עובד תבע שעות נוספות. המעסיק: "לא רצית לחזור הביתה"

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כ-175 שקל לטובת מנהל לשעבר בחברה, אשר לדבריו עבד שעות נוספות רבות - לעתים עד השעות הקטנות של הלילה - מבלי ששולמו לו. השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ דחתה את גרסת המעסיק לפיה התובע נשאר על דעת עצמו בעבודה בגלל מריבות עם אשתו, בהיעדר הוכחה לכך.

הנתבעת היא חברת שליחויות. התובע עבד אצלה למשך כשנתיים בתפקיד מנהל סניף. בתביעה שהגיש לבית הדין באוגוסט 2023, טען בין היתר שעבד שעות נוספות מרובות, מבלי ששולמו לו. לגרסתו ימי העבודה נמשכו "לעתים קרובות" בין 12 ל-15 שעות "ואף יותר", כאשר היו ימים שעבד אף עד השעה 3 בלילה. הוא דרש בגין השעות הנוספות כ-125 אלף שקל.

מנגד טענה החברה שהתובע לא באמת נדרש לעבוד אחרי השעה 16:00 או 17:00. לגרסתה הוא בחר להישאר בסניף מעבר לשעות הרגילות על דעת עצמו, מכיוון שלא רצה ללכת לביתו בשל מריבות עם אשתו. בין כך ובין כך, נטען, הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות משום שתפקידו דרש מידה מיוחדת של אמון אישי, באופן המחריג אותו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה.

ברקע: מגפת הקורונה

ואולם השופטת גילצר-כץ דחתה טענה זו של החברה, בנימוק שהתובע אינו עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה ביחס למשרת אמון. בהמשך היא אף הדפה את הסבר הנתבעת להישארותו בעבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות - כביכול מסיבות אישיות, בגלל בעיות שלום בית - מהטעם שלא הוכח.

בתוך כך ציינה השופטת כי מדוחות איכון שהגיש התובע, עולה שהוא אכן שהה במקום העבודה הרבה מעבר לשעות הרגילות, ואף ניהל שיחות טלפון עד שעות מאוחרות מהעיר חולון, שם נמצא הסניף, ולא מיבנה שם התגורר. "יש ימים בהם שהה כל הלילה במקום העבודה", נכתב בפסק הדין.

חיזוק לגרסת התובע שנדרש לעבוד שעות נוספות מרובות מצאה השופטת במועדי דוחות האיכון שהוגשו - מרץ עד יוני 2020, תחילת משבר הקורונה בישראל. היא קבעה שעדותו "מתיישבת עם השכל הישר, שעם מגפת הקורונה עבודתו של התובע" - כזכור בחברת שליחויות - "גדלה".

בסיכום הדברים קבעה השופטת שהדוחות "אכן מצביעים על נוכחותו של התובע בשעות חריגות במקום העבודה", כאשר "בהיעדר שעון נוכחות מסודר, ומשהוכח כי התובע עבד שעות ארוכות - קמה חזקת שעות נוספות", בגינה מחויבת החברה לשלם לו 15 שעות נוספות בשבוע ו-60 בחודש.

לפיכך התביעה לשעות נוספות התקבלה במלואה, והשופטת חייבה את החברה לשלם לתובע בגינן כ-125 אלף שקל. בתוספת הוצאות משפט ורכיבים סוציאליים נוספים שנתבעו, כמו הפרשי הפקדות לפנסיה, הועמד פסק הדין הסופי לטובת מנהל הסניף לשעבר, על כ-175 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אמנון רובינזון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד גבריאל פרידמן

עו"ד עמוס ברכה עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.