לא משרת אמון: סופרלנד תשלם למנהל לשעבר שעות נוספות

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגיש מנהל לשעבר ב"סופרלנד" נגד חברת "עיר השעשועים" המפעילה את הפארק. השופטת שרון שביט קבעה שהעובד אינו מוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה, וזאת למרות הוראה מפורשת בהסכם העסקתו. המשמעות: החברה תשלם לו הפרשי גמול שעות נוספות של עד 253 אלף שקל, בתוספת 20 אלף הוצאות משפט.

התובע החל לעבוד בסופרלנד ב-2007 כמפעיל מתקנים. לאחר הפוגה בהעסקתו, שב לפארק בינואר 2014 ובהמשך שימש, בין היתר, כמנהל האבטחה והבטיחות, זאת עד לסיום עבודתו ביולי 2022.

בתביעתו, שהוגשה בספטמבר אותה שנה, טען כי עבד שישה עד שבעה ימים בשבוע, כאשר בעונות העומס הועסק למשך יותר ממחצית היממה, 13-14 ביום. לדבריו, אף שקיבל מדי חודש גמול שעות נוספות גלובלי, התשלום היה נמוך משמעותית מזכאותו בפועל. הוא דרש, בנסיבות אלה, כ-253 אלף שקל בגין הפרשי הגמול, לצד סעדים נוספים.

מנגד טענה החברה כי העובד מילא תפקיד ניהולי בכיר ורגיש, שכלל גיוס עובדים, עבודה מול ספקים וקשר עם גורמי אכיפה. לעמדתה הוא הועסק ב"משרת אמון" שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליה, כפי שאף נקבע בהסכם העבודה מ-2017. העובד, מצדו, טען כי חתימתו על החוזה זויפה.

החוזה לא קובע

השופטת שביט קבעה שהחברה לא הוכיחה כי התובע נמנה על שכבת ההנהלה הבכירה, או שהיה שותף לקביעת מדיניותה. לדבריה הגם שמילא תפקיד אחראי, הוא היה כפוף למנהל בכיר ממנו מבלי שהוכח כי החזיק בסמכויות ניהוליות עצמאיות, המצדיקות את החרגתו מהחוק.

עוד הודגש, בהקשר הזה, כי החברה ניהלה דוחות נוכחות של העובד ושילמה לו גמול שעות נוספות גלובלי. בנסיבות אלה, נדחתה טענתה שלא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו: "אמנם אין בעצם תשלום רכיב כזה כדי לשלול בהכרח טענת משרת אמון, אך הדבר מחליש את הטענה שהתובע הוחרג לחלוטין מהסדרי חוק שעות עבודה ומנוחה".

אשר למחלוקת על חתימתו, הובהר שכלל אין צורך להכריע בה שכן גם אם אכן חתם על ההסכם – הרי שאין בכך כדי לשלול ממנו זכויות המוקנות לו מכוח חקיקה קוגנטית שאי אפשר להתנות עליה.

בית הדין גם דחה את דרישת החברה לנכות שעה יומית בגין הפסקות. נקבע שלא הוכח כי העובד קיבל הפסקות מסודרות במהלכן רשאי היה "להתנתק מעבודתו ולעשות בזמן כרצונו". בנוסף נדחתה תביעה שכנגד מצד החברה להשבת פיצויי פיטורים ולחיוב העובד בדמי הודעה מוקדמת: נקבע כי סיום העסקתו נעשה מטעמים רפואיים, וכי בנסיבות אלה אין לחייבו בתשלום כלשהו לחברה.

בסופו של דבר נקבע שהעובד זכאי להפרשי גמול שעות נוספות בסך 253,157 שקל, בניכוי תשלומים גלובליים שקיבל בחודשים שבהם לא עבד שעות נוספות. הצדדים נדרשו להגיש תוך 30 ימים תחשיב מוסכם ומפורט לצורך קביעת הסכום הסופי. לטובת העובד נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד שי שרון אידגה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אלון ריחני, עו"ד רועי רחמים ואח'

עו"ד נפתלי שור עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.