בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש בעלים של טרקטורון על הרשעתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, וזיכה אותו מאשמה. השופט דאוד מאזן קבע כי נסיבות האירוע לא מאפשרות להצביע על המערער כמי שביצע את העבירות מעל לכל ספק סביר ויש סיכוי לטעות בזיהוי. זאת, בין היתר, משום שהאכיפה התבצעה בלילה כשתנאי התאורה לא פורטו, השוטר שזיהה את המערער עשה זאת על סמך חשיפה לזמן קצר וטעה בצבע העור שלו, ושותפו כלל לא הבחין במתרחש.
לפי כתב האישום שהגישה המדינה לפני כ-3 שנים, המערער נהג באחד הלילות ביוני 2017 בכביש אלמידאן ללא רישיון או ביטוח. כתב האישום התבסס על דו"ח של שוטר סיור שטען כי ראה את המערער נוהג על טרקטורון בכיוון הנגדי וכשזיהה את הניידת, נטש את הכלי באמצע הכביש וברח. הוא ושותפו ניגשו לטרקטורון והצליחו להגיע למערער באמצעות איתור מספר השלדה. בדו"ח צוין כי פניו של הנהג היו שחומות וכי לבש מכנס שחור וחולצה צבעונית.
לפני חצי שנה בית המשפט לתעבורה בחדרה הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום למרות קשיים בעדות השוטר האוכף. הקושי הראשון עלה מתיאור פניו של המערער כשחומות אף שעורו בהיר. קושי נוסף היה ששותפו שכלל לא הבחין באירוע והדבר היחיד שראה הוא טרקטורון נטוש.
בערעור שהגיש על הרשעתו טען המערער כי הייתה כאן טעות בזיהוי, וכי לא היה מקום להרשיע אותו על סמך עדות של שוטר שטעה בצבע הפנים שלו ושותפו כלל לא ראה אותו נוהג או בורח.
המדינה בתגובה ביקשה לדחות את הערעור וטענה כי ערכאת ערעור לא אמורה להתערב בממצאים עובדתיים ובמהימנות העדויות.
למרות מהימנות השוטר
אבל השופט דאוד מאזן קבע כי זהו אחד מהמקרים החריגים שמצדיק התערבות, שכן לטעמו אי אפשר היה לקבוע על סמך עדות השוטר האוכף שהמערער היה בוודאות הנהג שביצע את העבירה.
השופט ציין כי עדותו של השוטר אמנם הייתה מהימנה ועקבית ואין סיבה לפקפק באמינותה אבל עם זאת, בית המשפט היה צריך לבחון את איכות הזיהוי ולהביא בחשבון את האפשרות שטעה בתום לב.
השופט הפנה למספר נתונים בעייתיים: משך החשיפה של השוטר לנהג היה קצר ביותר ונע בין שניות לדקות ספורות, לא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת, פרטי הלבוש שצוינו בדו"ח לא היו ייחודיים ותכונות מבנה הגוף אף הן לא (רזה וגבוה). בנוסף, האירוע התרחש בשעת לילה אבל בדו"ח לא צוינה עוצמת התאורה כך שאי אפשר לדעת אם אפשר היה להבחין בצבע העור של הנהג בנסיבות, הייתה טעות מהותית בתיאור צבע העור של המערער והשותף לא ראה דבר – הוא לא הבחין במערער נוהג והוא לא ראה אף אחד בורח.
בנסיבות אלה קבע השופט כי הזיהוי של המערער לא היה איכותי מספיק כדי לבסס עליו הרשעה פלילית למרות מהימנותו של השוטר. לפיכך הערעור התקבל – השופט מאזן הורה על ביטול פסק הדין של בית המשפט לתעבורה וזיכה את המערער מאשמה.
לא צוינו שמות עורכי דין תעבורה שייצגו בתיק
עו"ד ערן דמרי עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל