדין
פסקדין
פורסם:
עובד מתוסכל. אילוסטרציה
אילוסטרציה | אילוסטרציה: Foxy burrow, shutterstock
הקישור הועתק

לא יעבור ללקוחה של החברה בה הועסק למשך כ-20 שנה, ואף ישלם לאחרונה עשרות אלפי שקלים: כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בחיפה, ביחס לעובד שביקש לערוק תוך הפרה נטענת של הסכם עבודתו. השופטת הבכירה קרן כהן חייבה את העובד בפיצוי, על רקע טענת החברה כי המהלך שתכנן הסב לה נזקים כבדים, לרבות פגיעה במוניטין.

הנתבע ("העובד") הועסק אצל התובעת ("החברה") החל ממרץ 2005. בבקשה לצו מניעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עדן חן תוהמי, נטען שבמסגרת תפקידו נחשף העובד למידע סודי ורגיש ביותר. ביוני 2020, צוין בבקשה, התקשרה החברה עם לקוחה מסוימת ("הלקוחה"), למתן שירותי אלקטרוניקה לחברה ביטחונית, והעובד (66) החל להעניק לה שירותים מטעמה.

קצת יותר מ-4 שנים חלפו והעובד הודיע לפתע על התפטרותו. בבקשה לצו מניעה נטען כי סמוך להגשתה, נודע לחברה כי בכוונתו להתחיל לעבוד אצל הלקוחה, תוך הפרת הסכם עבודתו וגזילת סודותיה המסחריים של המעסיקה. נטען שמדובר במזימה מתוכננת מראש, מטעמי בצע כסף. עוד נטען שהמהלך יסב לחברה נזקים כבדים, לרבות פגיעה במוניטין בעיני לקוחות ועובדים אחרים.

על הרקע הזה הוגשה במקביל לבקשת צו המניעה אף תביעה כספית כנגד העובד, בגין התנהלותו הפסולה לשיטת החברה. תוך כדי המשפט הסכימו הצדדים שהעובד יימנע מלעבור ללקוחה, וזאת למשך 12 חודשים, ובית הדין נתן לכך תוקף בפברואר האחרון. המשך ההליך נגע לסכסוך הכספי.

"הייתי עולה חדש כשחתמתי"

העובד, שיוצג על-ידי עו"ד תומר צייטל, טען בכתב ההגנה כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה למטרה אחת: להלך אימים עליו, כמו גם על עובדים נוספים, למען יראו וייראו. נטען שמדובר בהתנהלות "פסולה וחסרת תום לב קיצוני" מצד החברה.

לגופו של עניין סיפר העובד כי התפטר בנובמבר אשתקד, על רקע סירוב החברה להעלות את שכרו, שעמד על 19 אלף שקל. הנתבע התעקש שלא הפר את הסכם העבודה, וטען - מכל מקום - שמדובר במסמך דרקוני הכולל סעיפים קשוחים ומקפחים, עליו הוחתם בזמן שהיה עולה חדש שבקושי מבין עברית, ומבלי שהוראותיו תורגמו לו.

פרסומת

בתוך כך התכחש העובד לגרסת החברה כי נחשף לסודותיה המסחריים במהלך תקופת עבודתו אצלה, תוך שטען כי מדובר במידע "כללי ורגיל" שהינו נחלת הרבים. במקביל לכתב ההגנה הגיש העובד תביעה שכנגד, בה עתר לפיצויים בגין אובדן שכר עבודה עבור חודשיים וחצי, ועד לאיתור מקום עבודה חלופי בשל צו המניעה, ופגיעה בפרטיות בדמות "פריצה וחיטוט" במייל שלו.

בסופו של יום ניתן פסק הדין בתביעה הכספית בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, כלומר ללא נימוקים, זאת בהתאם להסכמת הצדדים, ובטווח של בין 10,000 ל-40,000 שקל. החלטת השופטת כהן הייתה לדחות את התביעה שכנגד החברה ולקבל חלקית את תביעת החברה: היא קבעה שהעובד יפצה את החברה בגין התנהלותו ב-28,500 שקל, בפריסה ל-19 תשלומים בני 1,500 שקל כל אחד.

עו"ד עדן חן תוהמי
עו"ד עדן חן תוהמי | צילום: ניב קנטור