בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לפני כשבוע אדם שהואשם כי לא קיים צו לפירוק מבנה לא חוקי שהקים בחניית הבניין שבו הוא מתגורר. השופטת סיגל אלבו מתחה ביקורת נוקבת על החלטתה של המדינה לנקוט בהליכים פליליים דווקא נגד הנאשם, בזמן ששכניו ביצעו עבירות דומות מבלי שנעשה בעניינם דבר.
הנאשם – בעל דירה בבניין ברחוב חירם בירושלים – הקים בחנייה של הבניין יחידה ללא היתר וננקטו נגדו הליכים פליליים במסגרתם בית המשפט הוציא צו שחייב אותו לפרק את המבנה או לחילופין להתאים אותו לתוכנית הבנייה.
הנאשם לא קיים את הצו ובאוגוסט 2016 המדינה הגישה נגדו כתב אישום נוסף על הפרתו. בתגובה, הגיש הנאשם בקשה לזיכויו בטענה שהמדינה נוקטת באכיפה בררנית של החוק, שכן בבניין יש עוד שישה דיירים שהקימו בחנייה מחסנים ויחידות דיור לא חוקיות ולא הוגשו נגדם כתבי אישום.
מנגד, המדינה ציינה כי היא נמצאת בעיצומן של חקירות לגבי ארבעה מבעלי הדירות, כך שאין כאן אכיפה בררנית. המדינה הדגישה שכתב האישום הוגש משום שהנאשם פעל שלא כחוק והפר צו בית משפט, כך שלא מדובר באי צדק או בחוסר הגינות מצידה.
חוסר שוויון "זועק לעין"
השופטת אלבו הפנתה לכך שבית המשפט מכיר בטענה של אכיפה בררנית כטענת הגנה מן הצדק – המאפשרת להורות על זיכויו של נאשם שהרשויות נהגו כלפיו בחוסר הגינות.
כדי שטענה זו תעמוד לטובת הנאשם עליו להוכיח שהמדינה נקטה כאן במדיניות של איפה ואיפה, שכן עניינם של השכנים דומה לשלו מבחינה עובדתית ואין הצדקה לכך שנגדם לא הוגש כתב אישום ונגדו כן.
ואכן, השופטת הגיעה למסקנה כי הנאשם הוכיח זאת. "מדובר בדיירים באותו בניין, שביצעו עבירות זהות במהותן, כך שחוסר ההגינות וחוסר השוויון זועק לעין", כתבה. בהקשר זה, טענת המדינה לגבי החקירות הנוספות לא סיפקה את השופטת מאחר שטרם ננקטו נגד השכנים הליכי אכיפה בפועל.
השופטת הדגישה כי יישום החוק בצורה שונה על מקרים דומים במהותם ללא הסבר הגיוני מעידה על "פגיעה בעקרונות הצדק וההגינות", והורתה על זיכוי הנאשם.
שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד יעל מנדלוביץ עוסקת ב-תכנון ובניה
הכותבת לא ייצגה בתיק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין