מוכר הדירה מת ובנו טען: "ההסכם היה למראית עין"

דרמה בבית משפט השלום בירושלים: גבר שרכש ב-2012 דירה בעיר, הצליח סוף סוף לפנות ממנה את נכדתו של המוכר, שבינתיים הלך לעולמו. בנו, שנכנס בנעליו, טען שהעסקה שנערכה לפני למעלה מעשור הייתה למראית עין בלבד, אך השופטת מיקה בנקי קבעה שגרסתו אינה סבירה. לרוכש לא נפסקו דמי שכירות עבור שנות העבר, בשל קיזוזם עם החזרי משכנתה בהם נשאו הנתבע ובתו.

במוקד ההליך דירה ברחוב חפץ חיים בבירה, אותה רכש התובע בשלהי 2012 תמורת 1.7 מיליון שקל. אין מחלוקת שהוא מעולם לא קיבל חזקה בנכס, בו גרים עד היום נכדתו של המוכר – שנפטר ב-2019 – ומשפחתה, וזאת ללא תשלום שכירות. הנתבע הוא בנו של המוכר המנוח ואבי השוכרת.

בבית המשפט דרש הרוכש את פינוי נכדת המוכר, ותשלום דמי שכירות עבור כל השנים שחלפו מאז קנה את הדירה. בפסק הדין צוין שהתובע שימש בזמנו כנהג ועוזר של שותפו של המוכר, איש עסקים ויזם נדל"ן אמיד, באופן שמנע מהתובע לעמוד על שלו בזמן אמת ולהתעמת עם המנוח או נכדתו.

מנגד טען אביה של השוכרת שעסקת המכר הייתה למראית עין ונועדה להשיג הלוואה לבוס של התובע, כאשר האחרון שימש כ"איש קש" בלבד. לגרסת הנתבע ההסכם נחתם "בהשראתו ובשידולו" של אותו יזם אמיד, אשר על-פי הנטען שלט באופן מוחלט בעובדו הצעיר (התובע), ובדיעבד התברר כרמאי סדרתי. לשיטתו, העובדה שלא שולמו דמי שכירות לתובע לאורך השנים, מלמדת שמדובר בעסקה פיקטיבית.

טענות בע"פ כנגד מסמכים

אבל השופטת בנקי דחתה את גרסת בנו של המוכר. לדבריה הטענה שאנשי עסקים "נזקקו להסכם למראית עין שעירב 'איש קש' וכלל תהליך שלם של מכירת דירה ותשלום מיסים – והכל לשם קבלת הלוואת משכנתא מהבנק – אינה מתגלה כסבירה, בלשון המעטה, וממילא לא הוכחה".

השופטת חידדה בהקשר לכך שלא ייתכן כי בחלוף שנים כה רבות מביצוע העסקה הנתבע יטען בהבל פה שהסכם המכר היה למראית עין - ובית המשפט יקבל זאת. "נראה שבענייננו הקושי מוחמר - כאשר הצד לחוזה שמבקש לטעון שההסכם נכרת למראית עין כבר נפטר, ועתה בנו מנהל בשמו את ההליך ומתיימר להעיד על כוונת המרמה של אביו המנוח, ועל נכונותו לחתום על מסמכי שקר", הוסיפה.

בסופו של יום האמינה השופטת להסבר הפשוט שסיפק התובע, המגובה במסמכים בכתב, והוא שרכש באמת ובתמים את הדירה מאבי הנתבע, מבלי שהאחרון מילא את חלקו ופינה את נכדתו מהנכס, ולחילופין דאג שתשלם לבעלים החדש דמי שכירות, בידיעה שלא יוכל להתמודד עמו, בהיותו עובד זוטר של שותפו לעסקים.

אמת, העירה השופטת, העובדה שהדירה לא נמסרה לתובע בחלוף שנים כה רבות מטילה צל על גרסתו שמדובר בעסקת אמת. ואולם למסקנתה במכלול הראיות והעדויות – ועל רקע העובדה שהיה תחת חסותו של אותו יזם אמיד, באופן שחשש מפני עימות עם שותפו – גרסתו התעלתה על זו של הנתבע.

לפיכך השופטת קיבלה את תביעת הפינוי, וקבעה שעל בתו של הנתבע (נכדתו של המוכר) להתפנות מהדירה תוך חודש וחצי. אשר לדרישת תשלום השכירות עבור שנות העבר, נמצא שהיא מתקזזת במלואה עם סכומים ששילמו הנתבע ובתו לפירעון חלק מהמשכנתה, ולכן נדחתה. לטובת התובע נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 85 אלף שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד רוני חייט עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.