מאמן קרוספיט פוטר בווטסאפ – ויפוצה ב-110 אלף שקל
אחרי 8 שנים שבהן הוגדר כפרילנסר, בית הדין לעבודה קיבל את טענת המאמן כי בינו לבין מועדון הכושר התקיימו יחסי עובד-מעביד
מאמן קרוספיט שפוטר בהודעת ווטסאפ יקבל פיצויים והוצאות בסך כ-110 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. השופט דורון יפת אישר את טענת האיש כי בינו לבין מפעילת מועדון הכושר בו הועסק התקיימו יחסי עובד-מעביד, באופן המזכה אותו בזכויות סוציאליות בגין תקופת העבודה וסיומה שנמנעו ממנו, לרבות פיצויי פיטורים.
הנתבעת מפעילה מועדון כושר בעיר מודיעין. התקשרותה עם התובע כמאמן קרוספיט החלה ב-2014. לימים מונה האיש אף לתפקיד מנהל המועדון, במקביל לעיסוקו כמאמן. ביוני 2022, לאחר כ-8 שנות התקשרות, שלח לו בעלי המועדון הודעת ווטסאפ המבשרת לו על פיטוריו: "You are fired", כתב הבעלים במסרון, במסגרתו האשים את התובע בכך שאינו יודע לעבוד כחלק מצוות.
מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין, במסגרתה עתר המאמן והמנהל להכיר ביחסי עבודה שהתקיימו בינו לבין מפעילת המועדון, ולגזור את זכויותיו הסוציאליות בהתאם. לטענתו היה "חלק בלתי נפרד" מהמועדון, ומשכך זכאי לזכויות השונות השמורות לעובדים שכירים כגון דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצויי פיטורים, שלגרסתו מעולם לא ניתנו לו.
מנגד טענה מפעילת המועדון שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין המאמן, אלא האחרון הועסק אצלה כ"פרילנסר". כפועל יוצא מכך, טענה, סיום ההתקשרות עמו – אשר נעשה בשל חוסר שביעות רצונה – כלל אינו מהווה "פיטורים", וממילא התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים וליתר הזכויות שתבע.
לא הכותרת קובעת
אבל השופט יפת חשב אחרת. הוא קבע שבחינת האינדיקציות השונות לקיומם של יחסי עובד-מעביד במקרה שלפניו מובילה למסקנה כי בין מאמן הקרוספיט למפעילת מועדון הכושר אכן התקיימו יחסים כאמור, באופן המזכה אותו בזכויות סוציאליות כשל עובד שכיר.
בין יתר הסממנים עליהם עמד השופט בהקשר הזה: אורך ההתקשרות, המינוי כמנהל, קיום האימונים בשטח המועדון, העובדה שהתובע השתמש בציוד ובמתקנים השייכים לנתבעת, הזמנתו לאירועים חברתיים ולישיבות צוות, וההתייחסות השוטפת אליו כאל עובד מן המניין – לרבות הענקת שי לחגים ומסירת מדים הנושאים את שם ולוגו מפעילת המועדון, לצורך לבישתם במהלך העבודה.
אכן, ציין השופט, הצדדים הסכימו לאופן העסקה בדמות "פרילנסר" ולא עובד שכיר, ואולם הוזכר שעל-פי הפסיקה "הכותרות שנותנים הצדדים להתקשרות ביניהם אינן קובעות בשאלת התקיימות יחסי עבודה, אלא דרך הילוכם בפועל". השופט קבע שבהינתן כלל האינדיקציות שנבחנו, "לנוכח תקופת האימון הנעדרת סממנים של קבלן עצמאי" ומאחר שמתכונת ההעסקה נכפתה על התובע, שקיבל את שכרו גם כשנעדר מהמועדון – הכף נוטה להכרה ביחסי עובד-מעביד.
כפועל יוצא מכך קבע השופט שהמאמן זכאי לזכויות הסוציאליות הנתבעות, אולם לא למלואן על רקע העסקתו בהיקף משרה חלקי. בתוך כך נקבע שהוא אינו זכאי לפיצוי בגין היעדר שימוע הגם שפוטר בהודעה, זאת בשל כך שהנתבעת ראתה אותו בזמן אמת כעובד עצמאי, באופן שלא היה מצופה ממנה לזמנו לשיחה טרם סיום העסקתו.
פסק הדין נחתם בחובת מפעילת המועדון לשלם למאמנה ומנהלה לשעבר פיצויים בגין יתר רכיבי התביעה, לרבות פיצויי פיטורים, בסך כולל של 102,748 שקל, בתוספת הוצאות של 7,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מורן חיון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ירון דיין ועו"ד גילה פורטנוי
עו"ד נפתלי שור עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.