זיכוי לנהגת שהתנגשה ברוכב אופנוע
הנאשמת ביצעה פניית פרסה ופגעה ברוכב הדו-גלגלי, שנפצע ושבר את ידו. היא הואשמה בגרימת תאונה אך בית המשפט מצא ליקויים בחקירת המשטרה, וקבע כי לא ניתן להכריע מי מהשניים נהג בחוסר זהירות

בית המשפט לתעבורה במחוז המרכז זיכה נהגת שהואשמה בגרימת תאונת דרכים שבה נפצע רוכב אופנוע. השופטת מגי כהן קבעה כי בהיעדר ראיות אובייקטיביות התומכות באחת מגרסאות המעורבים, לא ניתן לקבוע שהנהגת אחראית לתאונה. בהכרעת הדין ניתן משקל גם לעדות בוחן התנועה, שהודה כי אינו מסוגל לקבוע חד-משמעית מי מהשניים נהג בחוסר זהירות.
התאונה התרחשה בספטמבר 2023, כאשר הנהגת נסעה במכוניתה בשטח עירוני ורוכב האופנוע נסע אחריה באותו כיוון. לפי כתב האישום, בשלב מסוים ניסתה הנהגת לבצע פניית פרסה מבלי לוודא שאינה מפריעה לתנועה או מסכנת משתמשי דרך אחרים. כתוצאה מכך, נטען, חסמה את דרכו של האופנוע וגרמה להתנגשות.
בתאונה ניזוקו שני כלי הרכב, ורוכב האופנוע סבל משברים בעצם החזה ובידו הימנית, שגובסה. נגד הנהגת הוגש כתב אישום בגין פניית פרסה תוך הפרעה לתנועה, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת נזק וחבלות של ממש.
בעדותו סיפר רוכב האופנוע כי המכונית שלפניו החלה לפנות ימינה, ולכן המשיך בנסיעתו כרגיל. אלא שלפתע, לדבריו, פנתה הנהגת בחדות שמאלה - והוא התנגש ברכבה. האופנוען הכחיש שניסה לעקוף את המכונית, וטען ששמר ממנה מרחק.
מנגד העידה הנהגת כי חיפשה חניה, ומשלא מצאה אחת בצד ימין הבחינה במקום פנוי מעבר לכביש והחליטה לבצע פניית פרסה. לדבריה האטה ואותתה תוך הסתכלות במראות, ואף הבחינה באופנוע במרחק סביר מאחוריה. לשיטתה התאונה אירעה מפני שלא שמר מספיק מרחק ממנה.
המדינה טענה כי גרסת הנהגת רצופת סתירות, באופן המוכיח את היעדר מהימנותה ואשמתה. הסנגור טען מנגד כי מדובר בתאונה שנגרמה מאי-שמירת מרחק, וכי לא היה מקום להגשת כתב אישום מלכתחילה.
גרסה מול גרסה
השופטת כהן חידדה שלא הוצגו ראיות אובייקטיביות או עדויות ראייה התומכות באחת הגרסאות. היא הדגישה שבוחן התנועה לא הגיע לזירה בזמן אמת, לא ביצע שחזור או התאמת נזקים, ואף הודה שאינו יודע כיצד בדיוק התרחשה התאונה.
"אם הוא לקח ימינה לפני זה והיא עשתה קשת רחבה, אני לא יודע. אם היא עשתה את הקשת ממרכז הנתיב ולקחה שמאלה בפתאומיות, אני גם לא יודע", מסר הבוחן בעדותו. כשנשאל אם ניתן לקבוע מי מבין השניים נהג בחוסר זהירות, השיב באופן ברור: "אני לא יכול לקבוע חד-משמעית".
על הרקע הזה ציינה השופטת כי נותר ספק בלבה אם הנהגת ביצעה פנייה ממרכז הנתיב מבלי לאותת, או שמא פנתה סמוך לאי התנועה והאופנוע התנגש בה בשל אי שמירת מרחק. היא הוסיפה כי בתמונות נראה שהמרווח בין המכונית לאי התנועה לא היה גדול דיו למעבר אופנוע.
"שופט הינו 'בשר ודם' ואינו 'בוחן כליות ולב', ואין לו אלא את שרואות עיניו ושומעות אוזניו. לאחר שבחנתי את ראיות התביעה למול עדותה של הנאשמת, נותר בליבי ספק באשר לאחריותה לגרימת התאונה", סיכמה השופטת.
נקבע שאשמת הנהגת לא הוכחה מעבר לספק סביר, והיא זוכתה מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לה.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד דודו עמר עוסק/ת ב-תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.