כמו בסרט: השותף היוצא השאיר לעובדים מכתב המזמין אותם לעבוד אצלו והבטיח להם שיקבלו פיצויי פיטורים, אך שותפו מהמשרד הקודם סירב לשלם להם. בית הדין לעבודה בתל-אביב דחה את התביעה שהגישו נגד החברה אך ערעורם טרף את הקלפים. שופטות בית הדין הארצי הסתמכו בעיקר על המכתב כשקבעו כי לעובדים מגיעים פיצויים בדין מפוטרים.
שני רואי חשבון פתחו משרד ולימים העסיקו אצלם עובדים. אחרי 10 שנים של שותפות, היחסים ככל הנראה עלו על שרטון שכן ביום בהיר אחד של חודש ינואר 2014, אחד השותפים החליט לעזוב ולפתוח משרד משלו.
במכתב שהשאיר לעובדיו, ציין רואה החשבון שהוא עוזב כי השותפות בינו לבין רואה החשבון השני הסתיימה, וכן כי ניתנת להם – לעובדים – האפשרות לסיים את העבודה תוך תשלום פיצויי פיטורים, ולעבור לעבוד אצלו תוך שמירת רצף הזכויות שצברו במשך השנים במשרד הקודם.
חלק מהעובדים קיבלו את ההצעה, הצטרפו אל רואה החשבון היוצא ובמקביל תבעו מהחברה המקורית פיצויי פיטורים.
ואולם, תביעתם נדחתה בבית הדין לעבודה בתל אביב בשנה שעברה, בעיקר משום שלא הוכיחו כי החברה המקורית פורקה. אך הם לא ויתרו ומיד ערערו על התוצאות לבית הדין הארצי, שם חזרו על טענתם כי לפי החוק לפיצויי פיטורים הם זכאים לפיצויים, על אף שעברו לעבוד עם אותו מעסיק.
כשמגיע – מגיע
בניגוד לבית הדין האזורי בתל אביב, שופטות הארצי לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר והשופט אילן איטחדווקא הסכימו עם עמדת המערערים, לפיה מגיעים להם פיצויי פיטורים.
השופטות מצאו במכתבו של השותף הצדקה לקבלת הפיצויים והסבירו כי טענת השותף השני לפיה הוא אינו עומד מאחורי המצג שהציג שותפו לשעבר - צריכה להיפתר ביניהם, ואין בה כדי למנוע את זכותם של המערערים לפיצויים.
בהמשך, השופטת גליקסמן הרחיבה כי גם אם המערערים לא הצליחו להוכיח בהליך הקודם כי החברה פורקה, ואף אם היא עדיין פעילה – זה עדיין לא משנה את המסקנה לפיה הם זכאים לתשלום פיצויי פיטורים בדין מפוטר.
יתרה מזאת, מחומר הראיות שהוגש עלה כי מקום העבודה "התפרק" באופן מהותי ושינה את אופיו, גם אם החברה לא פורקה באופן פורמלי. לפיכך, קבעו השופטות, שהמערערים זכאים היו להתפטר בדין מפוטר, ולבחור עם מי מבין בעלי החברה ברצונם לעבוד, אם בכלל.
נוכח כל האמור השופטות קיבלו את הערעור וקבעו כי המערערים זכאים לקבל מחברת רואי החשבון המקורית פיצויי פיטורים. לכל אחד מהם נפסק סכום שונה, לפי משך עבודתו בחברה וקריטריונים נוספים, כאשר הסכום הגבוה ביותר עמד על סך של כ-45 אלף שקל והנמוך ביותר על כ-4,000 שקל. בסך הכל חויבה החברה בכ-99 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,0000 שקל.
ב"כ המערערים: עורך דין לענייני עבודה, גל מויאל
ב"כ המשיבה: עורך דין יצחק קריטנשטיין
עו"ד ענת פריטי זהבי עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.